את דפנה ברקת הכרתי לראשונה בפייסבוק: מעצבת הום סטיילינג, שהתמונות מהבית שלה עיטרו לי את הפיד והזכירו לי איכויות של פינטרסט. היה לי ברור שאני צריכה “לייבא” אותה גם כאן למדור, כדי שתוכל לחלוק כמה המלצות משובחות ולספק סיור וירטואלי מרגש לבית שלה, זה שקרץ לי כל כך בצבעוניות ובשמחת החיים שלו.

“כמעצבת, שולחנות האירוח שלי נושאים קונספט בדר”כ, והשנה בחרתי בקונספט יווני ארמני, אולי כאנטיתזה למצב הקיים שבו נופש ביוון נראה כמו חלום רחוק.”

+ עם מי את מתבודדת בבית?

בתקופה הזו אני בבית עם 2 ילדיי, בת ה- 11.5 ובן ה- 14 ועם בעלי שעובד במשרד ממשלתי במשמרות בשל הקורונה.
אבל ההתבודדות האמיתית שלי היא במרפסת הבית שלי שאותה אני כל כך אוהבת.
הפכתי את המרפסת במהלך שלש שנות מגוריי פה, לגינה אורבנית פורחת ואני אוהבת להתבודד בה על הכסא הנוח א-לה שנות ה 70′ עם הנייד, עם קפה בבוקר או כוס יין בערב, ועם ספר, או עיתון, או המגזין האהוב עלי Country Living.

“תמונת אווירה של הגובלן האהוב עלי ביותר, אחד הגובלנים הראשונים שרכשתי לפני שנים מאסנת הרמתי מ “כך היינו” כשעוד היתה חנות וינטג’ (כיום מייצרת בהודו פריטי רטרו). הגובלן הוא חלק דומיננטי בקיר הגלריה של פינת האוכל.
התמונה צולמה ע”י אורלי אייזנר, ציידת הוינטג’ הנפלאה מקיבוץ גבת, אצלה רכשתי בשנתיים האחרונות את מרבית ריהוט ואוספי הוינטג’ שלי.
היא צילמה אותה מנקודת מבטה על ביתי, בפעם הראשונה בה הגיעה אלי מהקיבוץ בצפון, כדי לראות את הבית שרבים ממוצריה נמצאים בו.”

+ איך אפשרת לעצמך להסתגל למצב החדש?

בימים הראשונים חוויתי תחושות של לחץ וחשש מאירוע שאף אחד מאיתנו לא הכיר מעולם, אף לא בתקופת מלחמת המפרץ, שבה התגייסתי לצבא.
אפילו התחלתי לקרוא מחדש ספרים אלמותיים כמו “הדבר”, “אהבה בימי כולירה”,ו- “הקלות הבלתי נסבלת של הקיום”, ספרים שהתובנות העמוקות והלא פשוטות שלהם, קשים לי בדר”כ לקריאה חוזרת בחיים הלחוצים השגרתיים.
אחרי כמה ימים לקחתי נשימה עמוקה, ממש באופן פיזי, והתחלתי “להוריד הילוך”.
פתאום אפשר לקום בנחת בבוקר, לעבוד על תכנים שיווקיים בנחת וביצירתיות, לתייק, לשדרג פינות בבית, לסדר את ארונות הילדים, לתפור כי התופרת לא מקבלת תיקונים, לצבוע לבד את השיער ולעשות לעצמי לבד פדיקור במקום לרוץ בלחץ לספרית ולפדיקוריסטית, והכי חשוב, לשבת בנחת במרפסת בערב עם כוס יין ולשוחח עם חברות. וגם לישון. הרבה, ובלי טיפת רגשי אשמה. אני חושבת שישנתי עבור כמה חודשים טובים וזה הרגיש נפלא, כי אני בנאדם שהשינה שלו בדר”כ מאד לא טובה.
“בנחת”, זה הפך להיות המוטו של התקופה הזו.

