אם צפיתן בעונה הרביעית של “הכתר” (ואם לא, מה אתן עושות כאן? רוצו לצפות!), אתן בוודאי מגלות את האובססיה שלכן מחדש לבית המלוכה וספציפית לגבי הנסיכה דיאנה. בייצוג שלה בעונה, רואים אישה צעירה מאוד, ביישנית מאוד, אבודה מאוד. הלבוש שלה היה בהתאם: אפודות וסוודרים מצועצעים עם הדפסים אינפנטיליים ושמלות אייטיז כמיטב המסורת.

לכן להגדיר אותה כסטייל אייקון, כפי שעשיתי בכותרת שלא משאירה הרבה מקום לפרשנות – נראה כנראה כצעד תמוה. אך אני מתבססת בעיקר על ימי המאוחרים יותר של דיאנה, בניינטיז שטרם הוצגו בסדרה. באופן כללי, הייצוג של דיאנה בסדרה כקורבן הוא ייצוג שאני לא מתחברת אליו: הנסיכה דיאנה הייתה אישה מרשימה מאוד, אך בהחלט לא חפה ממניפולציות, נרקסיסיזם ותאוות פרסום. אף אחד לא יודע בדיוק מה קרה בינה לבין הנסיך צ’ארלס בחדרי חדרים ולכן להציג אותה כמישהי שסבלה מהנסיבות אליהן היא נקלעה כקורבן, זה מאוד חד מימדי וכנראה לא מתאר את המורכבות שלה, שלו ושלהם כאנשים.

בדיוק בגלל שאני מתחברת יותר לנסיכה דיאנה כאישה ששולטת בנרטיב שלה, אני גם מתחברת לסטייל המאוחר יותר שלה – שבו ניכר שגילתה את מה שהיא אוהבת, סגנון שונה מהותית מהסטייל המצועצע והילדותי שאפיין את הבגדים שלה בשנות השמונים. האפודות הצבעוניות ושמלות הסינדרלה התחלפו בבלייזרים בגזרת אוברסייז, במכנסי ג’ינס בגזרה גבוהה עם חגורה שמדגישה את המותן, במגפי רכיבה או מוקסינים וסגנון שהוא הרבה יותר עוצמתי ואנדרוגיני אפילו, מאשר נסיכתי ופייתי.

למעשה, להבדיל מהסטייל המוקדם שלה שנותר בגדר קוריוז עבור הסדרה, הסטייל המאוחר יותר שלה עומד במבחן הזמן עד היום. אני לגמרי רואה את עצמי לובשת וריאציות שלו העונה והאמת היא שגם עשיתי את זה גם בעונות קודמות. סגנון פרקטי, לא מתאמץ, שהתאים לחייה בתור מה שנראה כמו אמא מעורבת והקרין את את הנשיות שלה גם מבלי שתצטרך להדגיש את זה. 

מפלטת צבעים מקושקשת, היא התחילה ללבוש בעיקר גוונים ניטראלים עם הבלחות של גוונים עדינים כמו ורדרד, לילך ותכלת פה ושם. הלבוש הפורמלי שלה גם כן השתנה לסטים של חליפות מחויטות וכשנדרשה ללבוש ערב, אז דאגה ללבוש שמלות זוהרות וגם הרבה יותר סקסיות בהשוואה לסגנון הפייתי שאפיין אותה בשנים הראשונות בעין הציבור.

זה מזכיר לי שלפני כמה שנים בלונדון, כבר ביום הראשון של הטיול, זכיתי לפגוש כמה מפריטי הלבוש הכי אייקוניים שלה בתערוכה שהוקדשה לסטייל שלה בארמון קנסינגטון. אין ספק שלטוב ולרע, הסטייל של דיאנה תמיד עורר קשת של רגשות ומחשבות, כולל כמה וכמה כתבות שקראתי לאחרונה בעקבות “הכתר” על כך שלדיאנה בכלל לא היה סטייל ולא ברור מדוע הפכה לכל כך אייקונית בתחום הזה. 

אז דעתי היא שסטייל מובחן היה לה תמיד: גם הסגנון הרך יותר שאפיין אותה בשנות ה-80′ היה מובהק מאוד בפני עצמו ואין ספק שהוא התבגר, השיל הרבה מנייארות והבשיל לכדי סטייל בטוח יותר בעצמו שאותו אני מאוד אוהבת. אני עוקבת עד היום אחרי כמה וכמה בלוגריות אופנה שמתלבשות בדיוק כמוה גם היום, אז לומר שלא הייתה לה טביעת אצבע או השפעה על עולם האופנה עד היום, יהיה גם כן לעשות לה סוג של עוול.

מה דעתכן על הסטייל של דיאנה? ובכלליות, מה חשבתן עליה בסדרה?