עד שנוכל להיפגש ולדבר על ההתנהלות הכלכלית שלנו כמו שתכננו, ביקשתי מרואת החשבון המעולה שלי מורן כהן לשפוך קצת אור על המצב מבחינת הפיננסים שלנו. חל”ת, הלוואות, חסכונות שנפגעו, יש כל כך הרבה אי וודאות בתקופה הזו, עד שכל מידע יכול להועיל, להרגיע ולאפשר לנו להתארגן כמיטב יכולתנו על העתיד הכלכלי המיידי שלנו בתקופת הכיאוס הזו.

בחודש האחרון אנחנו עדים לאירוע שמתרחש פעם במאה שנים, מגיפה שמתפשטת במהירות ונוגעת בכל רחבי תבל.

בישראל, הוכרז מצב חרום, ונכון להיום, מתחילת החודש, למעלה מ600 אלף ישראלים נרשמו בלשכת התעסוקה כמחוסרי עבודה – כלומר או פוטרו או בחל”ת. הערכות, אגב, צופות כמליון מובטלים חדשים עד לאחר חג הפסח.

מעבר לאותם שכירים שנרשמו בלשכת התעסוקה ישנם עשרות אלפי בעלי עסקים קטנים וגדולים, שהפעילות שלהם הופסקה כליל, בין אם ממגזרים ששותקו לחלוטין כמו תיירות, אירועים ומסעדנות, ובין אם נותני שירותים למגזרים אלו ואחרים שנאלצו לסגור את העסק לאור המצב.

לצערנו אין כרגע צפי לסיום המשבר הזה, אין וודאות לגבי מקורות הפרנסה שלנו לאחר שהמשבר יסתיים, איננו יודעים מה קצב התאוששות המשק, או מקום העבודה או העסק הפרטי שלנו. אז מה בכל זאת ניתן לעשות בתקופה מוזרה ולא פשוטה כזו? שהסממן העיקרי שלה הוא חוסר וודאות?

ריכזתי כמה המלצות ל”התארגנות מחדש” לאור המשבר, שבעיני כל משק בית צריך לאמץ בתנאי אי וודאות

טיפים להתנהלות כלכלית בשעת משבר

+ תכנון תקציבי – כרגע לא ברור לנו מה יהיה היקף ההכנסה שלנו (אישי או משפחתי) בחודשים הקרובים, הדבר שכן ידוע לנו הוא מה כרגע יש לנו. לכן, עלינו לעצור, לבנות תקציב הוצאות והכנסות לחודשים הבאים. איך נעשה זאת? נתחיל מריכוז כל ההוצאות הקבועות שלנו כגון שכ”ד, טלפונים, מנויים, חוגים, ועד בית וכו’. ונמשיך בריכוז ההוצאות המשתנות שלנו כמו מזון, קניות, חשמל, מים וכו’. כדי לרכז את ההוצאות האלו נבחן את חשבון הבנק שלנו ופירוט כרטיס האשראי. מאוד חשוב לקחת בחשבון את כלל ההוצאות שלנו

+ חלוקת המקורות על פני השימושים – מכיוון שלא ברור לנו מה יהיה משך זמן המשבר הזה, אני חושבת שנכון להערך לפחות ל-3 חודשים הקרובים. להבין כמה מקורות יש לנו כרגע (הכנסות צפויות, הכנסות קבועות, דמי אבטלה, חסכונות ויתרות בחשבונות הבנק), ולחלק אותן באופן נכון על פני החודשים. ייתכן וההוצאות יהיו גבוהות מההכנסות שניתן להקצות לכל חודש, אז יש לעשות בחינות נוספות.

+ חיסכון בהוצאות – לאחר שבנינו את תקציב ההוצאות שלנו, והבנו מה המקורות החודשיים שלנו, קל לנו לכמת את ההוצאות החיוניות שלנו ואת ההוצאות שהן בחזקת “מותרות” ולהחליט במה אפשר לחסוך. קניות בגדים, תכשיטים, צעצועים וכו’ הן הוצאות שיכולות להמתין עד יעבור זעם. גם בקניות מזון יש לבחון את היקפי ההוצאה ולראות במה ניתן לחסוך. חשוב מאוד לעמוד בתקציב שהוגדר ולשמור על איזון אל מול ההכנסות המוקצבות.

+ הלוואה – מה קורה אם אתם לא מצליחים למצוא את הדרך להעביר כ-3 חודשים, כלומר אין לכם מספיק הכנסות שיכסו את ההוצאות החודשיות שלכם על פני שלושת החודשים? העריכו, אחרי הקיצוץ האפשרי בהוצאות לכמה זמן יספיקו ההכנסות שלכם ומתי התקציב נכנס לגרעון. תעשו ככל שביכולתכם כדי לא להגיע לשם, אולם אם לא תיהיה ברירה, כדאי להתארגן ללקיחת הלוואה, אם אפשר, עם גרייס (החזר הקרן תתחיל בעוד כמה חודשים). כשלוקחים הלוואה צריך לזכור שיש לה החזר חודשי קבוע, ולכן יש לקחת בחשבון את ההחזר כחלק מההוצאות הקבועות החודשיות שלכם

+ ביטוחים – חלק מההוצאות השוטפות שלנו הן ביטוחים. אז קודם כל, ביטוח בריאות חשוב מאוד עכשיו, אז לא לוותר עליו