“תמונות מחדר העבודה שלי. החדר הוא מעבר בין שני חדרי הילדים והמחשב הנייח בו משמש את כל בני הבית.
רוב המדפים והתיקיות שייכים לי אולם ישנה גם שידת מדפים גבוהה בסמוך ליציאה למרפסת ובה מצויים כל אלבומי התמונות בבית ומזכרות שונות כמו מכתבים, מזכרות מהצבא ומתקופות חיים שונות של בני המפשחה כמו גם אוסף ברכות ענק של כל בני המשפחה, כשלכל אחד תיקייה משלו.
גפ בפינת העבודה אני משתמשת לאחסון בכלים ובפריטי וינטג’ כמו ארגזי לחם, קופסאות פח ואמייל ישנות, מגירות וינטג’ משרדיות, vase head שמכילים כלי כתיבה וכיוב’.”

+ איך מקצועית את מסתגלת למצב החדש?

ניצלתי את הזמן כדי להשתפשף באפליקציות עריכה שונות כמו עריכת סרטונים קצרים, וגם כדי להכיר נותני שירות, ספקים וחנויות און ליין ואוף ליין מגוונות שלא הכרתי, ויאפשרו לי להגדיל את מגוון ההצעות שלי ללקוחות המבקשים לעצב את ביתם.
התחלתי בכך כדי לנצל את הזמן הפנוי בצורה מקצועית טובה, ובה בעת נוכחתי שנשים רבות מנצלות את זמנן לשדרוג וסידור ביתן, ואף רוכשות פרטי דקורציה מחברותיי המעצבות.
זה דירבן אותי לחשוב בנחת (במרפסת כמובן) על רעיונות יצירתיים כיצד להמשיך לייצר הכנסה מעיצוב הבית גם כשאין אפשרות להיפגש, תוך כדי כך שאני מנצלת את היתרון האישיותי שלי בעבודתי כמעצבת הום סטיילינג, ,והוא לתת ערך מוסף מאד גבוה שמוגש באמצעות מצגת מפורטת במיוחד עם המלצות, תמונות וקישורים. הדגש הוא על כך שלכל פריט אני נוהגת לתת רשימה של מס’ המלצות ומס’ לוחות השראה עם קומבינציות שונות, כדי שתהיה ללקוחה בחירה רבה ככל האפשר ולא רק אפשרות אחת.
כמובן שזה גורם לכך שאני משקיעה בייעוץ ובתוצרים זמן רב מעבר לנהוג, כיוון שחשוב לי ההיצע הרחב של האפשרויות ללקוחות.
מכאן, שיכללתי את המוצר לייעוץ פרימריום באון ליין עבור שידרוג הבית, כאשר כל חלל מתומחר בנפרד במחיר אטרקטיבי, היות ומדובר בייעוץ מרחוק- שיחת וידאו שלאחריה אני מכינה תכנית מפורטת עבור הלקוח לאותו החלל, ומלווה אותו מבניית התכנית, בחירת הספקים, ייעוץ טלפוני במידת הצורך בעת הקנייה, תיאום ציפיות עם הספקים לגבי התקנות, ועד הצבת כל רהיט, פריט, כרית ותמונה במקום המתאים.
כבר התחלתי בשלשה ליוויי הום סטיילינג כאלו, ואני מתכוונת להמשיך לטפח את המסלול הזה במקביל למסלול הליווי הרגיל, גם כשיסתיים הסגר.
כך שהסגר בעצם פתח עבורי דלת לעולם חדש ומקוון שמביא תוצאות טובות בזמן קצר יחסית. לפרטים נוספים הקליקו כאן.

“מקבץ זה הוא של תמונות מכניסת הבית-מתלה כובעי הקש ליד הדלת, אהיל הקש ומדף בבושקות, ומראה בסגנון האר נובו שמתחתיה מדף פורמייקה עם מגירה, משנות ה -60.”

+ ספר שקראת לאחרונה?

קראתי בשנות ה- 20 של חיי את הספר “הדבר” ושנים רבות רציתי לחזור אליו, אבל בכל פעם שהתחלתי לקרוא שוב הרגשתי מחנק. זה היה הספר הראשון שחזרתי אליו עם פרוץ הסגר, כי למרות שהעלילה מתרחשת כביכול באמצע המאה שעברה, ולמרות שהמדובר במגיפה מסוג אחר לגמרי, התובנות של אלבר קאמי לגבי התנהגות המין האנושי רלוונטיות גם במאה ה- 21.

