אמשיך לטעון, בעיקר בפני עצמי, שנועה מונרוב היא האמילי בפריז המקורית. נכון, היא לא גרה בפריז, גם לא באופן זמני אלא בצפון הישן. נכון, היא לא אמריקאית או צרפתיה לצורך העניין – אבל יש לה את השיק הכי פריזאי שיצא לי לפגוש כאן בארץ, בדירה עם ניחוח מינימליסטי ועם זאת מלא באישיות ועם מלתחה מהודקת …
למקרה שאתן לא יודעות את זה עדיין עליי: אני אספנית בשמי נישה. יש לי אוסף של חמישים בשמים וגם זה אחרי סינון ולאור העובדה שהשנה לא קניתי בעצמי בשמים, אבל כל אחד מהחמישים בשמים הללו יקר ללבי ואני לא מוכנה לוותר עליהם. למעשה, זה האוסף היחידי שאני מתחזקת במודע כאוסף, בשאר ההיבטים אני הרבה יותר …
החודש היה חודש קריאה לא רע בשבילי בכלל: סיימתי את שני ספרי הבוק קלאב, גם הראשי וגם הבונוס ועוד שני ספרים נוספים. ככה זה כשהכלבה שלך מתה ואת מסרבת לצאת מהבית – נשאר לך הרבה פנאי לקרוא. מצאתי שלמרות כל מה שעבר עליי בתקופה הקרובה, הצלחתי להתרכז בקריאה ואפילו מעבר לכך, מצאתי בקריאה משהו מנחם …