+ חלק מהביטוחים הם ביטוחים לפי שימוש – למשל ביטוח רכב – אם אתם לא צופים לצאת מהבית כיוון שאתם בבידוד, אפשר להקפיא את הביטוח או לבטלו, ולחדש עם יעבור זעם

+ ביטוחים פנסיונים לשכירים – עבור שכירים בחל”ת או שפוטרו, בדרך כלל עד תקופה של 5 חודשים קיים רצף ביטוחי ואין מה לדאוג. יש לוודא את משך תקופת שמירת הרצף הביטוחי ובמידה ונדרש להקצות כסף לתשלום שמירת הרצף (סכומים זניחים בחודש) לאחר שתגמר תקופת שמירת הרצף שניתנת בחינם

+ ביטוחים פנסיונים לעצמאים – אם התזרים לוחץ, מומלץ להקפיא את ההפקדות לביטוח. מבחינת החוק נדרש להפקיד שיעור מסויים מההכנסה החייבת השנתית וזאת ניתן להשלים ולהפקיד לקראת סוף השנה כשהמצב יתבהר וכשההכנסה החייבת תיהיה ברורה יותר

צעדים להתנהלות בהמשך

מעבר לצעדים המיידים האלו, שלדעתי, על כל משק בית לנקוט לאור המצב (גם משק בית, בו ממשיכים כרגע לעבוד רגיל), פונים אליי רבים, שהחסכונות שלהם מושקעים בבורסות השונות או בקופות גמל, שמוטרדים לאור הירידות החדות בשווקים. אז במקרה הזה, התשובות שלי מתחלקות לשניים

+ לחוסכים שלא צריכים את הכסף שלהם במיידי – אם אתם בקבוצה זו, אל תגעו בכסף הזה, ההיסטוריה מראה כל פעם מחדש, שלאחר נפילות חדות השוק מתקן את עצמו ותוך שנה או שנתיים המצב לרוב חוזר לקדמותו. אז לדור הצעיר אין מה לדאוג לגבי הפנסיות שלו

+ חוסכים שצריכים את הכסף שלהם במיידי – אם הינכם בגיל פרישה, הכסף הזה משמש את הצריכה השוטפת שלכם, או אתם מעוניינים למשוך אותו לצורך מוגדר, חשוב שתדעו שהערך ירד משמעותית וככל הנראה הוא ימשיך לרדת אבל במתינות. וייתכן ונכון להוציא את הכסף עכשיו ולהשאיר אותו בפיקדון בטוח יותר. קחו בחשבון שהוא לא יחזיר את ערכו, ולמעשה בפעולה כזו אתם בוודאות מפסידים כסף.

לעצמאיות בקהל

לצערי בתקופה הנוכחית אנחנו שוב נוכחים לדעת שבעלי העסקים הם החולייה החלשה שמקבלת הכי פחות תמיכה מהמדינה

נכון לעכשיו, אין שום הנחיות רשמיות על פיצויים לעצמאים (מס הכנסה פרסם שהוא בוחן מתן מענק של עד 6,000 ₪, ומסקנותיו יפורסמו בשבועות הקרובים). הפתרון המשמעותי היחיד שכרגע המדינה מציעה לעצמאים הוא קבלת הלוואה בערבות המדינה עד 500 אלפי ₪ בפריסה של עד 5 שנים. תנאי ההלוואה, בתחילה לא היו אטרקטיביים בעיני, אולם שופרו משמעותית וכעת מדובר בהלוואה די אטרקטיבית. 

התנאים:  יש להפקיד ביטחונות של 5% מהסכום, הריבית על ההלוואה בשיעור P+ 1.5% (3.25%) עד P+ 2% (3.75%), ניתן לקבל גרייס (דחיית התחלת החזר קרן ההלוואה) עד 12 חודשים ממועד לקיחת ההלוואה והזכאים הם בעלי עסקים עם מחזור של עד 400 אלפי ₪.

מה עוד נתנו? דחיית הדיווח והתשלום למע”מ לעסקים המדווחים פעם בחודשיים עד ליום 27/04/2020 ודחיית הדיווח והתשלום למע”מ לעסקים המדווחים בפעם בחודש עד ליום 26/03/2020.

מה בנוסף ניתן לעשות?

+ צפוי שהרווח שלכם במהלך שנת 2020 יפחת ולכן נכון יהיה להפחית את המקדמות למס הכנסה או לבטל אותם לחלוטין

+ כיוון שהרווח צפוי לקטון, ככל הנראה גם מקדמות דמי הביטוח הלאומי המשולמים גבוהים מידיי וניתן להפחית אותם במיידי

חשוב לי להדגיש שיש להשאר מעודכנים בהנחיות מע”מ לגבי מועדי הדיווח והתשלום הבאים. אני ממש ממליצה שלא לדחות תשלומי מע”מ על דעת עצמיכם כיוון שמדובר ב”גניבה” מהמדינה וההשלכות לכך הן פליליות.

ובנימה אופטימית, המשבר יעבור, זה רק עניין של זמן, אנחנו צריכים למצוא את האור במצב, להנות קצת מהזמן הפנוי שנוצר לנו, לשנות קצת הרגלים, להתכנס לתקציב מוגדר ולעבור את התקופה הזו בהצלחה ובבריאות מלאה

מורן כהן היא רואת חשבון ומלוות עסקים, אפשר להתייעץ איתה גם באופן פרטי כאן.