השנה חוץ מהענקיות אמאזון ונטפליקס, גם אפל TV ודיסני פלוס נכנסו לזירה בבום עם כמה מסדרות המקור הטובות ביותר שראיתי השנה. 

Mandalorian

סדרת הדגל של דיסני פלוס הציגה בפנינו את הדמות הכי חמודה שהמוח שלנו יכול להכיל – בייבי יודה. זו ללא ספק הסדרה החדשה שיצרה מסביבה את תרבות הממים הגדולה ביותר ולא פלא: השחלות שלי קורסות לתוך עצמן בכל פעם שאני רואה את היצור התינוקי הזה על המסך. מעבר לכך, זו פשוט סדרה מעולה: היא מצולמת כמו מערבון של סטאר וורז עם הרבה אלמנטים יפניים והאמת היא שלא חייבים להכיר היטב את סטאר וורז כדי ליהנות מהיצירה הזו בפני עצמה. אקשן משובח, פדרו פסקל ובייבי יודה. מה עוד אפשר לבקש בעיקרון?

Morning Show

לא זכור לי שנתקלתי בהרבה הייפ סביב הסדרה וחבל, כי מדובר באחת המשובחת של 2019. משחק מעולה של כל הקאסט בדגש על סטיב קארל וגם ג’ניפר אניסטון, שלראשונה מזה הרבה מאוד זמן לא משחקת עוד וריאציה של רייצ’ל אלא דמות אחרת לגמרי. התוכנית עוסקת באומץ וברגישות בתופעת ה- METOO# כשהיא מפרקת אותה לגורמים ובוחנת מה זה בעצם מין בהסכמה והאם דבר כזה אפשרי כשיש במשוואה יחסי כוח ומרות. לצד השטאנץ ההוליוודי הרגיל הקיים בה, מצאתי שהסדרה הזו באמת מצליחה להגיש את נושא ההטרדות המיניות בצורה שמעוררת אי נוחות, בדיוק כפי שזה אמור לקרות. גם זו סדרת מקור של אפל TV.

Marriage Story

“סיפור נישואים” הוא סרט מופתי, פשוט כך. הוא כתוב ומבוים בצורה חסרת רבב על ידי נוח באומבך, במאי שההתמחות שלו היא להציג על המסך סיפורי אהבה קטנים ויומיומיים לכאורה. הסרט מספר את סיפור האהבה של צ’רלי וניקול באמצעות הגירושים שלהם. מבלי שתהיה דרמה ענקית על המסך, הדמויות מגוללת את הסיפור שלהם בצורה שמסבירה לצופה למה הקשר שלהם פשוט לא עובד, תוך כדי שהעלילה מתרכזת בפן הפרקטי של הגירושין וכיצד קל להיסחף למקומות לא רצויים תוך כדי התהליך על אף הניסיון להתרגש בצורה ידידותית. מדובר בסרט המקור הכי טוב של נטפליקס עד כה (שהיו ידועים עד כה עם רצף של סרטי מקור בינוניים) עם משחק מרהיב של סקרלט ג’והנסון ואדם דרייבר אהוב לבי. סרט שהוא מאסטרפיס.

End Of The Fucking World

העונה הראשונה על צמד הנערים המורדים הייתה כל כך טובה ומורטת עצבים עד שלא ידעתי לאן אפשר להמשיך איתה לעונה שנייה ולכן באופן טבעי הנחתי שזו סדרה של עונה אחת בלבד. טעיתי, כי יוצרי הסדרה הצליחו לרמוס לנו את הלב גם עם העונה השנייה של הסדרה הזו שהייתה באופן מפתיע וכמעט מקומם (איך אפשר להיות כל כך מוכשרים?) טובה בדיוק כמו הראשונה. העונה מתמודדת עם ההשלכות של מרד הנעורים של גיבוריה הראשיים ג’יימס ואליסה, באותה צורה משעשעת ועם זאת גם נוגעת ללב. הסדרה אגב, מבוססת על קומיקס העוסקת באופן לא מפתיע, בשני נערים אאוטסיידרים.

Gone Girl

המלצה ישנה יחסית אמנם (2014) אבל היא קיימת בנטפליקס וזו צפייה מעניינת למי שמחפשת סרט משובח להעביר איתו את הזמן. Gone Girl הוא מותחן פסיכולוגי העוסק ברצח לכאורה, אך לדעתי הסאבטקסט של הסרט הרבה יותר משמעותי מהעלילה המרכזית והוא עוסק באופן שבו אנחנו מאבדים את עצמנו ואולי מגלמים דמות אחרת כדי למצוא חן ולהיות נאהבות על ידי אדם אחר. 

יש לכן המלצות לסדרות חדשות על המסך? כתבו לי בתגובות!