חשבתי שהחיים של טל מדינה נראים מושלם, מודה. נפלתי לאחרונת הקלישאות באינסטגרם וחשבתי לתומי, שהחיים שלה קלילים, פוטוגניים וכיפיים. סה"כ מה רע? בית מהמם, בן זוג תומך, עסק משגשג של שמלות כלה, תינוק מהמתוקים שראיתי, סטייל וחיי חברה בכמויות. טל מדינה היא אחת הפרסונות באינסטגרם שנראה שיש לה הכל.
ובעוד שכל מה שתיארתי כאן הוא אמת לאמיתה גם אחרי שמכירים אותה קצת יותר לעומק, אין ספק שנכנסת לתמונה מורכבות שפשוט לא ניתן לשקף באינסטגרם וגם אילו היה ניתן – לטל מדינה פשוט אין זמן לעשות את זה. טל מדינה היא ללא ספק המרואיינת עם החיים הכי כאוטיים שיצא לי להכיר במרחבי האינטרנט ואולי אפילו בכלל.
אז אם נתקלתן באפרוח הבלונדיני מלא הסטייל במרחבי האינסטגרם הגיע הזמן להכיר: טל מדינה, מעצבת שמלות כלה והבעלים של "סטודיו מדינה", אושיית אינסטגרם, אמא, בת זוגו של יובל. אין לי מושג מה הסדר הנכון של התארים בהם כדאי להציג אותה, יש לי תחושה שהכל פה פשוט מתערבב יחד זה עם זה לכדי מה שיוצר לבסוף את סדר היום שלה.
עד שהכרתי את טל במציאות, לא הבנתי איזה תפקיד תופס "סטודיו מדינה" בחיים שלה. מדובר בעסק משפחתי שבו עובדת טל, בן זוגה ואמה, גלגול חדש של סטודיו כלות ותיק באשדוד אותו ניהלה אמה. כשטל אומרת לי שהיא משקיעה את כל כולה בסטודיו ובעיצוב השמלות, וכשזה מתחבר עם העבודה של אמא שלה לאורך השנים – הכל מובן לי. יש לקוחות שהיו נוסעים מכל קצוות הארץ כדי לבקר בסטודיו ויש לי תחושה שזה קורה עד היום.
הסטודיו ממוקם עד היום באשדוד, מה שמסביר את אורח החיים של טל מדינה עד ממש לאחרונה (טל ובני משפחתה עברו לגור קרוב יותר אליו ממש בימים אלו): בנוסף להיותה מעצבת אופנה, בעלת עסק ואמא, היא הייתה מעבירה שעות על הכביש הלוך חזור לסטודיו כל יום אל ביתה בתל אביב. זה עוד חלק מהאשליה המושלמת שהייתה משתקפת מהאינסטגרם, של אמא תל אביבית שבטח מבלה עם החברות שלה כל הזמן בבתי קפה – כשזה היה כנראה אולי שבריר מסדר היום שלה במציאות.
אז כפי שניתן להבין, טל מדינה היא לא ממש משפיענית קלאסית ואין לה למעשה זמן לעסוק בזה בכלל. גם במהלך לימודיה בשנקר היא הייתה סוג של עוף מוזר – היא למדה במקום שבו מעודדים אותך לחלום עד הקצה היכולת, אבל המציאות היא שטל נכנסה באותם ימים לעסק משפחתי. לכן את לימודיה בתואר העבירה בין מדידות של כלות, למרצים וקולגות שהיו לה איתם יחסי אהבה ושנאה – על כך שהיא ממילא בעלת עסק ולא באמת "צריכה את זה".
זה לא מנע ממנה כמובן להצטיין גם שם ולהציג קולקציה בעיצובה בתצוגת הגמר של שנקר. הקולקציה שאבה השראה מאורח החיים החרדי, לא ממקום של ביקורת או סלידה, אלא ממקום של התבוננות וסקרנות גדולה כלפי חיים בקהילה מסודרת שפועלת כיחידה אחת הרמונית. ייתכן שזה משהו שטל גילתה שחסר לה בחיים, שבהם כל הזמן היבטים מסוימים מתנגשים זה בזה ואולי שאבה השראה ממשפחתו הדתית של בן זוגה. כך או כך, תצוגת הגמר שלה הייתה לא פחות ממרהיבה.
למרות המצוינות, גם הביקורת לא זרה לה. היא אומרת שלא פעם נתקלת במבקרים שמואסים בכך שהיא מוציאה תחת ידיה עונה אחר עונה מחוכים אבל מעידה על עצמה שאם יש משהו שהיא טובה בו: זה לייצר שמלות מחוך לכלות בשלל מידות, שהיא יכולה לדעת בוודאות מוחלטת שייראו טוב מכל זווית, ייראו טוב בתמונות, ייראו טוב במציאות וייגרמו לכלות שלובשות אותם להיראות נהדר. אמנם זה לכאורה שונה בתכלית מהקו המנחה בשנקר, אבל טל, כבעלת עסק צעירה עם רגליים על הקרקע מבינה שעל סימן ההיכר שלה לא מוותרים כל כך בקלות – בטח אחרי שהנדסה אותו לכדי שלמות. זה כנראה גם מה שמשך את מאי אלמקייס, בת זוגו של דני איי להתחתן בשמלה של סטודיו מדינה, באחת החתונות הכי מתוקשרות שהיו כאן בשבועות האחרונות (וזו שהביאה לארץ את ליאונרדו דיקפריו).
