זו תקופה משונה להיות בה עצמאיות, נכון? מהרגע שהקורונה התחילה, היה ברור שצריך לשנות שפה, להתאים את המסרים ובסופו של דבר גם להתאים את המוצרים עצמם כדי לאפשר לעסק להמשיך להתקיים במרחב הדיגיטלי באופן בלעדי. גם הפיד שלי באינסטגרם השתנה משמעותית בתקופה הזו: מצד אחד הוא היה מלא באנשים שבחרו לאטום את עצמם בפני הסיטואציה הייחודית הזו ולנסות לשדר עסקים כרגיל תחת מעטפת של אסקפיזם, לעומת אחרים שבחרו לעשות מה שאפשר כדי להתאים את עצמם לתקופה. בין לבין גם מצאתי שלוש יזמיות תוכן, שהצליחו להמציא את עצמן מחדש עם מוצר חדש, במהלכים עסקיים שיש הרבה מה ללמוד מהם.
בדיוק מהסיבה הזו תפסתי את שיר שלו, ולדה טרוגמן ויובל כספית לראיון, כדי להבין מה היו התהליכים מאחורי הקלעים, מה המשמעות של המוצר החדש שלהן ובכלל, מה מסמלת התקופה האחרונה עבור העסק שלהן.
שיר שלו
אני שיר שלו, בלוגרית לייף סטייל ואומנית מקרמה, בעלת המותג “שירשה מקרמה”. אני מתגוררת בטורינו שבצפון איטליה יחד עם בעלי. לאיטליה עברתי לפני כמעט שנתיים, מתוך רצון להגשים חלום ילדות להכיר לעומק את התרבות האיטלקית. מאחר והעסק שלי נמצא בישראל, ובשגרה אני מעבירה סדנאות מקרמה לנשים בכל רחבי הארץ, אני נמצאת במהלך השנה על הקו של ישראל-איטליה.
הקורונה תפסה אותי בטיימינג בעייתי, כמו כולם אני חושבת. היו לנו כרטיסי טיסה לישראל שקנינו מבעוד מועד, אבל בגלל שזיהינו את האסון המתקרב, החלטנו לרכוש כרטיסי טיסה חדשים וממש לברוח מאיטליה 5 ימים לפני שהתחיל הסגר. מביקור מתוכנן שהיה אמור להימשך רק 6 ימים בארץ, אנחנו נמצאים כאן כבר חודשיים בדיוק והיד עוד לגמרי נטויה לגבי מועד החזרה שלנו. עם כובע של בלוגרית אני יכולה לומר שכל הקמפיינים שתוכננו, ימי צילומים וההפקות, שעמלתי קשות להצליח להכניס בשבוע של ביקור לצד זמן עם המשפחה והחברים: בוטלו וירדו מהפרק.
השבוע הראשון היה קשה מנשוא, הוכנסו מיד לבידוד (בין הראשונים בארץ), מבלי יכולת לראות את המשפחה והחברים אחרי שלא היינו בארץ 7 חודשים. חזרתי לעשות את הדבר שהכי אהבתי לפני המעבר לאיטליה- וזה לעשות מקרמה בעצמי. פשוט ליצור. ראיתי כמה שזה עושה לי טוב וכמו הרבה דברים פשוט התחלתי לשתף. המחמאות והשאלות לא הפסיקו להגיע. בהתחלה היה לי קשה לראות את ההזדמנות העסקית והאישית להתפתח דווקא בתקופה הזו, אבל החלטתי לתת לזה הזדמנות ולזרום תוך כדי.
