בכל פעם שהעליתי את המושג “גסלייטינג” באינסטגרם, נתקלתי בתגובות כל כך חזקות שהייתי חייבת להקדיש לזה פוסט שלם. אני לחלוטין מאמינה שכולנו עברנו בשלב כזה או אחר גסלייטינג בחיינו והיכולת להגדיר את זה באופן רשמי, היכולת להניח על זה אצבע במדויק עוזרת לנו להתמודד עם התופעה. אז גסלייטינג, מה זה בעצם? גסלייטינג ידוע גם כעמעום הדעת בעברית או מניפולציה רגשית סמויה, מדובר בהתעללות רגשית לכל דבר שיכולה לקרות בכל מיני קונטקסטים ומערכות יחסים, אך נפוצה מאוד בקשרים רומנטיים בין גברים לנשים.

איך זה נוצר?

גסלייטינג נולד ממחזה שעלה לאוויר ב-1938 ומאוחר יותר בשנת 1944 זכה לאדפטציה קולנועית. ב- Gaslight תואר בן זוג שדאג באופן סיסטמטי לגרום לאשתו להרגיש משוגעת. המושג נחקר במאמרים כבר בשנות השמונים, אבל הפך לאחד המונחים הכי מבוקשים בשנת 2018, בצמוד לעליית תנועת ה- Metoo ולא בכדי, כי מדובר באחד מאבני היסוד בהתעללות במערכות יחסים.

גסלייטינג זו מניפולציה רגשית שמשבשת את תחושת המציאות שלנו. מי שמפעיל את המניפולציה, באופן מודע או לא, עושה זאת על ידי סילוף עובדות, הכחשת דברים שנאמרו, הטלת אחריות על הצד הנפגע וביטול רגשותיו או רגשותיה. מטרת הגסלייטינג היא לגרום לאדם שעובר את המניפולציה הזו לחשוב שהבעיה היא בו, שהוא כנראה לא תפס בצורה נכונה את המציאות גם כשברור אובייקטית שזה לא נכון- ואילו הצד השני הוא זה שמנסה להתחמק מהאשמה ואפילו לגלגל אותה הלאה. גסלייטינג הוא מעל לכל מאבק כוחות בין שני אנשים, בניסיון להציב את הצד השני בעמדה מוחלשת.

כשהאדם שמפעיל עלינו את המניפולציה גורם לנו לפקפק בתחושת המציאות שלנו, בשיקול הדעת שלנו ולעתים אפילו בשפיות שלנו – זה יוצר תלות, כי אם האדם שמולנו מוכיח שהתפיסה שלנו של המציאות לא נכונה, אז כנראה שעלינו להסתמך על מה שיש לו לומר. זה בעצם גוזל מאיתנו את תחושת האחריות לגבי היכולת שלנו לתפוס את המציאות ומשאיר אותנו בהכרח מוחלשות וסקפטיות.

את הביטוי הכי עוצמתי לגסלייטינג אפשר למצוא במערכות יחסים רומנטיות, אך חשוב לזכור שגסלייטינג יכול להתקיים מיני סוגי קשרים, גם בקשרי עבודה, חברויות אפלוטוניות ולעתים אפילו בין ויכוחים רנדומליים בין זרים. זה קורה כשהצד המאשים אינו יודע (או לא רוצה) לקחת אחריות על מעשיו ובמקום להתמודד עם הטענות של הצד השני שמתגונן בפניו – הוא מנסה לגלגל כאמור את האחריות בחזרה אליו. זו התנהגות שעוסקים בה א.נשים רעילים ואחת הדרכים הטובות ביותר להגן על עצמנו מפני צורת המניפולציה הרגשית הזו, היא להיות מודעות אליה.

איך אני מתמודדת עם גסלייטינג?

