נשים סבירות והגיוניות: “בצילומי ההכרזה שלי אני רוצה להיראות כמו פייה”

אני: “בצילומי ההכרזה שלי אני רוצה להיראות כמו אמא באייטיז בבריה”מ”.

אנחנו עוד נדבר על הצילומים האלה (איך לא), אבל קודם כל, היי, שלום, אני אישה הרה. בפוסט הזה, אספר לכן אילו שינויים צפויים במגזין בחודשים הקרובים לאור העובדה שאני בהריון וצפויה ללדת עוד כמה חודשים. אני קצת מרגישה כאילו אני מספרת כרגע לילדים שלי שאמא ואבא מביאים להם עוד אח/ אחות אבל זה בעצם לכל האינטרנט, איזה מעמד מוזר.

אז קודם כל, לפני שנמשיך הלאה לענייננו: אני בחודש רביעי בהריון תקין ובריא לחלוטין, אני מרגישה בסדר גמור. שמחתי לשמור את האינפורמציה הזו לעצמי בחודשים האחרונים ולא הרגשתי שאני חייבת לשתף את זה בפומבי, אבל אז הגיעה התחפושת ואמרתי לעצמי: יאללה, נלך על זה, זו הזדמנות לעשות קצת פאן. אולי חלקכן ניחשתן ואולי לא, אבל הפוסט שפרסמתי על טיפולי הפוריות היה פוסט סגירת מעגל עבורי של התהליך, אבל רציתי בכל זאת לכתוב אותו כי הרגשתי שיש בו ערך גם בלי קשר לסטטוס שבו אני אישית נמצאת. את הנוסח בפוסט בחרתי להשאיר פתוח בכוונת תחילה וברור לי שאפשר היה לפרש את זה לכאן ולכאן, 

על מה אנחנו הולכות לדבר במגזין מעכשיו?

אתן לבטח יודעות שהמגזין הוא שיקוף של תחומי העניין שלי בחיים והם מתרחבים ככל שגם אני מתפתחת כאדם. עד לפני שנתיים כנראה לא חשבתי שאדבר כאן על מיניות ועל ויברטורים אבל זה קרה ואני שמחה על כך, לכן כך גם אעשה עם אמהות. אני תמיד משתדלת ליצור פוסטים שתוכלו לזהות את עצמכן בהם, למצוא בהם ערך שתוכלו לקחת איתכן הלאה או לפחות חומר למחשבה – ולכן אני מאמינה שעל התחושות, המחשבות ועל השקפת העולם שלי בנושא האמהות אכתוב גם כאן, באופן אורגני וטבעי, כעוד נושא שאני עוסקת בו (ומההיכרות עם עצמי אני בטוחה שיהיה לי הרבה מה לומר בנושא).

גם הפן הצרכני ייקבל ביטוי, אך אני מאמינה שזה יקרה כבר אחרי הלידה כשאדע האם להמלצות שלי יש אחיזה במציאות ולא קניתי סתם דברים חסרי שימוש. גם כאן אני משתדלת להביא את ראיית העולם הצרכנית שלי ולכן אני נוטה להאמין שההמלצות תהיינה שקולות ומאוזנות כמו תמיד אבל כאמור, אני מקדימה את המאוחר. מה שאני מנסה לומר: תנו לי זמן, זה נושא חדש לחלוטין עבורי שאני חוקרת ואמשיך עוד לחקור כמו כל נושא חדש שאני מתעניינת בו, בטח כשמדובר בשינוי כל כך משמעותי. אנחנו עוד נדבר על זה בהרחבה, סמכו עליי, אבל לא נדבר רק על זה.

ברמה האישית אני יכולה לומר שכבר כמה חודשים שההריון וההורות מעסיקים אותי באופן די מאסיבי, מה שאולי יכול להתבטא בטעויות קטנות של חוסר תשומת לב שבוודאי שמתן לב אליהן יותר לאחרונה. באופן כללי, אני עדיין מאוד מכוונת מטרה כשזה נוגע לעסק שלי ולמרות שאני מצפה לשינוי חיים מאוד משמעותי, אין לי כוונה לשנות את כל מהות המגזין בעקבותיו. לכן, אם אתן חוששות שאעסוק מעתה והלאה רק באמהות – זה לא יקרה. 

על מה אנחנו לא הולכות לדבר?

אנחנו לא הולכות לדבר על ההריון שלי, לפחות לא בפרטים. אין לי כוונה להיכנס לסימפטומים, בדיקות, תוכניות לידה, לעשות שאלות ותשובות הקשורות בהריון שלי – ושום דבר שקשור בכך. המטרה שלי היא להביא אותנו לקו הסיום בריאים, אני לא חשה צורך לדווח על כל הנעשה עד אז ואני בטוחה שתוכלו לכבד את זה ולהבין את זה, לכן אני מרגישה בנוח לומר את הדברים כפי שהם.