התחלתי לשמוע מכל עבר את צמד המילים “סדנאות בזום” והיה לי ברור שאני חייבת להתאים את הסדנאות שלי ל”מצב החדש”. מי שזכתה להשתתף באחת מהסדנאות הפרונטליות שלי, בימים שעוד העברתי אותן כאן בארץ בסטודיו שלי, יודעת כמה האווירה והאירוח חשובים לי לא פחות מהסדנה עצמה. אז אמנם אין לי יכולת להשוויץ בכישורי הכנת הקפה שלי או בפלטת הפירות הפוטוגנית שאני כל כך אוהבת להכין, אבל מאחר והסדנאות עברו להיות אונליין, יש לי הזדמנות להעביר סדנאות בקבוצות קטנות, עם תחושה של יחס אישי ובסביבה מאוד נעימה ורגועה כך שמתאפשר לנהל שיחות עמוקות עם הבנות בזמן היצירה בסדנה.
המוצר החדש - סדנאות מקרמה בשלט רחוק
מכורח הנסיבות בניתי מוצר חדש לגמרי, שלא היה לפני כן. קיט מוכן שנשלח לכל משתתפות הסדנה עד הבית עם כל מה שהן יצטרכו לסדנה. אריזות, משלוחים ומיתוג היו לי חדשים לחלוטין עד לפני חודש. כעסק קטן אני מבינה שיש טיימינג שהוא מצויין לפריחה, גם במחיר שבשלב זה אאלץ לספוג עלויות גבוהות מהסיבה הפשוטה שאין לי את הזמן עכשיו לעצור ולבנות תוכנית עסקית “נכונה” לעסק שלי, שמן הסתם תאפשר לי להוזיל עלויות ולהגדיל את הרווחים. אז אימצתי לעצמי תוכנית עסקית חלופית, והיא פשוט להפיק לקחים תוך כדי תנועה, העיקר לא לעצור. אנשים לא מפסיקים להזמין עבודות שלי, אני מפרסמת ביום אחד את לוח הסדנאות לכל החודש קדימה- והכל מתמלא תוך כמה שעות. זה פשוט מטורף ומחמיא בטירוף. אני לא מתפשרת על שום דבר, גם במחיר של לספוג על עצמי.
ומה בהמשך?
עד לפני מספר שבועות השארתי מבחירה את העסק שלי על אש קטנה. לצד לימודי איטלקית באיטליה, וחיים מאוד מעניינים ונוחים, היה לי נכון להגיע לארץ מתי שנוח לי בשביל לעבוד. המצב החדש הזכיר לי עד כמה אני אוהבת ללמד מתוך תשוקה אמיתית, ולחשוף אנשים לדבר המדהים הזה שנקרא מקרמה, שמעבר לאומנות יפיפייה מדובר בריפוי ועיסוק לכל דבר. לכן בדיוק כמו במערכות יחסים, גם עבודה מרחק זה לא אישיו, ולכן אין לי ספק שגם כשנחזור לאיטליה אחרי שתיגמר הקורונה, אמשיך עם סדנאות האונליין או אמשיך לפתח מוצרים חדשים.
אני מקווה לפתוח אתר בקרוב, אולי כנישה נוספת כחלק מהבלוג שלי היום, שבו אוכל להציג את כל העבודות שלי ולמכור אותן אונליין (בעבר עשיתי את זה דרך אטסי, כיום זה בעיקר דרך האינסטגרם או מפה לאוזן).
אפשר ליצור איתי קשר באינסטגרם כאן וכאן
או בפייסבוק: shirshamacrame שירשה מקרמה
או במייל: iamshirshalev@gmail.com
יובל כספית
אני יובל כספית, בת 24, בלוגרית אופנה, יוצרת תוכן ומנהלת קהילה. הקורונה תפסה אותי לפני החודש הכי עמוס שלי בשנה. מעבר למקצוע שלי, אני גם סטודנטית שעתידה לסיים תואר השנה (פכ”מ באוניברסיטת תל אביב – פילוסופיה, כלכלה, משפטים, מדעי המדינה). מרץ עדיין היה רווי במבחנים ועבודות לסיום סמסטר א’, שבוע האופנה היה בפתח, הייתי צפויה להתחיל פרויקט ארוך טווח עם בין הגופים הכי גדולים בארץ בתעשיית האופנה והריטייל שציפיתי לו מאד, עוד קמפיינים נוספים וכמובן להמשיך פרויקטים כיפיים עם לקוחות שוטפים שלי. אלו כמובן כולם הוקפאו, נדחו עד להודעה חדשה, משום שנסגרו הקניונים, שהם בעצם זירת העבודה שלי.
