לפני כמה ימים פניתי לרופא נשים לראשונה בנושא פוריות ובמסגרת שיחה קצרה מאוד באורך של כחמש דקות, הכללה מעט מאוד הנחיות מעשיות – נתקלתי בביקורת ובשיפוטיות לנוכח "בזבוז הזמן" שלי לדעת הרופא, על כך שאני נשואה כבר שנים ועדיין לא הבאתי ילד. הביקורת הזו לוותה בשאלות מלגלגות בסגנון "במה היית כל כך עסוקה? קריירה?" ואם לנוכח כתיבת השורות האלה אני יכולה לחשוב על כמה תשובות מחץ שהייתי צריכה לענות לרופא בחזרה, במבחן המציאות קפאתי. קפאתי וזה ערער אותי לגמרי.
זה ערער אותי כי לא צפיתי בשום צורה להיתקל בגבר לבן בגיל העמידה מסביר לי מה עליי לעשות עם הרחם שלי, כל שכן כשהגבר הזה נמצא בעמדה שבה הוא אמור לטפל בי. כשיצאתי משם הגשתי נגדו תלונה ומיותר לציין שאני לא חוזרת אליו שוב אבל זה בדיוק העניין: ההחלטות שלנו כנשים, אי הנוחות שלנו כנשים, הכאבים הפיזיים שאנחנו חוות כנשים, הרבה פעמים אינם זוכים ללגיטימציה אשר לה הם ראויים אפילו במערכת הרפואית.
כי האמת היא, שגם אנשים שאמורים לטפל בנו, עלולים לזלזל בתחושות שלנו. האמת היא שהרבה אנשי מקצוע יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו גם ככה חוות הרבה סבל מעצם הזהות הביולוגית שלנו אז מה הביג דיל? זו הסיבה שכל כך הרבה מחלות איומות כמו אנדרומטריוזיס לא מאובחנות כראוי וזו גם הסיבה שסיון פנתה אליי במסרים הפרטיים באינסטגרם וביקשתי ממנה לכתוב פוסט על הנושא כאן במגזין. סיון, הבמה שלך.

שמי סיון בר לוי, עצמאית, עוסקת בשיווק דיגיטלי והדרכות סושיאל, בזוגיות.
לפני כמה שנים, כבחורה אחראית בסך הכל, קבעתי בדיקה ספציפית אצל רופא נשים. בזמנו לא מצאתי הרבה מידע על אותה בדיקה שיש לבצע החל מגיל 30, מלבד שהיא ״לא נוראית״. בפועל, עבורי הבדיקה הייתה ממש נוראית: הרופא לא שאל קודם אם אני מכירה או הסביר את אופן ביצועה. בבדיקה הכאב היה בלתי נסבל, בקושי הצלחתי להסדיר נשימה ויותר מכך לא אפרט.
אחת הדגימות שלקח נפלה לו, אז הייתי צריכה לעבור את הבדיקה פעמיים. לאחריה, הרגשתי חולשה חריגה. הרופא היה עסוק בלדבר, ובמקום לבדוק אותי, שמעתי אותו חצי גוער בי: ״את שומעת?? את מקשיבה לי??״
אחרי שיצאתי מהחדר התעלפתי לראשונה בחיי, כנראה שילוב של צניחת מדדים והכאב החד שהיווה שוק לגוף.
נכון שלא הייתה כאן כוונת זדון, אבל אדישות בהחלט הייתה מצידו. המקרה הזה גרם לי כמובן לחפש רופא/ה אחר/ת, ובראיה רחבה יותר גם לשאול נשים סביבי על החוויות שלהן, ולחפש עוד מידע על זכויותינו כמטופלות.
מצאתי רופאה מדהימה, רגישה וקשובה שעשתה תיקון לחוויה הקשה – כך שברור שיש עוד דרכים לטפל! יחד עם זאת, נחשפתי לעוד ועוד סיפורים מקוממים על אופן היחס והטיפול בנשים.
אמנם קיבלתי הכרה ותוקף למקרה שעברתי, אך בנוסף זה גרם לי לתהות ולכעוס על היחס והחוויות שאנחנו עוברות כמטופלות.
בהמשך אפרט את המידע אליו נחשפתי, שחשוב לי להפיץ הלאה בעזרת לובה, שהציעה את הפלטפורמה של הבלוג ועל כך תודה לה.
אדגיש שאני לא אשת מקצוע ולא מייעצת, אלא מביאה מידע מהניסיון האישי שלי בלבד מול הגופים ומאתרי מידע שונים.

