אני לא יכולה לומר שהייתי טיפוס שכל הזמן מתאפר. למעשה, בימי עבודה מהבית גם טרום הקורונה לא טרחתי להתאפר. יחד עם זאת, הייתה לי חוקיות מאוד ברורה: אפשר להיות ללא איפור בבית, אפשר להגיע ללא איפור למכולת או לדואר – אבל כל דבר שהוא מעבר לרדיוס הזה מחייב איפור. ככל שאני מתרחקת ברדיוס מהבית, כך גם התבקשתי (על ידי עצמי) להניח יותר איפור. מה יקרה אחרת? אין לי מושג, אבל זו החוקיות שהגדרתי לעצמי וזה עבד במשך שנים.

על אף שהקורונה לא שינתה את הרגלי העבודה שלי מהבית, היא בהחלט שינתה את הרגלי החיים שלי באופן כללי ואת תדירות ההימצאות שלי בחוץ. פתאום מצאתי את עצמי מעבירה שבועות על גבי שבועות ללא איפור כי בהתאם לחוקיות שלי, לא הייתה סיבה להתאפר, לא יצאתי מהבית. “למה לא התאפרת בבית למען עצמך?” זו שאלה שיכולה להיות לגיטימית מאוד, אבל כפי שעסקתי בזה בפוסט למען מי אנחנו מתאפרות – גיליתי על עצמי שאני לא מוצאת סיבה להתאפר למען עצמי בלבד, זה פשוט לא מעניין ולא חשוב בעיניי מספיק.

מתחברת לאיפור פחות ופחות

גם אחרי שחזרנו לסוג של שגרה, מצאתי את עצמי לא מתאפרת. יש את כל הסיבות המובנות מאליהן שמייתרות את השימוש באיפור עבורי, כמו השימוש במסיכות פנים בשילוב הקיץ הישראלי ויש את הסיבות שהן לא מובנות מאליהן, בטח לא עבורי: גיליתי כמה זמן אני חוסכת לעצמי כשאני לא מתאפרת, גיליתי כמה כיף זה להתארגן תוך חמש דקות ליציאה החוצה, גיליתי כמה משחרר זה לוותר על הטקסיות של הנחת הפריימר עד השפתון וכל מה שבין לבין.

אבל זה הרבה יותר עמוק מכך: גיליתי שאני משלימה ומקבלת את האופן שבו העור שלי נראה. התרגלתי לראות אותו בלי איפור כל כך הרבה, שבעיניי זו נראית הנורמה החדשה. לא אכחיש, העובדה שהגעתי להישגים מאוד מרשימים עם העור שלי בשנה האחרונה בזכות הטיפולים עם גאל לוי היו חלק לא מבוטל מכך. אומר עם יד הלב שאני לא יודעת אם הייתי מרגישה באותה צורה במידה ועדיין הייתי נאבקת באקנה, כי זה חוסר הביטחון שלי וההתמודדות האישית שלי. אבל עכשיו? תענוג.

זה לא שהעור שלי עכשיו הוא מושלם כמו קנבס חלק: יש לי עדיין שאריות דהויות מכתם השמש שהיה לי, יש לי עדיין סימנים כהים מתחת לעיניים, יש לי עדיין נקבוביות פעורות באף בקיץ, יש לי עדיין שפתיים עם פיגמנט מאוד דליל ואני יכולה להמשיך עוד ועוד עם כל הסימנים שנתפסים כפגמים ולכן צריכה לסוות. אלא שאני כבר לא רואה בזה צורך: התרגלתי למראה העור שלי בלי איפור, התרגלתי גם לפגמים שהייתי כל כך להוטה להחביא ואני כבר לא רואה בהם כפגמים, אני פשוט רואה בהם כחלק מהעור שלי. זו מי שאני ומבחינתי זה מאפיין את הנראות שלי בדיוק כשם שיש לי עיניים ירוקות ואף נוכח – כך אני נראית. אני לא חייבת שיהיה לי עור פורצלן כדי לא להתאפר בדיוק כשם שאני לא חייבת פני חרסינה בובתיים כדי להצטלם וכו’.

איך זה התחיל?

תהליך ההתרגלות לעור לא מאופר התחיל באופן הדרגתי, כשכל הזמן בחנתי את הגבולות שלי. זה התחיל מכך שיצאתי לעשות סידורים ללא איפור. “הרשיתי” לעצמי לעשות את זה כי גם ככה הייתי עם משקפי שמש ומסיכה, אז בכל מקרה הייתה “שכבת הגנה” שהגנה עליי מפני העולם ואולי על העולם מפני הדבר האיום ונורא שחשבתי שעלול לקרות לו אם ייחשף אליי ללא איפור.

למרבה ההפתעה גיליתי שהעולם לא קרס לתוך עצמו, גיליתי את החופש להיות משוחררת מאיפור. גיליתי שאני עדיין נהנית מאופנה, משקיעה באקססוריז ובבגדים, עם תספורת מתוקתקת – ולכן לא מרגישה מוזנחת בשום צורה, מה שתמיד קישרתי למראה שלי בלי איפור. ההופעה שלי נראית בדיוק אותו דבר רק שהיא נטולת איפור, זה לא עד כדי כך מהפכני כמו שחשבתי.

בהמשך גיליתי שאני מסוגלת גם לצאת לבילוי יום שישי לא מאופרת, בהמשך גיליתי אפילו שאני יכולה להגיע לפגישת ייעוץ לא מאופרת למרות שזה היה מבחינתי חוק בל יעבור. זה שבר לי את המיתוס לפיו להגיע לא מאופרת שווה שאנשים לא ייקחו אותי ברצינות וזה גרם לי להבין שכל מה שייחסתי לגבי עצמי מאופרת היה בעיקר בתפיסה שלי לגבי עצמי.

זה המשיך בכך שגם בימים שבהם צץ לי פצעון או שניים סביב הביוץ או הווסת (כן, זה עדיין קורה) – לא הרגשתי צורך להסתיר הכל עם איפור כמו בעבר. אם בכל זאת התאפרתי, זה היה רק עם נגיעות של ה- Stretch Concealer של גלוסייר שאותו אני מניחה באמצעות ספוגית יבשה על נקודות שאני רוצה בכל זאת להסתיר וזה נטמע אל תוך העור בצורה צבעית ובלתי מורגשת.

אז זהו? אין איפור?

מנגד, אין לי כוונה להכריז על כך שלא אתאפר שוב לעולם. ייתכן שבחורף יחזור לי החשק, לפני כמה ימים התאפרתי בקלילות למפגש חברתי בערב וזה היה לי כיף. לא הפכתי לשונאת איפור פתאום ואני גם לא שונאת את המראה שלי עם איפור. יחד עם זאת,אני בהחלט יכולה להעיד שחוץ מאשר לחדש מלאי של מוצרי בסיס לא קניתי איפור כבר הרבה מאוד זמן ואני מודה שאין לי כל כך חשק. אני מודה שהאהבה שלי למוצרי איפור ולקניות איפור בתור תחביב לא קיימת יותר כרגע אבל אולי זה יחזור בהמשך ואולי לא, לא קריטי לי כך או אחרת.

מהי מערכת היחסים שלכן עם איפור בחודשים האחרונים?