לדירה הזו עברנו מבלי שהייתה לי הבנה ברורה איך בדיוק אני רוצה לעצב אותה, בכללי תהליך העיצוב אצלי הרבה יותר אינטואיטיבי מכפי שניתן לחשוב. אלה לא דברים שאני מתכננת מראש או מחפשת עבורם השראה ברורה – יש לי את הסגנון הכללי שלי ואת הרהיטים שמלווים אותי כבר כמה שנים, אז זה בעיקר עניין של לדייק את הצבעוניות ואת הפרטים הקטנים בהתאם לחשק.

אפרופו רהיטים, יש כמה פריטים שעוברים איתי מדירה לדירה: הכסא הזהוב של ביתילי, שולחן הסלון מ- West Elm (על תהליך ייבוא רהיטים מחו”ל תוכלו לקרוא כאן), הספה מ”פשוט ריהוט” שהיא אמנם לא מאוד ותיקה אבל מבחינתי תמשיך ללוות אותי הלאה. היה חשוב לי לשמור על הריהוט האהוב שאפיין גם את הדירה הקודמת שלי ולעשות לו התאמות: כמו למשל באמצעות השטיח מטולמנ’ס DOT, מנורת הסלון העומדת מטולמנ’ס DOT, השידה והספריה שהם וינטג’ ונקנו מפייסבוק מרקטפלייס (תוכלו לקרוא על כך עוד כאן).

אני מרגישה שיצרתי לעצמי בסיס טוב של רהיטים בעלי ערך שארצה שימשיכו אותי לכל דירה בעתיד והם גמישים ומודולריים מספיק כדי שאפשר יהיה להתאים אותם למגוון סידורי דירות שכורות מבלי שאצטרך לוותר עליהם לטובת עיצוב מחדש. אני אמנם אוהבת שינויים קטנים וכל הזמן לרענן את מראה הבית בקטנות אבל דווקא בכל הנוגע לפריטים הגדולים יותר- אני אוהבת שהם קבועים, אמינים ומלווים אותי לאורך זמן.

אני לא חוששת מההצטרפות של התינוק לבית גם בכל הנוגע לעיצוב הפנים. אני מרגישה שאנשים ניגשים לזה עם יותר מדי חששות או לפחות מייחסים אליי יותר מדי פדנטיות שאינה קיימת בפועל. אני לא מרגישה לנכון להפוך את הבית למוזיאון, אני מעדיפה שיהיה בלאי פה ושם או לכלוך פה ושם, העיקר שהבית יהיה שמח – מאשר שיהיה מתוקתק ודומם. אני מצפה לצרף את התינוק לחיים שלנו ומוכנה לעשות את ההתאמות הנדרשות לכך בבוא העת.

אני מרגישה שאותם האנשים שנחרדים מהרעיון של שילוב תינוק בבית עם הרבה חפצים, מרגישים תחושות דומות גם לגבי חיות בדירה או בכלל, תחזוקת הדירה והניקיון שלה עם כמות גדולה של חפצים בתוכה. כל זה מעולם לא הטריד אותי: גם כשהיו שלושה בעלי חיים בבית שמרתי אותו מתוקתק. אני לא נרתעת מניקיון (למעשה, אני אוהבת לנקות ומנקה בעצמי), אני מקפידה לסדר את הבית באופן קבוע ועם זאת, אני לא בהיסטריה לגבי זה. למרות כל האהבה שלי לחפצים יפים, בסופו של דבר אלו רק חפצים וזה בטח לא משתווה לשמחת החיים שיביא איתו תינוק או בעלי חיים לתא המשפחתי שלנו.

בניגוד לדיעה הרווחת, לא כל החפצים אצלי בבית יקרים. אני אמנם פיינשמקרית גאה, כזו שאוהבת להשקיע באמנות, בעיצובים ישראליים, בפריטים נישתיים שעולים קצת יותר (ולעתים גם הרבה יותר) – אבל אני לא קונה לפי הקריטריון של היוקר אלא בהתאם לדברים שאני אוהבת ועושים לי נעים. לצד שמיכת סלון יקרה וכריות שעלו הון קטן, אגרטלים של הביוקר ופרינטים שמוסגרו בהתאמה אישית, אפשר גם למצוא ספת קטיפה מ”פשוט ריהוט” שכאמור עלתה ממש מעט, כסא מביתילי שנקנה בסייל, נברשת ווילון מאלי אקספרס וכו’.

באשר לסגנון הכללי שלי, אני אוהבת קירות לבנים עם הרבה עץ וצבע, רהיטים בסגנון Mid Century Modern ואווירה כללית של מופע שנות השבעים. ההבדל העיקרי בין הדירה הקודמת לנוכחית, זה שהצבעוניות שלי שם הייתה הרבה יותר פסטלית ורכה – ואילו כאן בחרתי ללכת על צבעים עשירים יותר ועל מגוון גדול יותר של צבעים, תוך שאני משלבת אותם בלי פחד. 

מה שללא ספק פתח לי את התיאבון לגבי הצבעים הייתה ספרית הריינבואו, אחד הדברים הראשונים שהשלמתי בעיצוב הדירה החדשה. מדהים איך ארונית בסיסית מאיקאה עם סידור ספרים אהובים לפי צבעים בעבודה שדרשה ממני בדיוק רבע שעה – הפכו לאזור מוקד כל כך חשוב בבית ומבחינתי גם העניקו את הטון לעיצוב הבית כולו. 

