הפוסט הזה הוא פוסט פרידה מכל הטרנדים הכי ביזאריים, כעורים ולא מובנים של 2019. זו הייתה שנה נטולת כל פרופורציות בעולם האופנה, שבה הכל הפך להיות גדול מהחיים או מצומק בקנה מידה ואני שואלת מדוע? מה קרה לקונספט של ללבוש בגדים רגילים במימדים רגילים? זה הכי 2018 ולא קיבלתי על כך את הממו? ייתכן מאוד.

תיקי כרית

לא קל לי להכיל את הטרנד הזה כי כל חלק בגופי משתוקק לאהוב אותו, אחרי הכל: אני אוהבת כריות ואני אוהבת תיקים. אני יכולה לדמיין את עצמי מנמנת על תיק כרית בקו 189 מחולון בדרכי לפגישה ואז אני פוקחת את עיניי ומבינה כמה שהטרנד הזה כעור, החלום ושברו. הכל התחיל מתיקי הדאמפלינג של בוטגה ונטה, אפשר לדבר על המותג הזה שניה? הוא היה מותג מנומנם לחלוטין (כזה שיכול להניח את ראשו על תיק-כרית) עד שדניאל לי, המכונה “הרדיקל השקט” מונה למעצב האומנותי של בית האופנה השנה ומאז הכל התפרץ. כמו מגיפה עם תסמינים כעורים במיוחד.

בוטגה ונטה ללא ספק אחראיים לכמה מהטרנדים הגרוטסקיים ביותר ברשימה ואם אתן חושבות שטרנדים חולפים כאלה יהיו לכל הפחות זולים, אז ברוך השם, עבור התיק של המותג תתבקשו להיפרד מ-2500$ מרשרשים, שבוודאי מרפדים את תיקי הכרית האוויליים של דניאל לי בצורה נעימה ביותר. מאז צצו כל כך הרבה חיקויים של התיק הזה שהוא כבר איבד לחלוטין מהייחודיות שלו ואני צופה שב-2020 כל מה שנותר יהיה לעשות עם התיקים האלה זה להשתמש בהם כחומר מילוי.

נעליים עם חרטום מרובע

למה? אני באמת שואלת אתכן בציפייה לקבל תשובה. אני רוצה להבין, אולי יש כאן משהו שאני מפספסת. מדוע שמישהי תרצה לנעול נעליים שיש להן חרטום מרובע. אלה נראות כמו נעליים ששייכות לדמות לוני טונס אם הדמות הזו הייתה מתהלכת בשבועות האופנה מלאה בחשיבות עצמית. כדי להוסיף חטא על פשע, יש גם נעליים עם חרטום מרובע שיש להן גם לוק של כרית וכן, בוטנה ונטה, אני מדברת שוב עליכם. 

נדמה שרק לפני שנה ניסיתי להבין את השפיץ המוגזם בנעלי בלנסיאגה והנה אנחנו מקבלות את ההיפך המוחלט. אז נכון, עושה רושם שהאצבעות יכולות לנוח ברגליים בשלום מבלי להימעך בחרטום מרובע שכזה, אבל כשאני מביטה בנעליים האלה אני מבינה שלעתים עדיף קצת סבל ברגליים מאשר סבל לעיניים – רק אנא, אני מתחננת, קחו את זה ממני!

קשתות נפוחות

אני יכולה להבין את החן שיש בסוגים מסוימים של קשתות וגם זה, רק עד גבול מסוים אבל הקשתות הנפוחות מהקטיפה שמקושטות באינספור אלמנטים מצועצעים. הקשתות האלה הן תועבה, הן נגד הטבע. הן נראות כאילו איבר נוסף בגוף שלכן צץ לפתע והאיבר הזה משום מה הוא האיבר הכי קולני וצעקני בכל הגוף שלכן. זה מרגיש כמו איש קטן שצומח לכן על הפדחת, כזה שלא מפסיק לקלל ולדבר גסויות – רק בגרסת הקשת שהזמנתן בסייל מאסוס. 

