אם הייתי צריכה לבחור במילה שמככבת יותר מכל בלקסיקון של עצמאיות בשנתיים האחרונות, המילה הזו היא ללא ספק “יזמות”. אין להכחיש, כולנו רוצות להיות יזמיות: זה נראה טוב, זה נשמע טוב, זה טייטל שמנצנץ למרחקים. הבעיה היא, שלא תמיד מסבירים לנו איך הופכים ליזמית מעבר לאימוץ הטייטל? איך מניעים עסק? ומה בכלל ההבדל בין להיות בעלת עסק לבין להיות פרילנסרית?

האם אני יזמית?

בשנה האחרונה אני בוחרת להגדיר את עצמי כיזמית תוכן, לאחר שבמשך כמה שנים טובות מהרגע שיצאתי לעצמאות, הגדרתי את עצמי כפרילנסרית. אני מגדירה את עצמי כיזמית תוכן כדי להעניק לעסק שלי את המרווח המגיע לו וכדי לגרום לו להישמע. אני מגדירה את עצמי כיזמית כדי להמחיש את העבודה הקשה שביצעתי בשנים האחרונות בדיוק בגלל שבמשך שנים הייתי פרילנסרית עד שהכרתי בעובדה שאני בעלת עסק ואת הסיכונים שלקחתי בתהליך.

יצאתי לחיי העצמאות בסבב הראשון בתור בת 22, כבר אז עסקתי בסושיאל מדיה ותוכן. בגיל 25 לערך הפכתי לעוסק מורשה ושנה לאחר מכן הפכתי לראשונה בחיי לשכירה כשניהלתי אתר חתונות על שלל ההיבטים השונים בו. הרבה אנשים מסביבי מכירים את העשייה שלי בתחום החתונות, אבל הרוב לא יודעים שבכל השנים שקדמו לכך כתבתי על כל נושא מתחת לפני השמש.

הייתי כותבת מאמרי SEO על נושאים סקסיים כמו קופות רושמות בתקציבים זעומים ומנהלת עמודי סושיאל מדיה אזוטריים כדי לייצר לעצמי הכנסה שתבסס אותי מבחינה כלכלית. אמנם הרווח שלי פר כל פרויקט היה נמוך, אך לקחתי על עצמי כל כך הרבה משימות ולקוחות, שהצלחתי לבסוף להגיע למצב שבו אני סוגרת את החודש, תוך כדי שאני מנהלת את הבלוג שלי עדיין כתחביב. הייתי אז עדיין בחורה צעירה מאוד וחסרת כל ניסיון מקצועי, מיינד יו.

על ההבדל בין פרילנסרית לבעלת עסק

כשהייתי פרילנסרית היו לי כמה מיני בוסים, שהם הלקוחות שלי והענקתי את השירותים שלי לטובת קבלת תגמול מיידי. כשהבלוג שלי הפך מתחביב חמוד למגזין לייף סטייל שמכניס כסף, הבחנתי במשהו מעניין: המגזין שלי הוא בעל ישות בפני עצמו. יש לו סיפור, יש לו קהילה, יש לו ערך מוסף וחשוב מכך, אני משקיעה בו תקציבים שאני לא רואה להם תמורה מיידית אלא בונה את התוכנית העסקית של האתר לאורך זמן. לא כל שקל שנכנס מיד חוזר אליי בחזרה, לעומת הפרילנסריות שעובדות איתי, שמקבלות את התשלום על העבודות שלהן באופן מיידי.

אחת השאלות שאני נשאלת לגביהן היא איך מקימים עסק כשאין גב כלכלי וזו בדיוק התשובה: גם היום אני אמנם בעלת עסק, אבל אני גם פרילנסרית שמציעה את השירותים שלה ללקוחות כדי לקבל תגמול מיידי. אני עושה את זה כדי לממן את העשייה שלי במסגרת העסק שהקמתי, כי אני מודעת לכך שבניית הישות הנפרדת הזו עד למצב שהיא מכניסה כספים הוא תהליך ארוך שדורש לא מעט זמן ומשאבים. היות ואני נדרשת כל הזמן לקחת סיכונים בעסק שלי, אני צריכה את מרווח הנשימה הכלכלי כדי לדעת שאני מצליחה לעמוד בזה.