פירוט הריהוט

ספה – התאמה אישית מ”פשוט ריהוט

שולחן – West Elm

שטיח – טולמנ’ס DOT

מנורת סלון- טולמנ’ס DOT

מעמד מגזינים – וינטג’

שידת סלון – וינטג’

ספריה לבנה – BILLY של איקאה

ספריית עץ  – וינטג’

השולחן שעליו מונחת המונסטרה – אנתרופולוג’י (לא ניתן להזמין לארץ)

השולחן שעליו מונחים שאר העציצים – וינטג’ מבית סבתא של נתן

וילונות – אלי אקספרס

נברשת – אלי אקספרס

אחת השאלות הקבועות שאני מקבלת: איפה הטלוויזיה? ובכן, הטלוויזיה איננה, למעשה כבר משהו כמו שבע שנים שאנחנו לא מחזיקים בטלוויזיה בבית. תמיד משעשע אותי שזה גורם לאנשים להשתומם ברמה כזו, כי כנראה שהתרגלנו כולנו לחשוב שזה המוקד של הבית – אבל האמת היא שאנחנו ספציפית לא ראינו בזה צורך. מעדיפים להעביר את הזמן הפנוי שלנו בדרכים אחרות ומעולם לא הרגשנו בחסרונה. מנגד, זו לא החלטה עקרונית חקוקה בסלע, לכן אם נחליט שיש צורך בטלוויזיה ככל שהילד יגדל – נקנה טלוויזיה. 

טקסטיל

השמיכה שעל הכורסה של ביתילי – ישנה, נקסט

הכרית האמצעית על הספה – נקסט

כריות הבולסטר – Matchesfashion

שמיכת הספה – מיסוני

כריות הצדפה – Tamar Mogendorff

פוסטים שימושיים נוספים

לסקירת עמדת המוסיקה הקליקו כאן

לסקירת ספרי שולחן הקפה שלי הקליקו כאן

הכלים

אגרטל תכלת – אדם שלווי

נר קולור בלוק – טולמנ’ס DOT

פמוט – ABS OBJECTS

נר- Boy Smells

מפיץ ריח – אביבה זילברמן

תחתיות לכוסות – אנתרופולוג’י

פירוט הכלים שעל גבי ספריית העץ יעלה בקרוב בפוסט נפרד

הספריה

הארונית – BILLY איקאה

הידיות- אטסי

העציץ הצבעוני – ליסה אנג’ל, ישן

הפמוט – טולמנ’ס DOT

כדור הדיסקו – אורבן אאוטפיטרס (ישן)

הפרינטים

הפרינט הימני בקיר הגלריה בסלון – Boriana Mihailovska

הפרינט האמצעי בגיל הגלריה בסלון – גלריית 1 מתוך 135

הפרינט השמאלי בקיר הגלריה בסלון – גלריית 1 מתוך 135

הפרינט הגדול העומד על השידה – Mexican Mango

הפרינט הקטן העומד על השידה – עדי ארדון

הפרינט הגדול הפרחוני התלוי על הקיר- PoppyKalas

הפרינט של הידיים עם הקשת – Jewboy, גלריית 1 מתוך 135

הפרינט הורוד הבוהק של הזוג המתנשק – Wonderful Warehouse

הפרינט שתלוי ליד ספריית העץ – ישן מאוד, איתי כבר מעל 8 שנים, לא זוכרת מהיכן הוא

הפרינט שתלוי ליד הספרייה הלבנה – נקנה בלונדון

את רוב הפרינטים מסגרתי אצל אריק מקור המסגרת בחולון

לגבי עניין תחזוקת הבית עם בעלי חיים ועם חתולה בפרט: אני לא עושה שום דבר מיוחד לגבי מטי החתולה. את הספה הקודמת היא הרסה, ספת הקטיפה לא מעניינת אותה. היא משחיזה ציפורניים על השטיח בבסלון כל הזמן, כרגע נראה שזה לא הורס את השטיח אבל אין לדעת מה יהיה בהמשך. היא לא מתעניינת בפרחים ועציצים, היא זהירה עם חפצים מטבעה. אני לא מאמינה בלגזור לחתולים ציפורניים כדי לשמור על חפצים או לעשות כל דבר שהוא לא חלק מהטבע שלהם. אנחנו מקפידים לשאוב את הבית באופן יומי עם שואב אבק של דייסון, בעיניי שאיבת אבק ופרווה זה החלק הכי משמעותי בשמירת הבית מסודר. אנחנו גם מקפידים להחזיר דברים למקום כחלק מהאופי שלנו וזה בא לנו בטבעיות, את הבית אני שומרת ריחני עם נרות ומפיצי ריח.

העציצים

העציץ שליד ארונית העץ – מונסטרה שאיתי כבר חמש שנים

העציץ הגדול הנוסף – קלתאה אורביפוליה

העציצים הקטנים – עציצי במבוק שנתן מגדל כבר עשור

העציץ שעל הארונית הלבנה – פוטוס

פרחים – אדמוניות של אדמוניות קדש

השלב הבא: סיור בחדר השינה, בקרוב מאוד!