בדירה הנוכחית יש לי ממ”ד. ייתכן שנשימתכן נעצרה לנוכח ההצהרה הזו ובצדק, אבל אם נריץ את הזמן אחורה כמה חודשים, לובה התמימה שמחפשת דירה במרכז – לא משערת לעצמה שהיא מצאה נכס שהוא ברמת מכרה הזהב. “דירה עם ממ”ד? אוקיי, מגניב, נחמד שיהיה”, חשבתי לעצמי ברוב תמימותי. לא ידעתי שזו החלטה הרת גורל, לא שיערתי שבזמנים כאלה היא תהפוך אותי לאישה הפריבילגית ביותר בשעת מלחמה.

אני לא משתמשת בנתון הזה כדי להתסיס או כדי לפלג, הרי בתוך עמי אני חיה ואני יודעת שבזמנים כאלה, אין להתרברב בעובדות כמו היותי בעלת ממ”ד בפני אלו שלא שפר עליהם מזלם ועליהם להצטופף בחדרי מדרגות עם שכניהם. בדיוק להיפך: אני מודעת לכך שכעת, בחודש תשיעי, כשאני יכולה לבקר בממ”ד הפרטי שלי עירומה כביום היוולדי עם קערת חטיפים ביד – אני באמת ובתמים Blessed# ולכן בחרתי כשירות לציבור, לאסוף כמה פיג’מות ברחבי הרשת שנשלחות במהרה לישראל כך שברגע האמת הבא תצאו לחדר המדרגות המעופש שלכן כשאתן נראות פביולס. אני מארי אנטואנט של מבצע “שומר החומות”.