הפוסט הראשון שכתבתי על ההפסקה מגלולות היה עבורי פוסט של התפכחות. תיעדתי כאן את התהליך המרתק שבו למדתי להכיר את הגוף שלי מחדש בגיל 31 והרגשתי שנפלו לי אסימונים לגבי כל מיני היבטים בחיים שלי אחרי הגלולות. שינויים הורמונליים הם דבר אינטנסיבי מאוד ובמהלך התהליך הזה מאז שהפסקתי היו לי עליות ומורדות, לא הכל ורוד. חשבתי שזה יהיה רק הוגן לתעד גם את ההיבטים הפחות נעימים של הפסקת גלולות וגם את היתרונות – כדי ליצור תיעוד מאוזן ולשתף אתכן בחוויה האישית שלי.

המיגרנות

במשך כל חיי הבוגרים סבלתי ממיגרנות משתקות שהפכו לסוג של מחלה כרונית לכל דבר ועניין שהקשתה על התפקוד שלי בחיי היום יום. רוב הזמן הצלחתי לעבוד תוך כדי המיגרנה אך זה תמיד היה מאבק מאתגר ואומלל מאוד. היו גם פעמים שפשוט לא יכולתי. סבלתי ממיגרנה במשך יומיים כל פעם, מלווה בטשטוש בראייה ובחילות עזות – וכל מה שניסיתי לאורך השנים מעולם לא עזר לה.

תמיד ידעתי על הקשר הפוטנציאלי בין גלולות למיגרנות, אבל ההפסקות שהיו לי מגלולות עד לנקודה הזו היו קצרות מדי ועזרו לי להשתכנע שכנראה במקרה שלי אין קשר ישיר ולכן הרשיתי לעצמי לחזור אליהן פעם אחר פעם. הייתי אומרת שהמיגרנות הצטמצמו בכ-90% מאז שירדתי מגלולות בתקופה הנוכחית, שהיא פרק הזמן הארוך ביותר שבו הייתי ללא אמצעי הגנה הורמוני – וקשה לי לתאר אפילו כמה זה הקל על השגרה שלי, עד לרמה שאני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי בחזרה.

חיי המין

להפסקה מגלולות יש כל מיני השפעות שונות על נשים שונות אך כל הנשים שאיתן שוחחתי בנושא והפסיקו עם גלולות, דיווחו על עלייה משמעותית בחשק המיני. גם אני מרגישה בעלייה הזו: אי אפשר לומר שהייתי אדישה למין בעבר ותמיד ידעתי ליהנות ממנו, אך זה לא משתווה לתחושות ולחשק המיני כיום בלי גלולות. אני לגמרי מרגישה כאילו במקביל להיכרות מחדש עם הגוף שלי, אני גם לומדת לחקור ולהכיר מחדש את המיניות שלי וזה כיף גדול, בכל מובן אפשרי (ונראה לי שגם בן הזוג לא סובל מזה).

אקנה

אני מודה שאחת הסיבות שבגללן תמיד חששתי להפסיק גלולות היא בגלל האקנה, שחזר כמו מעשה כישוף בכל פעם שהפסקתי. הפעם לקח לו יותר זמן, תקופה של כחצי שנה והנה, הוא חזר בכל זאת. אני מודה שבשלב מסוים כבר חשבתי שהאקנה דילג עליי הפעם, אחרי הכל, אני משתמשת בסקין קייר הטוב ביותר שיש ומטופלת אצל אשת המקצוע הכי טובה שיש. אפשר לומר שאפילו הייתי שאננה ויהירה, כי נהניתי קצת יותר מדי מהמחשבה שהפסקתי גלולות מבלי לסבול מתופעות שליליות – אבל הנה, ההורמונים ניצחו בנוקאאוט.

שמתי לב שמשהו לא בסדר עם העור שלי כבר לפני כמה שבועות אבל זה עבר מהר מאוד מ”משהו לא בסדר” לבין ההבנה המצערת שיש לי שוב אקנה, ממש כתופעה פתאומית ולא הדרגתית. נכון, זה לא באותה עוצמה כמו שהיה לי לפני שלוש שנים או בגיל ההתבגרות ונראה שהצלחנו לבלום את ההתפרצות הודות לטיפול ה-SOS שקיבלתי מגאל אבל האם הבעיה נפתרה? האמת? לא יודעת. אני מכירה בזה שגם העור שלי הוא תהליך בהתהוות ואין לי בינתיים פתרונות להכל. 