לא פלא אם כך, שמודל ההשראה שלה – מבין כל פרסונות האופנה שהייתה בקלות יכולה לזרוק כרפרנס – זו אמה שלה. אמא שלה, מעצבת האופנה וזו שמנהלת איתה את סלון הכלות, שהמציאה את עצמה מחדש לאחרונה עם הלידה של "סטודיו מדינה". זה בדיוק העניין עם טל, את מצפה לפגוש משהו מסוים ואת מוצאת בסופו של דבר מישהי מחוברת לקרקע ומתמודדת עם מציאות שיש בה כל מיני רבדים. המציאות הזו לא פעם מדירה שינה מעינייה ואם תהיתן לגבי ספריית הריינבואו היפה שלה והאם היא למטרות אסתטיות בלבד – אז ממש לא, טל מספרת שבשעות הלילה כשחוזרת מהסטודיו ונוח נרדם, כשהיא לא מצליחה להירדם היא גומעת ספר אחר ספר. מתי היא ישנה בתמהיל הזה? אני מודה שגם אחרי שביליתי איתה כשעתיים לא הצלחתי להבין.
ואז הגיע נוח
אני מניחה שבשלב הזה הבנתן שהפיד חסר המאמץ של טל מדינה הוא למעשה תוצר של חיים מלאים בהרבה מאמץ וגם הגעתו של נוח, אחד התינוקות המתוקים שראיתי – היה הכל חוץ מטריוויאלי עבורה. הבשורה על ההריון, עבור מישהי שניהלה בשתי ידיה סטודיו לכלות, הייתה לא פשוטה. למעשה התקופה הראשונה של ההריון הכניסה את טל לדכדוך ועל כך גם התווספו רגשות אשם על כך שהיא לא מאושרת כפי שהיא אמורה להיות.
חשד שעלה באחת הבדיקות במהלך ההריון שינה את הפרספקטיבה שלה לגמרי והביאה אותה לכדי הארה: לאחר שהתברר שמדובר באזעקת שווא – היא החליטה לחבק את ההריון בשתי הידיים וניכר שמאז שנוח נולד היא מאוהבת בו בכל ליבה. רוב החששות שלה לגבי איך ילד ישתלב באורח חיים כל כך אינטנסיבי התפוגגו כשהתברר שיש לה ילד עם אופי שפשוט זורם איתה בכל דבר.
אפרופו רגעי הארה, גם מהמדידות בסטודיו היא החליטה לקחת פסק זמן, אחרי שבתקופת המלחמה האחרונה כשהייתה בהריון מתקדם וטילים ריחפו מעל הסטודיו שלה באשדוד – טל התעלפה והבינה שהגיע הזמן להוריד את ההילוך, קונספט שלא ממש מוכר לה. הפיד שלה לעומת זאת? פסטה, עיצובים יפים, תינוק כובש, טיולים בחו"ל. הדיסוננס הזה לא נובע מרצון ליצור הטעייה, אלא כשהיא סוף סוף מתפנה ליצור תוכן באינסטגרם – היא רוצה להשלים פערים, רוצה לשתף בדברים יפים שהם גם חלק מהחיים שלה, רוצה לשתף בסטייל האישי שלה.
אפרופו סטייל אישי, יש את זה ממנו לטל בכמויות. למעשה, אמרתי לה כמה פעמים במהלך הפגישה שהיא לובשת פריטים שאני לעולם לא הייתי מעלה בדעתי לקנות ולעולם לא הייתי מעלה בדעתי לשלב – אבל עליה, ואולי אך ורק עליה זה עובד. היא מסוגלת ללבוש שילובי צבעים שלא הייתי חושבת עליהם עם כפכפים פרוותיים ותיק אוברסייז שעליו תלוי תיק מיניאטורי – בערבוביה שעליה נראית קלאס באפס מאמץ ועליי הייתה נראית קרקס, וזה בדיוק היופי בסטייל אישי.
דווקא לעולמות ה- Ready to wear היא לא נכנסת בעיצובים שלה ומעדיפה לדבוק בשמלות כלה, הדבר הכי קרוב לקוטור בארצנו. ולהשאיר את הפריטים היומיומיים גם לזארה ולמנגו שעושים עבודה מעולה מבחינתה ואין הרבה מה להוסיף על מה שכבר נעשה. באקססוריז לעומת זאת היא משקיעה יותר וכשהיא טסה לחו"ל, אני יודעת שהיא כנראה תחזור עם תיק שהיא חומדת בצבע שלא הייתי מעיזה לקנות.
אחרי כל מה שנכתב כאן אודות טל, כל שנותר הוא להזמין אתכן לעקוב אחריה באינסטגרם.
אוהבות את המדור? מוזמנות לכתוב לי בתגובות!