+  פלייליסט/ אלבום שאת אוהבת במיוחד כרגע? 

הפלייליסט שלי מאד מגוון- הוא כולל להקות אלטרנטיב רוק מתחילת שנות ה- 2000 כמו ה- Killers, וטראביס, זמרות נפלאות כמו אמי מקדולנד ובילי אייליש וגם אלקטריק פופ כמו Lost Frequencies, Lillywood and the Pricks.
בתקופה האחרונה האזנתי גם לקונצרטים שנערכים מדי שנה לזכרו של אביצ’י- מאד מרגש אותי שמעריציו ועמיתיו מנציחים מדי שנה את זכרו בקונצרטים ענקיים.

+ בינג’ אהוב לימים אלו?

קופה ראשית“. אני יכולה לצפות בכל הפרקים כל פעם מחדש כל הלילה ולהתפקע מצחוק.

+  דרינק מועדף?

לימונצ’לו

+ פעולת הסלף קייר האהובה עלייך כרגע? 

הלבוש שלי מאד מגוון ואף ססגוני בשגרה, וגם בימים האלו הקפדתי ללבוש את הבגדים היפים שאני אוהבת ולעתים גם להתאפר קלות, אף שאני יוצאת לסופר או לבית המרקחת בלבד.
זה שומר עבורי על תחושת החיוניות הפנימית שלי, זו שאוהבת צבע, עיצוב וגיוון.

“תמונות תקריב של המזנון הקטנטן שצבעתי בירוק מנטה תואם לחלק מכסאות שולחן האוכל, לפני כמה שנים.
הוא מכיל אוספי כלי וינטג’ נדירים ואהובים במיוחד, שבחלקם אני גם משתמשת לאירוח ולעיתים לסטיילינג לצילומי הפקות.
הפוטוס הנשפך על המזנון למעלה הוא חלק מהירוק הרב המעטר את הסלון ומקנה לו את האווירה הנינוחה שבו.”

+ אוכל מנחם אהוב?

ממש לא מזמן גיליתי עוגיות ממולאות בקרם שוקולד עם נס קפה עלית, של אסם.
הן כל כך טעימות שאני יכולה להתנחם בחבילה שלמה ולסיים אותה תוך דקותיים.

+ סרט לצפות בו עכשיו?

סרט ישן יחסית (שנות ה- 2000), אבל תמיד מרגש אותי מחדש- “ארוכה הדרך הביתה”.
שילוב של תסריט נהדר, משחק מעולה ונופים עוצרי נשימה של סין האהובה עלי כל כך (טיילנו בה למשך חודש בירח הדבש שלי וזה היה חלום שהתגשם עבורי).

“קיר סלסילות הקש, אתניות ברובן, שאני אוספת כבר שנים ובדירה הזו, קיבצתי לקיר גלריה, הנמצא בין כניסת הבית למרחב הסלון, בצמוד לספריה הענקית שבמרכז הסלון.”

הבית של דפנה כל כך צבעוני ויפה, שהייתי מוכרחה לבקש ממנה לספר על הפינות השונות השזורות לאורך הפוסט.

“הפינה האהובה עליי בבית היא זו שמבטאת אותי במדויק- האהבה לספרים ומגזינים שפרושים בה, האהבה לפריטי קש ולשטיח האוריינטלי הגדול מבית ג’ינג’ר, שאפשר לומר שבנה את פלטת הצבעים והעיצוב שלי לפני כ- 7 שנים כשרכשתי אותו.
המעמד המרוקאי הקטן, פינת הקריאה, הצבעוניות,והעציצים הרבים הפזורים בה, הם שעושים אותה לפינה האהובה על כל בני הבית.”

“תמונות מהמרפסת והפעם מצד צפון הצופה אל הכסא הנוח שאני אוהבת לשבת ולעבוד ממנו או לנוח עליו בבוקר או בערב.
אחת התמונות היא של שולחן קפה קטן הנמצא בצד השני של המרפסת, והוא עשוי מגש וינטג’ ענק ולידו עציץ עם פריחה אביבית משגעת, ממש מהשבוע האחרון.”

תודה רבה לדפנה, שהאירה לי את היום בכל צבעי הקשת. מזמינה אתכן לעקוב אחריה כאן וכאן.