אמנם אני מדברת על נעליים עם סוליה גסה כטרנד חם, אך בהחלט לא מדובר בקונספט חדש. ד”ר מרטנס הוא אחד המותגים הכי אייקוניים בז’אנר כבר עשרות שנים. כוחו של המותג ירד לדעתי כשעברו לייצר את הנעליים במזרח, מאז החלו לזרום יותר ויותר דיווחים על כך שאיכות הנעליים ועמידותם ירדה בצורה דראסטית (לא מפתיע) אך נדמה שלאחרונה הודות לטרנד הם בכל זאת זוכים לעדנה מחודשת ונמכרים במאות שקלים באסוס ואפילו באתר יוקרה.

מקור התמונות מכאן וכאן

אם נניח את הד”ר מרטנס בצד, מי שאחראי בעיניי לימי הזוהר של הטרנד הוא דניאל לי, המנהל האמנותי החדש של בוטגה ונטה. שנת 2019 הייתה ללא ספק ה-שנה של בוטגה ונטה בעולם האופנה העילית שכן דניאל לי הצליח לעשות מתיחת פנים מוצלחת מאוד למותג מנומנם למדי. בנוסף לכך, לי הצליח לעורר טרפת שלמה בעולם האופנה לגבי פריטים בעלי מראה מאוד ספציפי – ביניהם גם הנעליים עם הסוליה הגסה.

עוד קודם לכן היו בלנסיאגה שהשיקו סניקרס עם סוליה גסה והפכו את ה- Dad Sneakers לקונספט הכי חם בעולם האופנה ובעקבות דניאל לי הצטרפו גם בתי אופנה נוספים עם פרשנות משלהם לטרנד כמו פראדה ופרואנזה סקולר. תמיד הייתי מחובבות הנעליים הגבריות אך אין ספק שבגלגול הנוכחי הם מקבלים פרשנות גסה מתמיד, עד גבול הגרוטסקית – לגמרי במכוון. 

כעת אפשר גם למצוא נעליים שהיו שמורות עד כה לשימושים ספורטיביים בלבד או למזג אוויר קשה: כמו נעלי הרים או אפילו נעלי שלג, ננעלים בעיר על ידי מגוון פשיוניסטות. איזה עולם.

טרנד נוסף הוא לנעול את הנעליים הללו עם גרביים בצורה נראית לעין, גם כהצהרה אופנתית וגם כדי להגביר את פקטור הנוחות. ד”ר מרטינס לדוגמה ידועות לשמצה כנעליים שדרוש זמן רב כדי לרכך אותן מבלי שייפצעו את העור ואני מתארת לעצמי שהרבה מהנעליים הללו, על אף שהן שטוחות ונוחות למראה – עלולות לדרוש תקופת הסתגלות בטרם יהפכו לנוחות מספיק להליכה ממושכת.

כך או כך, אני מברכת פחות או יותר כל טרנד שלא כרוך בעקבי אימים ומאוד מגניב בעיניי שכעת כל מיני אושיות אופנה מגיעות לאירועים ואפילו לשבועות אופנה כשהן חמושות בנעלי “טרקטור” במקום עקבים באופן בלעדי. כמו תמיד, אספתי לכן כל מיני אופציות ופרשנויות לטרנד, החל מאופציות זולות ביותר ועד לאופציות מאתרי יוקרה לחובבות הז’אנר.