על הליקויים בתחום רפואת הנשים

הראשון, הטמעה איטית של עקרונות ברפואה מגדרית – לפי החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר, סוג רפואה זה הוא תחום חדש המיועד לפתח כלים שונים לאבחנה וטיפול בגברים ונשים, מתוך הבנה שתפקוד כל מערכות הגוף מושפע מהמין והמגדר של האדם. למעשה, 2/3 מן המחלות הפוגעות בשני המינים – נחקרו בגברים בלבד, ו-75% מהמחקרים הקליניים כיום עדיין לא כוללים נשים.
כתוצאה, אינספור נשים מקבלות מינוני תרופות ו/או טיפול לא מתאים שעלול להזיק להן.
דוגמה אחת: האם ידעתן שהתסמינים להתקף לב בקרב נשים, שונים לגמרי מהתסמינים שמפמפמים לנו, שבעצם אופייניים בקרב גברים? אצל נשים: קוצר נשימה, בחילה, סחרחורת, עייפות לא מוסברת, כאבי צוואר/ לסת/ גב
השני, דור של רופאים שאינו מורגל במונחים ופרקטיקות של רפואה מגדרית ו/או מותאמת למטופל/ת – לאור מקרים של נשים סביבי שחוו מקרים בהם רופאים טיפלו בהן בחוסר רגישות, זלזלו בדברים שתיארו, שגו באבחונים וכדומה.
עולה השאלה: האם בעשור הנוכחי לא הגיע הזמן שאנשי רפואה יעברו השתלמויות המתמקדות בחוויה שחווה המטופל/ת? ילמדו את החשיבות במתן יחס אנושי, להסביר את מהלך הבדיקה, איך היא עשויה להרגיש, לתקשר כל העת עם המטופל/ת ולוודא שהם בסדר, לתת את כל המידע האובייקטיבי מבלי להביע דיעה אישית לא רלוונטית? סטודנטיות/ים לרפואה כיום כן מקבלים הכשרות שונות בנושא, אך הדור המבוגר יותר, בהכללה, הוא זה שכנראה מתקשה בהפנמת הנושאים הנ״ל.

הכירו את הזכויות שלכן!

+ מעבר פשוט בין קופת חולים לאחרת תוך שמירה על זכויות שצברנו (״ותק ביטוחי״): ניתן לעבור פעמיים במהלך 12 החודשים מיום שנרשמתי בקופה הקודמת.
למה לעשות זאת?
א. אתן לא מרוצות מהשירות בקופה? למה לסבול? כמו שלא נמשיך ללכת לבעל מקצוע שהשירות שלו אינו משביע רצון, כך גם כאן, ותמיד יש דרך חזרה
ב. ישנן קופות המעניקות תנאים ספציפיים שיכולים להתאים לנו בשלבים שונים בחיים, כך שניתן לעבור קופה, לקבל את השירותים ובמקרה הצורך, לעבור שוב (תחת התנאים כמובן)
+ ברוב הביטוחים המשלימים שלרובנו יש בקופה, אנו זכאיות ל-3 החזרים בשנה על בדיקות או ייעוץ אצל רופא/ה חיצוני/ת לקופה.
הדבר מאפשר לנו בחירה רחבה משמעותית בהשוואה להיצע הקיים בקופה (למשל בדיקות פולשניות, שאתן מעדיפות לבחור מי יערוך אותן עבורכן – במקרה שלי, עושה את הבדיקות רק אצל הרופאה שבחרתי ומקבלת על כך החזר )
חשוב: יש לברר שהרופא/ה שבחרנו אכן מוכר/ת בקופה, את עלות הביקור שנשלם, ואת אופן וגובה ההחזר על התשלום במוקד השירות של הקופה.
+ יש לנו זכות לבקש מלווה לכל בדיקה רפואית – גם אם הגענו לבד, זכותנו לקבל ליווי לבדיקה הרפואית, למשל אחות הנמצאת במקום
+ לקחת אחריות. ביורוקרטיה יכולה להיות עניין מעיק, אבל אפשר וחשוב להבין מה מגיע לנו עם קצת מאמץ.
יש ביטוח פרטי? כדאי לבדוק היטב את הכיסויים בביטוחים שלנו ולהפעיל אותו כשצריך. יש כיסויים התקפים על טיפולים משלימים כמו דיקור, שיכולים לחולל פלאים באיכות החיים שלנו
אין ביטוח פרטי? המצב כיום מצדיק, לצערי, לתעדף מחדש ולעשות ביטוחים המכסים שירותים שהקופה לא מציעה. כמובן שעדיף לקחת אשת/איש מקצוע שיעשו סדר ויהיו זמינים לכל עניין.