המוצר החדש - סשנים של סטיילינג בזום
התחלתי בתקופה זו ובשגרה החדשה שנכפתה עלינו לערוך סשנים קבוצתיים קטנים של סטיילינג עם חברות הקהילה שלי. הפרויקט הזה נולד ראשית כל מהצורך והביקוש – אני לא יכולה לספור את כמות הפעמים ששאלו אותי אם אני עושה סטיילינג אישי. הרגשתי שבמהלך השגרה הרגילה והמרדף היומיומי ליצור תוכן, לגדול, ליזום כדי להתפרנס מהמקצוע הזה – לא ראיתי לנכון להקדיש כל כך הרבה זמן לחברת קהילה אחת. רציתי להרחיב את ה-scale שלי ולהשקיע את הזמן לגעת באלפים, על פני אחת. הרגשתי שבתור מנהלת קהילה, שהלכה, התעצמה וגדלה בשנה הזאת בקצב לא נורמלי – יש לי מחויבות: מחויבות לספק תוכן, מעניין, רלוונטי, איכותי, חדשני, ולא להתפשר על זה. אז הפסקתי לעשות סטיילינג והתמקדתי בקהילה בשלמותה.
ואז… הקורונה הגיעה. הרגשתי שיש צורך קהילתי שאאפתח משהו שהוא דווקא אישי יותר, שיענה על צרכים שונים ומשתנים ועל שאלות שתמיד רצו לשאול. משהו לצפות לו בתקופה זו, להתעסק בו וסביבו. תמחרתי את זה במחיר נגיש, שנוח (כמעט) לכל כיס, ועבורי מהווה השלמת הכנסה מסוימת ומתגמל על הזמן – וכך נולדו הסשנים הללו.
הסשנים התבצעו בקבוצות של 3 נשים, חברות או יחידות שאיחדתי לפי קבוצת גיל בדיוק עבור הפרויקט. בקבוצת היחידות שחוברו יחדיו, זה היה מקסים לראות איך 3 בנות, בגילאים שונים, מגילאי 16 ועד 40, מכירות אחת את השניה, ונהנות לקחת חלק בסשן סטיילינג זו עם זו. על בסיס המכנה המשותף – קהילה אחת.
הפידבקים היו מצוינים ומרגשים: כתבו ואמרו לי שזה ממש היה ממש בגדר משנה חיים. הן העידו שפתאום קל יותר, לראות התאמות, שילובים מעניינים חדשים. לימדתי אותן תהליך מחשבתי שפיתחתי ובעזרתו אני חושבת על כל השילובים המעניינים שאני לובשת בעצמי. מאד שיטתי וקל, אך דורש שינוי מחשבה ותרגול.
ומה בהמשך?
אני רק באמצע הדרך. בקרוב יגיעו דברים חדשים ומרגשים ואני כל הזמן במחקר על העבר וחשיבה על העתיד. התובנה שאני יכולה לקחת היא שניגודים ושילובים זה יפהפה, גם כמובן בבגדים וגם בחיים עצמם. הרגשתי את הסיפוק בשילוב בין אישי לקהילתי. בין מותאם לכללי. בין שיחה פנים מול פנים לבין שיחה בטקסט. דווקא בתקופה כל כך מרוחקת חברתית, הרגשתי הכי קרובה לבנות שלי בקהילה. נשמע קלישאתי, אבל לקחת את הלימונים ולהפוך ללימונדה ובעיקר בעיקר – להקשיב. לתת מענה על צרכים ולמצוא פתרונות לביקושים.
כרגע הסבב הראשון של סשן הסטיילינג שלי הסתיים. אודיע על פתיחת סשן סטיילינג חדש בקרוב. ניתן לעקוב אחריי באינסטגרם לקבלת עדכונים.