למרות שינוי החיים הגדול, למרות שאין לי ספק שהיבטים מסוימים בי ישתנו וכבר עכשיו הגוף שלי מארח בתוכו עוד גוף של יצור חי (שזה מטורף בפני עצמו) – הגוף שלי הוא עדיין שלי ולא ארגיש בנוח להגיב לשאלות שקשורות בו. גם אם זה נראה מתבקש בשלב הזה של החיים, בעיניי זה לא מתבקש ולא נדרש ואני תמיד פועלת במצבים כאלה לפי תחושת הבטן שלי ולא בהכרח בהתאם למה שמצפים ממני.  יש לי את כוונה מוחלטת להתנהל בפרטיות, כשכל הפרטים, הדילמות וההחלטות יישארו אך ורק במסגרת שלנו כמשפחה, מבלי לתת עצות, מבלי לקבל עצות ומבלי להכניס אנשים אחרים לתוך ההריון הזה. לגבי השאר ובהמשך? אפעל ככל שארגיש. 

מקום שבו אני כן רואה את עצמי משתפת יותר, גם מהחוויות האישית שלי הוא בפטריאון. גם זה לא שונה מההתנהלות הרגילה: מאז שפתחתי אותו לפני קרוב לשנה, תמיד הרגשתי בנוח לשתף שם קצת יותר ולעתים גם הרבה יותר. בסופו של דבר, מדובר בקהילה קטנה וחמה מאוד, של נשים שתומכות במגזין ולכן אני יודעת שזו סביבה אוהדת ותומכת – ואני מרגישה בנוח להביא לשם היבטים אחרים באישיות שלי ובחיים שלי, שלעולם לא הייתי מרגישה בנוח להעלות בפומבי.

אחד הדברים שארצה לעשות, עכשיו כשסיפרתי שאני בהריון וגם אחרי הלידה, זה להמשיך לתעד את החיים שלי בוולוגים השבועיים ולפרסם לתומכות. אני חושבת שזו תהיה דרך מהממת עבורי לתעד את התקופה וגם דרך מעולה לשמור על קשר גם בזמנים שבהם אני אהיה זמינה פחות באופן כללי. לכן אם אתן רוצות לקבל תוכן הריון והורות שהם קצת יותר אישיים, אתן יותר ממוזמנות לתמוך בי בפטריאון. כבעלת עסק וגם כמאמא לעתיד, אני כמובן מאוד אעריך את התמיכה הזו.

מה יקרה בחופשת הלידה?

יש לי כוונה מלאה לקחת לעצמי חופשת לידה. איך בדיוק היא תיראה והאם אצטרך להיות גמישה במהלך חלקים ממנה? ייתכן, אני לא באמת יודעת או יכולה לדעת. אני יכולה להגדיר את הכוונות שלי לגבי כל מיני דברים אבל במבחן התוצאה, הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות הוא להבין שאני נמצאת בשלב שבו לא תהיה לי שליטה הכל ופשוט לזרום. אני כן יכולה לומר שהמגזין ימשיך לתפקד גם כשאהיה בחופשת לידה, כבר התחלתי לעבוד מאחורי הקלעים כדי שזה יקרה. 

זה אומר שלא כל הפוסטים שיעלו במגזין יהיו אלו שאכתוב בעצמי, אבל אגיח בקצב שבו יתאפשר לי כדי לכתוב על האמהות הטריה וליצור פוסטים שהם באופן ברור ממני. אני לא יודעת מה תהיה התדירות המדויקת ואיך הכל יתנהל מאחורי הקלעים, אבל אני מגבשת את מה שניתן מראש ולגבי שאר הזמן, אקווה שתזרמו יחד איתי. יש לי רק הזדמנות אחת להיות בחופשת לידה אחרי הריון ראשון ואני מתכוונת לנצל את זה.

הצילומים

עוד הרבה לפני שהייתי קרובה להריון, עוד לפני שהתחלתי את הטיפולים וניסיתי באופן פעיל – אמרתי לעצמי שאת צילומי ההכרזה שלי אני רוצה לעשות כצילומי סטודיו מהאייטיז בברית המועצות. אין לי מושג למה, אינני יודעת מה חשבתי לעצמי, זה בוודאות הדבר הכי טיפשי שיצא לי לעשות אבל נהניתי וצחקתי מכל רגע. זה גם אומר שאי אפשר להפיל את האשמה על ההורמונים אלא נטו על האישיות המוזרה שלי. 

בהריון, בהנחה שהוא תקין והכל בסדר (אני מודעת מאוד שזו לא המציאות של כולן), יש היבטים נעימים פחות ויש היבטים נעימים יותר – אבל יש גם לא מעט היבטים משעשעים וכנראה שרציתי להחצין את זה בצילומים, שמשקפים יותר מכל את הגישה שלי לחיים. אני בטוחה שארצה תיעוד גם יותר רציני ובוגר בהמשך ההריון, אבל אומר בכנות שלצילומי הריון אני לא מתחברת ולא אוהבת את הקונספט. זה היה הניסיון שלי לעשות משהו שונה מהרגיל, גם אם מגוחך, אבל כזה שמרגיש הרבה יותר “אני”, בתקופה שבה כל יום אני מרגישה משהו אחר.

מטורף בעיניי לחשוב שהמגזין ודרכו גם אתן, מלוות אותי כבר למעלה מעשור לאורך כל חיי הבוגרים ובכל תחנות החיים, כולל התחנה הזו, שבחיים לא חשבתי שארצה להגיע אליה – אבל עכשיו כשאני כאן, אני כל כך שמחה עליה. לא משנה מה אבחר לשתף ומה לא, דעו שאני גם מעריכה ומודה על הפינה הזו שלי ברשת.