אני לא יודעת אם זה חוקי לעסוק במלתחת סתיו עוד לפני שהטמפרטורות ירדו אל מתחת ל-25 מעלות אבל החלטתי שמספיק, זה כבר לא הגיוני. אנחנו תיכף בתחילת נובמבר, השנה 2020 יש קורונה בעולם, זרקו לנו עצם ותאפשרו לנו לפחות ללבוש סריג קליל, מה כבר ביקשנו?! אחרי הטנטרום הקטן הזה ולאור העובדה שאני מתרפקת בזמן האחרון על בגדים שלבשתי בשנה שעברה, מה שאני לא נוהגת לעשות לרוב אבל יתכן וזה מתבקש כי מי זוכר מתי בפעם האחרונה באמת לבשתי בגדים שראויים ליציאה מחוץ לבית? לא אני.

בכל מקרה, שמתי לב שיש לי ממש מעין חוקיות כשזה נוגע למלתחת הסתיו וזה נובע מכך שהמלתחה שלי פשוטה למדי, בלי יותר מדי פטרנים, עם רוב של צבעים ניטראליים ועוד איזה צבע או שניים שמוסיפים בכל זאת קצת עניין, כך שהכל עובד היטב אחד עם השני. יש אפילו שיגדירו את זה כסוג של מלתחת קפסולה, על אף שאני לא מגדירה את זה באופן רשמי בעצמי אך לא ניתן להתעלם מכך שיש כאן דפוס חוזר ומצומצם למדי. 

שימו לב שכל ז’אנר לבוש מכיל בפוסט קרוסלת פריטים שבחרתי בקפידה ותואמים את ההעדפות שלי, ממגוון אתרים כמו אסוס, Farfetch, שופבופ ואברליין. לקרוסלה חצים ימינה ושמאלה, כאשר לחיצה על הפריט תביא אתכן לעמוד המוצר באתר שממנו נלקח.

טופים

היות ובכל זאת בסתיו ישראלי עסקינן, אני בדרך כלל אוהבת את הטופים שלי דקים וניתנים לשילוב עם שכבות. אני אוהבת מאוד גופיות עם מעט תחרה מבצבצת, חולצות משי מכופתרות שמשמשות אותי לאחר מכן גם באביב וחולצות טישירט, רצוי מרובעות ובגרסת אוברסייז, עם הדפס וינטג’ עליהן.

שמלות, אוברולים וחצאיות

את נפלאות האוברולים גיליתי לפני כשנתיים ואני מודה שמאז אני מכורה. כן, זה לא הכי פרקטי ברמת השימוש בשירותים, אבל לצרכי הרכבת תלבושת זה הדבר הכי פשוט ונינוח שיש. בשמלות ובחצאיות גישתי זהה: כמה שיותר  ומבריק, כך שניתן יהיה ללבוש מעל סריג גדול ולהעניק קונטרסט לעדינות של הבד או בלייזר גדול, על אותו עיקרון בדיוק.

סריגים וקרדיגנים

גם קרדיגנים זה קונספט שגיליתי יחסית לאחרונה הודות לאברליין. אם פעם חשבתי שזה פריט נורא ספציפי וקצת דודתי, אז דווקא גיליתי מחדש את הורסטיליות שלו ושהוא יכול להיות ניחוח ושיק לגמרי בשילוב הנכון. הגישה שלי לגבי סריגים היא כזו: שיהיו עשויים מחומר טבעי, כי שום פוליאסטר או ניילון לא מתקרב אליי.

מכנסיים וג'ינס

בסתיו ובחורף אני נוהגת לשלוף את מכנסי הג’ינס הכהים ואת המכנסיים השחורים מהארון. את שניהם אני אוהבת בגזרה ישרה אך סלים, לא מתרחבת מדי ולא סקיני. באופן כללי אני חושבת שעם כל האהבה הנצחית שלי לג’ינס, בשנים האחרונות למדתי להעריך את כוחם של המכנסיים המחויטים שמונחים בצורה מדויקת.

בלייזרים וג'קטים

אם פעם אהבתי סוגים שונים של בלייזרים, עם הזמן שמתי לב שזה התחדד לז’אנר אחד ויחיד: בלייזרים גדולים, מרובעים וארוכים יחסית, כאלה שחוצים את קו המותן. 

מגפיים

אני טיפוס שאוהב מגפיים עד מאוד וגם שם אני מאוד ספציפית, הפתעת המאה: מגפי צ’לסי או מגפיים עם סוליה עבה, באופן כללי אני מאוד אוהבת נעליים בעלי לוק “גברי”, בצבע שחור או חום שוקולד/ קאמל.

איך נראית המלתחה הבסיסית שלכן בסתיו?