את ג’נט הכרתי בקבוצות הפייסבוק בתור מלכת הארואידים וספציפית – הקלאדיומים. אם אתן עוקבות אחרי כבר זמן מה, אתן בוודאי יודעות שארואידים הם צמחים טרופיים ואילו קלאדיום הוא צמח עונתי יפיפיה, עם עלים גדולים בצורת לב בשילובי גוונים מהפנטים של ורוד, ירוק, לבן, אדום – הצומחים מפקעת. על הקלאדיום שמעתי לראשונה מלנה, גם היא קול גירל בעברה והאהבה שלי אליהם העמיקה באמצעות ג’נט, הקול גירל החדשה שלנו.

ג’נט הייתה גם חלק מהמהלך להנגיש את הקלאדיום לחובבי העציצים בישראל ובכך להכניס אותם למיינסטרים. מהלך שגם אני לקחתי בו חלק לפני כמה חודשים באינסטגרם בשיתוף עם המשתלה החביבה עליי “על הדרך”. מצמח נדיר שקשה עד בלתי אפשרי להשיג בארץ, השמור למיטיבי לכת בלבד – הרבה א.נשים כעת שותפים לאהבה אליו ואני שמחה על כך! הוא צמח יפיפיה ומתגמל מאוד.

חוץ מאהבתה של ג’נט לעציצים, ידעתי עליה מעט מאוד כשביקרתי את דירתה בחולון – כפי שאני נוהגת לעשות לא פעם במסגרת ההרפתקאות שהמדור הזה מזמן לי. נחתתי בבית יפה בבניין דירות בחולון, אשר מאכלס למעלה מ-150 צמחים שונים. כמישהי שחובבת צמחים כבר כמה שנים ונכנסה עמוק לתחום בחודשים האחרונים, אני מודה שהיו שם כמה צמחים שלא שמעתי ובוודאי שלא ראיתי אותם מעולם. 

הרכות שבה ג’נט מטפלת ודואגת לעציצים שלה, גרמה לי לחשוב שאולי יש לה רקע טיפולי ולא טעיתי: לג’נט רקורד מדהים כאחות ואחראית מחלקת פגים בבית החולים מעיני הישועה, שם היא הייתה כל הזמן אחראית לניסים ענקיים עבור אנשים קטנטנים. אחת העבודות הכי קשות אך מתגמלות שאפשר להעלות על הדעת, עבודה שכרוכה בלא מעט סטרס ודאגות. אחרי שחוותה סיבוך בעקבות פציעה לפני שנתיים וחצי, הבינה שעליה לפרוש כי עבודה של שעות על הרגליים בסביבה לחוצה לא עשתה חסד עם מצבה הרפואי.

מפגים לעציצים

אז את מה שאנחנו הבנו בקורונה, ג’נט הבינה לפני כשנתיים וחצי: צמחים מספקים נחמה ויש משהו שמרחיב את הנפש ביכולת לטפל בהם. היא מנסה כעת להנגיש את תחום העציצים הנדירים לחובבי העציצים בקבוצת הארואידים ובזכותה למדתי גם לזהות טפילים, להדביר אותם, את השימוש בכדים חכמים בעלי מנגנוני השקייה עצמית (אם תרצו על כך פוסט נפרד, בשמחה!) ובעיקר – לא להיבהל. עם כמות של למעלה מ-150 עציצים, ג’נט מרגישה שראתה כבר הכל והיא לא מתרגשת משום אותות מצוקה של עציצים. היא מטפלת בהם, נותנת להם זמן התאוששות ולא נכנסת ללחץ מכל עלה צהוב או נפול. 

דבר נוסף שלמדתי ממנה: בקבוצות, כמו בהרבה תחומים אחרים – יש טרנדים. עציץ אחד שמתחיל לככב בקבוצה פתאום מתחיל לככב אצל כל החברים שלה וכמו בכל קבוצות צרכנות אחרות, זה יוצר לחץ סמוי להתחדש באותו עציץ גם. אלא שמדובר במירוץ בלתי נגמר ואין חובה שיימצא אצלנו בבית כל עציץ שראינו בקהילות השונות ובאינסטגרם. תזכורת חשובה לכך שזה לא העניין כאן, אלא ההנאה מהעציצים. אני שותפה לתחושה הזו ומרגישה שקניות העציצים קצת יצאו מפרופורציה בזמן האחרון ולכן החלטתי שלזמן הקרוב, אני לא מוסיפה עציצים חדשים לאוסף.

יודעת מה היא רוצה

אחד הדברים שמאפיינים את האוסף של ג’נט זה שהיא מאוד נחרצת לגבי העציצים שהיא מסתדרת איתם נהדר ואלו שלא – שומרת מהם מרחק. היא מעידה על עצמה שהיא לא חובבת פפרומיות למיניהן ולכן מתרחקת, אבל אוהבת מונסטרות, סינגוניום ולאחרונה גם מכינה טרריורים יפיפיים, שהם ממש עבודת אמנות לכל דבר. לעומת זאת, בצמחים שהיא כן מעוניינת? היא תהיה אסרטיבית עד שתשיג אותם, גם אם הם מלווים בתג מחיר גבוה במיוחד. זה העניין עם עציצים נדירים: הם יקרים מאוד לא רק כאן בארץ אלא גם בחו”ל. אגב, גם זו הופכת לסוג של תחרות בין אספני עציצים נדירים – מי ישיג את העציץ הנדיר ביותר ובאיזה תג מחיר? כרגע כולם להוטים להשיג את המונסטרה המגוונת במחיר הטוב ביותר.

כשמביטים באופן שבו ג’נט מחוללת ניסים קטנים בייחורים שלא היו להם הרבה סיכויים להתפתח, לגמרי אפשר לזהות את הרקע הטיפולי שלה ואפשר גם לראות עליה כמה זה עושה לה טוב. האופן שבו היא מתפעלת מעציצים נדירים, מצורות של עלים ומהמופעים הייחודיים שלהם – מדבקת. בעולם העציצים התאהבתי לפני כמה חודשים בזכות לנה אדלשטיין וחיזקתי את ההתאהבות הזו בזכות ג’נט כי ככה זה, זו התעסקות שמרחיבה את הלב.

מוזמנות להצטרף לקבוצת הארואידים כאן ולעקוב אחר ג’נט כאן.