אל תספרו לי שהיא ביקשה את זה.

אל תספרו לי שהביאה את זה על עצמה כי שתתה.

אל תספרו לי שאלו היו יחסי מין.

אל תספרו לי שהמשפחה שלה אשמה בחינוך שלה.

אל תספרו לי שזה לא תקין שהיא הייתה לבדה באילת.

תספרו להם מה זו הסכמה, מה זו הסכמה אמיתית. תספרו להם שהסכמה היא לא ההיפך מלא לסרב, הסכמה זה לא כשהיא אומרת “כן” אם היא שיכורה, או אם אתם נמצאים בעמדה של כוח או פרסום. תספרו להם שהסכמה זה קודם כל לכבד את הצד השני, את הגוף שלה, את זכותה הבסיסית שגופה יישמר. הסכמה זה לכבד את הגוף שלה כפי שאתם מכבדים את שלכם. הסכמה אמיתית היא רצון.

תספרו להם לא להפעיל מניפולציות, תספרו להם באופן חד משמעי מה זה טוב ומה זה רע, בלי האפור באמצע.

תספרו להם שאסור לאנוס, לא לעשות את זה, לא לומר את זה, לא לחשוב את זה, לא לרצות את זה. תספרו להם שזו לא מחשבה שאמורה לעבור להם בראש.

תספרו להם כמה זה מרגיש מסוכן להיות אישה,

תספרו להם כמה זה מורכב לשמור על הגוף שלנו,

תספרו להם איך זה מרגיש שדמנו מותר, שפוגעים בנו, מאשימים אותנו ואין מי שיגן.

אל תספרו לי שהם אנשי מקצוע מכובדים, כאלה שקוראים לרחובות על שמם ברמת גן. אף אישה לא רוצה להתהלך ברחובות חשוכים שנקראו על שם אנסים ומטרידנים (לתשומת לבך, כרמל שאמה הכהן).

אל תספרו לי שהם בני טובים, שיש להם עתיד מבריק, שיש להם משפחה. 

אל תספרו לי שזו הייתה טעות בשיקול הדעת.

תספרו להם מה זה אומר להיות אישה במדינת ישראל ב-2020,

תספרו להם כמה אנחנו חכמות, טובות, ראויות ובכל זאת, מרגישות שלא רואים אותנו, לא מקשיבים לנו או הכי גרוע – גם כשרואים ומקשיבים, אבל לא אכפת. לקיחת הזכות הבסיסית ביותר לשמור על הגוף שלנו לא מטלטלת עולמות, לא משנה סדרי עולם. בעולמנו קוראים לזה עסקת טיעון.

לא תכננתי לכתוב את הפוסט הזה היום, מעולם לא כתבתי פוסט דומה לזה. לא יכולתי להמשיך לסדר היום, אסור לנו להמשיך לסדר היום. מזמינה אתכן להצטרף למחאות הזעם באזורים השונים של הארץ, לפרטים נוספים הקליקו כאן.

היום אנחנו מפסיקות לשתוק.