ולדה טרוגמן
אני ולדה, בת 30, בת זוג של רועי ואמא של צ׳יף.
בעלת המותג ״ולדיס״ שהוא בית לעיצוב ובטוניקה.
מגדלת את הגינה העצמאית שלי כבר 6 שנים באמונה והשקעה רבה.
הקורנה תפסה אותי בתקופה אישית מאוד מורכבת.
עברתי משבר אישי עצום: אבא שלי היקר נפטר בפתאומיות בסוף אוקטובר, מבחינתי סוף העולם שלי הגיע כמה חודשים לפני שהקורונה דפקה לנו על הדלת.
עשיתי הפסקה ממש מהכל ובתוך זה גם העסק שהיה בתפוקת עבודה מאוד גבוהה ותקופת התפתחויות, בניית חנות אינטרנטית, בלוג ואתר חדש – נכנס להולד.
עברתי תהליך פנימי מאוד קשה וכחלק מהתהליך הזה פגשתי לראשונה בחיי עצירה מוחלטת של עצמי.
לפני זה תמיד רציתי עוד, ללמוד, לטעום, לנסות עוד משהו.
עשיתי בו זמנית עיצוב חתונות, צילומים, הפקות, אירועי השקה, מכירות פופ-אפ, פרוייקטים מיוחדים,יעוץ וליווי הקמה של חנות משתלה קטנה בתל אביב, פרחים לשבת, סדנאות. זה היה מדהים (טפוטפו, חמסה)
אבל זה גם קרה בקצב לא שפוי, והבנתי שהגיע הזמן להתחיל לעשות תהליך אחר לגבי הזמן שלי והבחירות שלי בתוכו.
החזרה שלי לעולם התחילה בערך דקה לפני הקורונה והיא הייתה לא פשוטה מבחינתי: חלודה ואיטית מבפנים אבל שוב נכנסת לקצב מטורף של העולם מבחוץ.
התחלתי לעבוד על האתר, הייתי בדרך לפתוח פופ אפ לחג בדיזנגוף, חזרתי להיפגש עם זוגות לכבוד אירועי הקיץ ולקחת כל מיני פרוייקטים מיוחדים.
הרגשתי קצת ששוב הזמן נוזל לי בין האצבעות ואני חייבת ללמוד לנהל אותו בצורה אחרת. זה היה בסוף פברואר ובערך שבועיים אחר כך הקורונה נכנסה להילוך גבוהה.
בקורונה כשהעולם כולו עצר זו הייתה הסתכלות מעניינת מבחינתי על זמן,
שמתי לב שאחד הרגשות שמפעילים אותי הוא פחד מההחמצה של דברים מסויימים, אם אני אגיד למשהו ״לא״ אולי ההזדמנות לא תחזור,
הבנתי שיש לי הרגלים ודפוסים שגרמו לי בזמן ריצה להיות על אוטומט ולא לשים לב שיש דברים שעדיף, מכל מיני סיבות וגם אם זה מפתה וקשה,
להגיד להם ״לא״ כדי לשמור על קצב שפוי שמאפשר זמן ומקום לעוד דברים טובים בחיים שלי.
המוצר החדש - מארזים משמחים
האמת שהרעיון והמוצר לא חדשים , למעשה כשפתחתי את ולדיס זאת לגמרי הייתה הסקיצה של החלום.
מי דמיין בכלל כשפתחתי את העסק, כמה כוח, אנרגיות וזמן צריך בשביל להצליח.
את כל הרעיונות למוצרים והחומרים אני כבר אוספת שנים ופה ושם הם גם קבלו במה אבל לא כתפקיד ראשי, אלא רק אורח שצץ בפופ אפ פה ושם.
מה שאני בעצם עושה ב״ולדיס״ הוא לקחת את ההשראה מהטבע והעולם שאני רואה בעיניים שלי ולתרגם אותה לעיצוב פשוט ויצירתי שמסב אושר לאנשים ויוצר חוויה נעימה.