אי אפשר להתעלם מזה, אי אפשר להפסיק לבהות בזה, אין שום טעם לעשות סטיילינג לאאוטפיט כי בין כה וכה יביטו רק בקשת הזו ובנוסף, נראה שזה מאוד לוחץ על הקרקפת ועלול לעודד ביצוע החלטות לא נבונות, כמו קניית קשת נוספת.

מעילים עצומים

כבר שנים אני מחכה לשלב שבו זה יהיה מקובל חברתית לצאת מהבית עטופה בחלוק, אז לצאת מהבית עטופה בשמיכה? לילד הזה אפילו לא פיללתי וכשאני מביטה בטרנד מעילי האוברסייז אני מבינה גם בדיוק מדוע. אני לחלוטין אומרת שאנחנו צריכות להתלבש עבורנו ולא למען אנשים אחרים, אבל אני לא יכולה להימנע מהמחשבה שהמעיל הזה הוא למעשה אמצעי מניעה עצום בגודלו. 

אני כבר לא מדברת על כך שבארץ אין שום הצדקה לטרנד הזה כי אנחנו נהנות ממזג אוויר חורפי וקר של 30 מעלות באמצע נובמבר, אבל גם אילו הייתי מתגוררת בקנדה המושלגת? לא. בעיניי כל אדם צריך לדעת את גבולות הטעם הטוב ולהבין שאין שום לגיטימציה להתלבש כמו יטי איש השלג לא משנה כמה קר בחוץ או מה טרנדי. אני מאשימה גם את אמיליה קלארק שרק חיזקה את הטרנד הזה:

שרוולים נפוחים

תראו, אני מבינה. זה מה שהצעירים היום אוהבים, זה מה שהולך במודה. אני גם אפילו יכולה לקבל שרוולים נפוחים עד למידה מסוימת, אבל כשהשרוולים שלך כל כך נפוחים שאת מתקשה להיכנס לתוך הגט טקסי ושתי חברות צריכות לדחוף אותך פנימה – סימן שיש כאן בעיה קלה של פרופורציות. אני גם לפתע מבינה איך כל טרנד רע יוצר בעקבותיו טרנד מבחיל עוד יותר: השרוולים כל כך גדולים שהם מצריכים מעילים עצומים ואם כבר, אז לא נאזן את זה עם תיק כרית? אז התשובה היא לא. התשובה היא תמיד לא.

הכל מעור (או דמוי עור)

ג’קט עור? מבינה. מכנסי עור? קול. חצאית או שורטים מעור? מקבלת. חולצה מעור? בוחן את הגבולות שלי, שמלה מעור? נשמע טריקי, אבל הכל מעור? בבקשה לא. זה תמיד מעורר בי קונוטציות של The leather man ממערכוני SNL ובעיקר גורם לי לתהות איזה סאונד מבחיל בוודאי משמיע טוטאל לוק שכולו מעור כשאנחנו צועדות או יושבות או נושמות. כמו כן, נא לזכור שאנחנו חיות במדינת ישראל כדי שלא תגיעו חלילה לסיטואציה הבאה:

ניינטיז באקסטרים

יש אלמנטים בניינטיז שאני חולה עליהם, מה זה חולה? שרופה, כיאה לילדת הניינטיז שהנני. לעומת זאת, יש גם לוקים ואאוטפיטים מסוימים שאני בעד לאחסן במזוודת פוגים בבוידעם הרחק מכאן. אני מדברת על חולצות קולור בלוק צבעוניות, אני מדברת על שמלות סליפ מצועצעות, אני מדברת על כל שימוש מוגזם בניינטיז שיגרום להוגו להרים אליכן טלפון ולשאול “הלו? יש מישהו בבית?” (סליחה, לא מצאתי דוגמה מוצלחת יותר).

מאיזה טרנדים אתן מבקשות, מתחננות להיפרד מהם ב-2019? כתבו לי בתגובות!