האם זה מבאס? מאוד. במיוחד כי זה קרה ממש בסמוך לתקופה שבה נהניתי מהעור הכי טוב שהיה לי מזה הרבה מאוד זמן. האם זה גורם לי להתחרט? לא, כי הפעם אני יודעת שנצליח לטפל בזה מבלי שאצטרך לברוח חזרה לגלולות ויש בזה משהו מעודד. אם גם אתן הפסקתן גלולות וחזר לכן האקנה, דעו שאתן לא לבד ואף אחת לא חסינה בפני זה.

כאבי מחזור

עוד נקודה שחששתי ממנה היא סוגיית כאבי המחזור ופה דווקא הופתעתי לטובה. רוב החודשים האחרונים היה לי מחזור סביר לחלוטין אבל בחודש שבו גם הייתה לי התפרצות האקנה – היה לי מחזור קשה ברמה שלראשונה לא הצלחתי לתפקד. ביטלתי את כל הפגישות שהיו לי, נשארתי בבית וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא שליבי יוצא אל מי שנאלצת להתמודד עם זה כל חודש בחודשו. אגב, עברתי לא מזמן לעשות שימוש בגביעונית בזכות ההמלצות שלכן ואני מבטיחה פוסט עדכון על השימוש בה ועוד כל מיני מוצרים ואפליקציות שעוזרות לי בתקופת הווסת.

המצב הנפשי

זו נקודה שלא בדיוק ציפיתי לה אבל אני שמחה שהייתי עם היד על הדופק. כבר בפוסט הראשון על הגלולות עדכנתי שאני מרגישה עלייה בפיקים של חרדות בתקופות מסוימות במחזור. אני לא יודעת האם אפשר לייחס הכל להפסקה מגלולות, אבל בהחלט הרגשתי שמשהו הפר את היציבות המנטלית שלי ופתאום הרגשתי חרדה יותר ומתקשה לישון – מה שלא קרה לי מעולם.

אני לגמרי מאמינה ששנה וחצי של טיפול פסיכולוגי העניקו לי את הכלים לזהות שינויים כאלה במצב הנפשי שלי שאולי במקרים אחרים הייתי מתעלמת מהם ולכן שני הדברים הראשונים שעשיתי בנדון היו לחזור שוב לטיפול ולהתנסות גם בדיקור (אחרי שבמשך חודשים אם לא שנים רציתי אבל התמהמתי). בינתיים אני חווה תוצאות מעולות משניהם ומרגישה הרבה יותר חיובית, אך זה גם ממש עוד בחיתולים ואשמח לדווח על כך גם בהמשך.

האם אני מתחרטת על הפסקת הגלולות?

למרות החסרונות והיתרונות, אין בי שום חרטה על ההפסקה מגלולות. להיפך, גם אם דברים מבאסים אותי בטווח הקצר, בתמונה הגדולה אני ממש שמחה שצצות עכשיו כל מיני תופעות שאני יכולה להתמודד איתן בצורה אמיתית ועמוקה. אני יודעת שהשינוי ההורמונלי בוודאי היה טלטלה לא רק עבור הגוף אלא גם עבור הראש, אני מנסה לגלות יותר חמלה כלפי עצמי מתמיד ולהבין שיש כל מיני עליות ומורדות בחיים – וזה לגמרי בסדר.

המטפלת שלי בדיקור אמרה היום משפט שילווה אותי הלאה: “הלוואי והיינו מביטות בעצמנו בסקרנות ובפתיחות במקום בשיפוטיות“. לתחושתי זה לגמרי מתאר את חוויית ההפסקה מהגלולות: הרצון שלי להביט לתוך עצמי, לבחון את הרצונות שלי, החשקים שלי וללמוד את הגוף שלי מנקודת מבט של סקרנות. אני רואה בנקודה הנוכחית כהזדמנות לחקור, לפתור ולטפל בכל מיני עניינים לא פתורים ובעיניי זה מבורך – ואולי גם בדיוק הטריגר לו הייתי זקוקה.

בשורה התחתונה, אני לגמרי מרגישה מועצמת מכך שאני דובקת בהחלטה דווקא בגלל שהיא מזמנת לי קשיים שאני יודעת שאוכל להתמודד איתם. לא כל החלטה שנכונה עבורי צריכה בהכרח להיות נטולת אתגרים.

תופעות נוספות?

יש לציין שחוץ מכל מה שהזכרתי, לא נתקלתי בתופעות נוספות כמו שיעור יתר, עלייה במשקל, ירידה במשקל, שינוי בגודל החזה או כל שינוי אחר. 

חוויתן גם אתן תופעות דומות? אתן יותר ממוזמנות לשתף בתגובות.