המטרה של המארזים שלנו היא לאפשר לאנשים ליהנות, לקבל השראה ולהתרגש ממתנה בפעם הראשונה שמקבלים אותה ובכל פעם אחרת אחרי שפוגשים אותה בבית, בתיק או על המדף (הערת מערכת: מדובר במארזים שונים הכוללים מחברות, ספרונים, עציצים, פרחים ועוד).
לקרב אנשים בצורה נגישה ונעימה לדברים פשוטים כמו הטבע, שבעיניי הוא המורה הגדול ביותר להשראה, סבלנות, אמונה, תשומת לב, צמיחה מחודשת ובחירה בחיים.
מאחר ובקורנה נוצר לי הרבה זמן פנוי, החלטתי שאין זמן יותר טוב מעכשיו. במיוחד כי הרגשתי כמה זה חשוב בימים האלו להכניס הביתה פרחים וצמחים,
אור והשראה שהופכים את המרחב שלנו לנעים יותר,לשלוח קצת אהבה לאנשים אהובים שרחוקים מאיתנו עכשיו, זה קסם כמה שהדבר הזה פשוט עושה הרגשה טובה בלב.
מבחינה לוגיסטית, הייתי צריכה להתארגן על המון דברים.
קודם כל פלטפורמת מכירה: האתר עדיין לא מוכן ולכן הייתי צריכה להמציא דרך מהירה וקלה לתת מידע נגיש גם מבחינה ויזואלית וגם מבחינת מחירים, משלוחים וכו׳.
שנית, מבחינת משלוחים: העוצר של הקורונה ריחף לנו מעל הראש ונחתכו לנו עוד 24 שעות של עבודה ומשלוחים מה שהיה מאתגר מאוד.
ומה בהמשך?
קורים הרבה דברים שמאוד מרגשים אותי עכשיו אחרי הרבה זמן שהיה קשה לי להתרגש, אני ממש מרגישה את הצמיחה הזו, שמתרחשת למרות הקושי.
האתר יעלה ממש בקרוב (אמן) ותהיה בו חנות לכל הגודיז השווים של ולדיס – עציצים, פרחים ועוד דברים נפלאים לעיצוב הבית והשראה לנפש,
בחנות יהיו גם פרחים לעיצוב עצמי של אירועים ובמקביל נמשיך לעצב חללים ואירועים מיוחדים.
בהשוואה למה שהיה לפני, אני שמחה שסוף סוף היה לי את האומץ והזמן להוציא את החלומות שלי בשביל העסק החוצה למציאות.
ניתן לעקוב אחר העדכונים לגבי השקת האתר והמארזים באינסטגרם שלי, ממש כאן.
הזווית שלי
אני לא יודעת מה איתכן, אבל אותי זה ממלא השראה. אנחנו חיות בעולם של טייטלים ושל מומחים במינוי עצמי והנה יש לנו כאן, שלוש נשים צעירות ומבריקות – שמצליחות לשנות ולהתאים את העסק שלהן לרוח התקופה ועושות את זה באינטואיציה ובחן, מספרות את הסיפור שלהן בפשטות ובגובה העיניים. זו מבחינתי יזמות אמיתית וזה לא משנה אם זה כולל מוצר פיזי כמו של ולדה, מוצר דיגיטלי כמו של יובל או מוצר משולב כמו של שיר.
בקורס הדיגיטלי שלי עם בר אומנסקי, אנחנו דנות במאפיינים של סטוריטלינג מוצלח, בדיוק כמו הסיפור של ולדה, יובל ושיר שאיפשרו להן לייצר מוצרים חדשים בפרק זמן מינימלי ולמצוא גם בהם הצלחה גדולה. עלות הקורס היא 130 ש”ח ויחד איתו מקבלים צ’קליסט ותוכנית עבודה. מזמינה אתכן לתמוך בעשייה של האורחות שלנו בפוסט ובעסקים העצמאיים שלי ושל בר באמצעות קניית הקורס. קליק לכל הפרטים המלאים, כאן.
השאירי תגובה