כאישה, כבעלת עסק, כאשת תוכן – מצאתי את עצמי הרבה פעמים מתמודדת עם גסלייטינג, הרבה פעמים על ידי זרים מוחלטים – חלק ניכר מהזמן על ידי נשים זרות. ניכר שהנשים הללו לא רוצות ברעתי אלא עוסקות בגסלייטינג כי זה מנגנון ההתמודדות שלהן ובכל זאת, אני לא מאפשרת שמנגנון ההתמודדות הזה ישליך גם עליי. אני מזהה שנעשה לי גסלייטינג על ידי ביטויים כמו “את מגזימה”, “את עושה מזה עניין”, “זה ממש לא סיפור”, “חבל שככה את מגיבה”. כשפוגעים בי ואני מתגוננת, אך משיבים לי בתמורה “חבל שככה את מגיבה”, זו האינדיקציה הכי ברורה לכך שעושים לי גסלייטינג: מנסים לעוות את תפיסת המציאות שלי, את האופן שבו אני מגיבה למצבים ואפילו את התחושות שלי, בכך שגורמים לי לחשוב שהגבתי בצורה לא פרופורציונלית לאופן שבו פגעו בי.

אני מכירה בכך שכל הרגשות שלי לגיטימיים, כלומר אם נפגעתי זה לא כי “בחרתי להיפגע” אלא כי זכותי לרגשות שלי. אני מכירה בכך שיש הרבה א.נשים שלא לימדו אותם לנתב את הביקורת ואת הכעס שלהם למקומות בריאים – ולא יודעים להתמודד עם כעס שחוזר אליהם בחזרה. אנשים לא נולדו כאמני גסלייטינג כמו שנולדים עם תכונות אופי מסוימות, אלא זו צורת התנהגות חברתית שמאמצים עם הזמן. 

אם אתן שואלות את עצמכן באופן קבוע במהלך הקשר שלכן עם אדם מסוים האם אתן רגישות מדי? האם הגזמתן? האם השתגען? סימן שהאדם הזה עושה לכן גסלייטינג, הוא רעיל לכן ויש לעשות כמיטב יכולתכן להתרחק (ובמצבים מסוימים גם לבקש עזרה חיצונית). זוכרות את הפוסט על הצבת גבולות? כשאני מגלה סימני גסלייטינג בחברויות זה סימן עבורי להציב גבול ולחתוך. באינטרקציה עם אנשים זרים, כשאני מרגישה שעושים לי גסלייטינג אני לא מוכנה להמשיך הלאה בשיחה.

דרכים נוספות לעשות גסלייטינג

לגרום לנו לחשוב שאנחנו פראנואידיות, לגרום לנו לחשוב שאנחנו סתם חסרות ביטחון. לבטל את כל הנאמר והנעשה כסתם בדיחה, לגרום לנו לחשוב שיש לנו בעיה בזיכרון ואנחנו לא זוכרות את האירועים בצורה נכונה. לגרום לנו לחשוב שאנחנו אובר דרמטיות ועושות עניין מכלום. ברגע שבו בוחרים להתרכז באופן שבו אנחנו מגיבות לסיטואציה שבה נפגענו, במקום להתייחס לסיבה המוצדקת והאובייקטיבית שבגללה נפגענו – זה סימן לגסלייטינג.

מה ההבדל בין גסלייטינג לויכוח?

חשוב להדגיש שלא כל ויכוח, לא משנה באיזה הקשר, הוא גסלייטינג. גסלייטינג קורה כשמנסים לבטל את התחושות שלנו או כשמנסים לגרום לנו להרגיש שהתחושות שלנו מעידות על חוסר תפקודיות וחוסר הבנה של המציאות. יש דרכים מתורבתות לנהל דיון ואפילו להתווכח, כל עוד דנים בנושא בגוף הנושא ולא בתגובות שלנו כלפיו. לא כל אדם רגיש הוא בהכרח אדם שנתון יותר לגסלייטינג, למעשה, אין כל קשר בין מידת הרגישות שלנו לבין היכולת של הצד השני להפעיל עלינו מניפולציות כי זה שלו או שלה ולא שלנו.

ברגע שמודעים לקיומו של המושג אפשר גם לזהות, למרות שזה לעתים מורכב, את הרגע המדויק שבו מנסים לבטל את התחושות שלנו ואז אפשר להבחין בין גסלייטינג לבין דיון רגיל או אפילו ויכוח רגיל שמתנהל בצורה תרבותית והוגנת. גם ויכוח שעל פניו מתנהל בצורה רגועה ולא אלימה, יכול לעסוק בעמעום הדעת, כי כדי להפעיל מניפולציה רגשית כזו לא חייבים לצעוק ולא חייבים להשתולל.

נתקלתן במצבים שבהן עשו לכן גסלייטינג? מוזמנות לשתף בתגובות.