העברתי בשבוע שעבר יממה קסומה בתל אביב, מיני נופשון שכלל בחלקו גם עבודה והיה נדרש מאוד כדי לשבור קצת את השגרה.

את היום שלנו התחלנו ב”ניסו” בבראנץ’ מאוחר, ניסו הוא בית קפה ומעדנייה בשוק הפשפשים שבו ניתן להזמין כמעט כל מנה בתוך קרואסון, לכן אתן יכולות כבר להבין מדוע המקום מצא חן בעיניי. אפשר לשבת בחוץ, במקום מאוורר, תוך הקפדה על נהלי קורונה עם תפריט קליל ומדויק.

בית הקפה ממוקם ברחוב נועם 5 ביפו.

משם המשכנו למלון דריסקו, הממוקם במושבה האמריקאית ביפו – אחד האזורים הכי יפים בעיר. את הנופשון הזה סגרתי ספונטנית אחרי שראיתי את המחירים והדילים הקיימים. לילה במלון כולל ארוחת בוקר (על כך בהמשך) עלה 800 ש”ח כולל מע”מ, סדר גודל של מחירים שכמותם לא פגשתי לפני הקורונה, בטח לא כשמדובר במלון בוטיק של חמישה כוכבים. במקום יש שירותי חניה בעלות של 90 ש”ח ליום אבל הנה סוד קטן: ליד איציק הגדול ביפו יש חניון צמוד ברחוב אליזבת ברגנר, אחרת להגיע לאזור הזה עם רכב זה סיוט.

מדובר במלון שהוא לא ידידותי לילדים היות ואין בו בריכה, בהתאם לכך ראינו במלון בעיקר זוגות וגם אמהות בחופשת לידה עם האמהות שלהן. זה תרם לאווירה מאוד שקטה ורגועה – ולנו כזוג חברות זה היה מאוד נחמד. 

בעלות של ה-800 ש”ח ששילמנו, קיבלנו את החדר הבסיסי ביותר שהתגלה ככייפי מאוד: לא דחוס ולא זעיר כמו חדרים אחרים בז’אנר, עם נוף יפה. חדר מסודר, נקי, עם פרטים קטנים שמשדרגים את החוויה כמו נעלי בית וגם כפכפים של המלון, חלוקים מפנקים ופינת קפה. הדבר היחידי שהיה מוזר בחדר, להרכב שלנו כשתי חברות, הייתה העובדה שחדר המקלחת היה פתוח לחלוטין ללא אופציה לסגור אותו.

למלון גג יפה בקומה השלישית עם נוף לים, שווה לקפוץ לבקר גם שם.

כל העובדים במלון מקפידים על נהלי קורונה, המלון כולו מסודר ונקי. מדובר בתמורה ממש פנטנסטית למחיר וזו גם הסיבה שבחרתי לכתוב את הפוסט הזה על אף שלא תכננתי מראש. דיל טוב מהסוג שכדאי לדווח עליו כי אני יודעת שגם אתן עשויות לאהוב אותו. הזמנתי אותו ממש כאן.

משם המשכנו ל”מגזינו”, מקום שהוא כבר סוג של בית. מדובר במסעדה איטלקית עם חנייה צמודה (סוג של חד קרן נדיר במונחי תל אביב) שאנחנו תמיד מגיעות אליה כשאנחנו רוצות ליהנות מאותן מנות ומאותו טעם מוכר שתמיד עובד. הייתה אופציה לקחת חבילת אירוח גדולה יותר בדריסקו בעבור ארוחת ערב זוגית במסעדת ג’ורג’ אנד ג’ון, אבל חשתי שלא יהיה לי מה לאכול שם בתור מישהי שלא אוכלת בשר ולכן העדפנו לוותר וללכת על אופציה משלנו שלעולם לא מאכזבת.

לארוחת הבוקר נרשמים מראש במלון עקב נהלי קורונה ואין בופה אלא ארוחות בוקר אישיות שמוגשות לשולחן. אכלתי בדריסקו עוד כשלמסעדה קראו “זאדה” והיה בה בופה ממש מפנק. בסופו של דבר זה עניין של העדפה, חברה שלי למשל העדיפה את אופציית ההגשה, אמשיך לטעון שאין מפנק כמו בופה אבל כמובן שברוח התקופה זה לא מתאים ולא הגייני. בכל מקרה, כארוחת בוקר בהגשה זה היה טעים מאוד: מגוון ממרחים, ירקות ופירות, עם אופציה לבחור מנה עיקרית של ביצים או פרנץ’ טוסט. ממליצה בחום לשבת בחוץ כי יפה שם כל כך ויש גם איוורור וגם מיזוג חיצוני.

אם אתן נמצאות בדריסקו, אל תוותרו על סיבוב עצמאי במושבה האמריקאית, בייחוד בשעות שקיעה, כל כך יפה ופסטורלי שם.

אחרי ארוחת הבוקר עשינו צ’ק-אאוט ונסענו לראשון לציון, למוזיאון יעקב אגם. מקום שהוא מאוד פרינדלי לילדים (ותעיד על כך כמות הילדים הגדולה במוזיאון). מוזיאון יפיפה של צבעים, טקסטורות ותעתועי עיניים. יש שם יצירות של יעקב אגם החל משנות החמישים וזה פשוט מרתק, לילדים ולמבוגרים כאחד. אנחנו מאוד נהנינו ומצאנו את עצמנו מתעכבות על כל יצירה כי היה בה כל כך הרבה מה לספוג מכל זווית שמתבוננים בה. לפרטים נוספים הקליקו כאן.

חזרה לתל אביב, למסעדת 85/15 שנמצאת בכיכר רבין. כל כך התרשמתי מהמסעדה שכבר הספקתי לבקר בה פעם נוספת מאז. הפעם אכלתי למנה ראשונה גספצ’ו ולמנה עיקרית ריזוטו כוסמת, כל מנה הייתה מעדן. מסעדה עם רכיבים מעולים וטריים, עם עסקיות משתלמות וגם הפי אוואר – ושירות מעולה. הישיבה בחוץ בהתאם וכל העובדים מקפידים על נהלי קורונה.

רצינו לסיים את היום עם מתוק, אז עצירה ב- Showroom Bakehouse הצמודים היא חובה, הפעם לטובת הקינוח היחידי שאני אוהבת משם: עוגיות! עוגיית סמורס היא האייקונית והפעם הלכתי על עוגיית טריפל שוקולד.

ה-85/15 ממוקמים ברחוב מלכי ישראל 15 תל אביב והשואורום ברחוב מלכי ישראל 11 תל אביב.

אם אתן משחזרות את אחת ההמלצות מוזמנות לתייג אותי באינסטגרם!