אני מגדירה את עצמי כיזמית תוכן, כי חשוב לי שכל לקוח שמעוניין לפרסם באתר שלי, יהיה מודע לסיפור, לקהילה, להשקעה ולערך המוסף שאני מביאה לשולחן. כשאני עובדת כפרילנסרית בסושיאל מדיה, אני מתמחרת במדויק את הזמן ואת הכישורים שאני מביאה איתי לטובת ביצוע תכולת עבודה מסוימת, בין אם היא חד פעמית ובין אם מדובר בריטיינר מתמשך. היום אני נמצאת בנקודה שבה יש לי את הפריבלגיה לבחור כפרילנסרית במה לעבוד ומה לעשות, להבדיל מתחילת דרכי המקצועית. יחד עם זאת, אני לא יכולה לאפשר לעצמי להפסיק להיות פרילנסרית ולכן אני שואפת לשפר כל הזמן גם את הכישורים והידע שלי גם שם, כי אלה עמודי התווך שמאפשרים לי לנהל את העסק שלי.

ממנו את העסק שלכן

אחת הסיבות שבגללן עסקים ברשת נוטים להתרסק, היא כי יש בלבול בין הקונספט של להיות פרילנסרית לבין להיות בעלת עסק. אני רואה כל הזמן מסביבי יוצרות תוכן שעוזבות את הדיי ג’וב שלהן ומתרכזות באופן בלעדי בעסק שהקימו אך לא מבינות איך אפשר להתפרנס ממנו ואיך בעצם יוצאים מהמעגל הזה שבו רק משקיעים בעסק ולא מקבלים שום תמורה בחזרה.

יש איזו מין תפיסה רומנטית סביב יזמות אבל אף אחת לא מדברת בפועל על הדרכים לממן עסק ואיך ממשיכים להתקיים ולשלם חשבונות כל עוד הסיפור עדיין נמצא בהתהוות ואין הכנסות באופק. ליצור מוניטיזציה מעסק שעדיין אין לו סיפור חזק, קשר רגשי וקהילה – זה בעייתי מאוד, בטח בטווח הארוך. האמת הלא סקסית היא שצריך לעבוד לפעמים בפרוייקטים לא סקסיים בעליל (עבורי לפחות), כמו לכתוב מאמרי SEO בתשלום זעום ובמשך שמונה שעות ביום כדי לממן את העשייה שלכן בעסק.

איך מוצאים לקוחות?

השאלה הכי מהותית של כל פרילנסרית חדשה היא איך מוצאים לקוחות, או לכל הפחות את הלקוח הראשון שיעזור להניע את הדברים? אני תמיד אומרת שהלקוחות כבר קיימים וגם הלקוח הראשון כבר מוכן ומחכה לכן. צריך לבנות גשרים כדי להצליח להגיע אליו וכדי שיהיה מודע לקיומכן, אבל היופי הוא שבעולם הסושיאל מדיה זה קל מתמיד. קהילות שלמות מוקדשות לדיונים עסקיים ואתן בקלות יכולות ליידע את הסובבים אתכן שאתן מציעות שירותים כאלה או אחרים כדי שהבשורה תופץ ותגיעו ללקוח הזה שחיכה רק לכן.

האם את פרילנסרית או בעלת עסק?

אני עומדת לומר משפט שיהיה מבלבל לחלקכן ומשחרר לאחרות מכן: אתן לא חייבות להיות יזמיות ובעלות עסק. להיות פרילנסרית לא חייבת להיות רק תחנת מעבר או אמצעי מימון להקמת עסק. אפשר לחלוטין להחליט שהמשימה שלנו בחיים היא להעניק שירות ללקוחות ולנתב את הכישורים שלנו לטובת פרויקטים עבור הלקוחות שלנו. זה לא מקטין, זה לא מזלזל, להיפך – זה מדהים! כל דבר שמאפשר לכן לממן את עצמכן ואת החיים שאתן רוצות הוא מדהים בעיניי.

אני מרגישה שנכון לי להיות בעלת עסק, אחרי שהתנסיתי ואני עדיין מתנסה בשתי האפשרויות – כי להקים עסק מאפשר לי מרחב תמרון להתפתח ולגדול. כי זה אומר שהקוראות שלי שקועות רגשית בעשייה שלי ולכן מלוות אותי בתהליכי ההתפתחות השונים של העסק, זה אומר שאני טוטאלית לחלוטין בכל המשאבים הרגשיים, המנטאליים והכספיים שאני מוכנה להשקיע בעסק שלי. יחד עם זאת, אם לא הייתי מרגישה צורך לפתח את היישות הזו שהיא Fashion Tails, הייתי מרגישה לגמרי בנוח להמשיך להיות פרילנסרית בלבד. 

איך אתן מגדירות את עצמכן?