שיפורים שנרצה לראות בעתיד

+ הנגשה רחבה יותר של מידע, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות
+ אימוץ נורמות שכבר מקובלות בעולם המערבי, בכל הקשור לרפואה ומחקר מגדריים
+ עידוד ממוסד לשיתוף ידע, ורשת תמיכה של נשים למען נשים
+ עניין אקוטי שלא קיים היום: העברת מידע בין גופים רפואיים על רופאים המחליפים מקומות עבודה – כדי למנוע מצב כמו המקרה הנ״ל
האם יש מה לעשות אם אני חשה שאני מקבלת יחס מזלזל או אבחון שגוי אצל רופא?
ראשית, לכתוב פנייה מסודרת לקופת החולים: לכל קופה יש נציבות פניות הציבור, המחויבת לתת מענה וטיפול.
רופאים בעייתיים לא ישנו את היחס אם לא ניידע את הקופות, לכן כל תלונה חשובה – לינק לנציבות פניות הציבור בקופות השונות
אם הפנייה לא נענתה או שהטיפול בה התעכב, ניתן לפנות לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות

חוששת להיבדק?

היום קל יותר לאתר מידע והמלצות על אנשי/ נשות רפואה באינטרנט. במקרה שלי, מצאתי דרך המלצה את הרופאה אותה הזכרתי קודם.
בפייסבוק יש קבוצה סגורה המנוהלת ע״י רופאות, אחיות ונשות מקצוע בתחומים הרפואיים שנותנות מענה מקצועי לשאלות, וכן יש בה המלצות על אנשי/ נשות רפואה מכל התחומים (רשימת לינקים שימושיים בסוף הפוסט).
עוד משהו חשוב – זה נשמע נדוש, בכל זאת תהיו ערניות לכל תחושה חריגה.
רופאים הם לא אלוהים, אנחנו מכירות את הגוף שלנו הכי טוב. אם אתן לא שקטות מתשובה שקיבלתן, תלכו לרופא/ה אחר/ת ותתעקשו. זה לא קל, אבל אנחנו כאן כדי לדאוג קודם כל לבריאות שלנו.
ללכת עם מישהו/י שאנחנו סומכות עליו, ואם אין כזה, זכרו את הזכות לבקש מלווה לכל בדיקה, כמו אחות.

חשוב לדעת – סרטן השד

בניגוד לדעה הרווחת, המחלה הארורה מאובחנת גם בקרב נשים צעירות בגילאי 35 ומטה, כפי שקרה לשתי נשים יקרות בחיי.
גם אם אין במשפחותיכן היסטוריה של המחלה, ממליצה בחום להיבדק בקביעות אצל כירורג/ית שד
בנוסף לבקש מרופא/ת המשפחה הפניה לבדיקת אולטרסאונד שד – הבדיקה מהירה ולא כואבת. ברוב המקרים קופות החולים מממנות אותה, אך יש לברר ישירות מול הקופה.
הסבר שקיבלתי מרופאה רדיולוגית: בדיקות ממוגרפיה עלולות להיות פחות יעילות בגילאים צעירים, כיוון שמרקם השד מקשה על הממוגרפיה לזהות ממצא חריג – לכן ההמלצה היא לבצע גם בדיקת אולטרסאונד.

גופים ואתרים שכדאי לנו להכיר

* קרן בריאה – קרן שהוקמה במטרה לעבוד בשיתוף עם מערכת הבריאות כדי לשפר את השירות, הנגישות והטיפול שנשים מקבלות, וכדי לוודא שהזכויות שלנו נשמרות.
* רפואה לנשים בישראל- הקבוצה הסגורה – כאמור, קבוצה סגורה המנוהלת ע״י רופאות, אחיות ונשות מקצוע בתחומים הרפואיים שנותנות מענה מקצועי לשאלות, וכן יש בה המלצות על אנשי/ נשות רפואה מכל התחומים.
* יודעת – מרכז ידע הפועל לשיתוף, הנגשה ויצירה של ידע מגדרי במגוון תחומים, ביניהם רפואה.
* כל זכות – אתר של משרד הבריאות, שם ניתן לחפש מידע על שירותים רפואיים וזכאויות לפי נושאים ומילות חיפוש
* נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים – במקרים של אבחון שגוי / רשלנות / התנהגות לא ראויה של בעל/ת מקצוע או מוסד רפואי כמפורט מטה – הגוף הנ״ל במשרד הבריאות מטפל בתלונות בתחומים קליניים וניתן להגיש אליו תלונה בקישור הזה (תחומים: רפואה, רפואת שיניים, אחיות, מיילדות, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, רוקחות, מוסדות גריאטריים, מרפאות בריאות הנפש ועוד).
* נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי – מההיבט האחר של זכויותנו: גוף זה מאפשר להגיש ומטפל בתלונות העוסקות בהפרת זכויותינו בגין חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מדובר על הפרה מצד קופות החולים או מי מטעמם (מכונים רפואיים, בתי חולים וכד'), אין קשר לתלונות מהסעיף הקודם על טיב היחס והשירות

תודה רבה סיון על שיתוף ואינפורמציה יקרה מפז, בתקווה שתעזור לנו בפעם הבאה להתמודד עם ליקויים מבלי לעבור על כך בשתיקה.