מאק, הא? הכי OG ואם כבר, אני יכולה לספר לכן שאני לקוחה של מאק כבר עשור ובתחילת הדרך, אי שם באזור 2009-2010, הייתי לגמרי מה שניתן להגדיר כאספנית. זה אומר שלא פסחתי על אף קולקציה במהדורה מוגבלת וכמו שאתן יודעות, יש אינסוף כאלה במאק – ודאגתי לצרף לפחות מוצר אחד מכל קולקציה לאוסף שלי. 

הזמנים חלפו, אני כבר לא מוצאת ערך באספנות לשם האספנות ולמעשה, אני מודה שקולקציות מוגבלות פחות מרגשות אותי. אני מעריכה את החשיבה הקריאייטיבית של מאק באריזות המפונפנות וביכולת לייצר שיתופי פעולה מעניינים גם כעבור שנים, אבל המוצרים שאני חוזרת אליהם לבסוף הם מוצרי הבסיס שאת חלקם אני מכירה כבר עשור וכנראה אמשיך להשתמש בהם גם בעשור הבא. החלטתי להכין פוסט שמביא בפניכן רשימה עם כל הפייבוריטים שלי מכל הזמנים שלטעמי שווה להשקיע בהם את הכסף (לצד כמה כאלה שלא).

מוצרי בסיס

קשה לי להצדיק רציונלית למה אני מעדיפה את הסטרוב על פני אינספור הפריימרים המאירים שיש לי באוסף אך זו המציאות. אני לא חושבת שפריימרים אחרים נופלים ממנו בהכרח, אבל יש בו משהו שבכל זאת גורם לי לחזור אליו כל פעם וקשה לי להניח עליו את האצבע. מדובר בבסיס פנינתי שמניחים מתחת למייקאפ ומעניק גלואו יפיפה לפנים (אך ניתן גם לערבב עם המייקאפ עצמו). בעיניי זה לעד יהיה קונספט שהכרתי לראשונה במאק, גם אם מאז ניסיתי עוד כמה וכמה חברות אחרות – ואולי מהסיבה הזו אני חוזרת אליו כל פעם.

את הקרם ניתן להזמין כאן ומחירו 185 ש”ח.

נכון לרגע זה אני לא משתמשת באף מייקאפ של מאק והם היו ידועים מאז ומתמיד כמאתגרים בקטגוריה הזו: יש סדרות של מייקאפ עם סקאלת גוונים מצומצמת (היי פייס אנד בודי) בעוד שאחרים נוטים לחצ’קן בעלות עור רגיש. יחד עם זאת, אין עוררין שהסטודיו פיקס הוא אחד המייקאפים הכי אייקונים של המותג לחובבות הכיסוי הגבוה, עם סקאלת גוונים רחבה למדי שמתחילה ב-NW13. 

במשך תקופה ארוכה אחד המייקאפים האהובים עליי היה ה-Matchmaster בגוון 1.0 שהיה להפתעתי בהיר מדי עבורי. האמת? הפסקתי לאהוב אותו ככל שהכרתי מייקאפים אחרים וטובים ממנו, כך שהיום אני אפילו לא משוכנעת שהייתי ממליצה עליו. ככה זה, הטעם וההעדפות מתחדדות עם הזמן כשפוגשים אלטרנטיבות טובות יותר. בכל מקרה מדובר במייקאפ בעל כיסוי בינוני עם גימור מאט רך.

את הסטודיו פיקס ניתן להזמין כאן (מחירו 192 ש”ח) ואת ה-Matchmaster כאן (מחירו 206 ש”ח).

הבלוט כשמה כן היא: פודרה שקופה מצוינת כדי לספוח שמנים מהעור, זו שהייתה הפודרה הקבועה שלי בימות הקיץ הקשים כאן בארץ. כיום אני לא משתמשת בה אבל רק כי לא טרחתי לקנות אותה שוב ויש פודרות טובות שכבר נמצאות אצלי ברוטציה. יחד עם זאת, אני לחלוטין רואה איך הפודרה יכולה להפוך ל-BFF של בעלות עור מעורב כמו שלי ושמן בקיץ.

את הפודרה ניתן להזמין כאן (מחירה 150 ש”ח).

פודרת Next to nothing שייכת לאחת ההשקות היותר מוצלחות של המותג לטעמי: מדובר בפודרה מודרנית, קלילה, בלתי מורגשת. ממש כמו שהדור החדש של הפודרות צריך להיות, לא עוד קייק פייס! שילוב משובח בין פורמולה אלגנטית לבין פודרה שנותנת עבודה ומסייעת לקבע את מה שנחוץ.

את הפודרה ניתן להזמין כאן (מחירה בסייל 99 ש”ח).

הסטודיו פיקס הוא מייקאפ- פודרה והוא לגמרי Oldie but goodie עבורי. מדובר באחד המוצרים הראשונים שקניתי ממאק (לא זה ספציפית כמובן) ונהגתי לעשות בו שימוש כמייקאפ לכל דבר לפני שהכרתי בתועלות המייקאפים הנוזליים. כשעברתי למייקאפ נוזלי המוצר הפך לפודרת הטאץ’ אפים שלי איתי בתיק ולא משנה איך אתן משתמשות במוצר – הוא נותן עבודה.

את הסטודיו פיקס ניתן להזמין כאן ומחירו 192 ש”ח.

בכל תקופת האקנה שלי לפני שלוש שנים הרגשתי שחיי תלויים ב- Pro Longwear של מאק, אחד הקונסילרים הכי כבדים ועבים שנתקלתי בהם. הטעם שלי מאז השתנ, גם בכל הנוגע לטשטוש פצעונים, לכן אני כבר לא שולחת את ידי למוצר אבל אין ספק שהוא קונסילר ייחודי בשטח ועשה את מה שהשייפ טייפ של טארט עשה הרבה לפני שהיה קיים.

את הקונסילר ניתן להזמין כאן (מחירו 117 ש”ח).

אני מודעת לכך שזה כנראה לא הכי קול להמליץ על הפיקס פלאס כשיש כל כך הרבה אלטרנטיבות אחרות וזולות יותר, אבל לא יעזור כלום – אני אוהבת את הפיקס פלאס שלי. יש לי כמה וכמה גיבויים של הדבר הזה ואני לא מעוניינת להימצא בלעדיו. הוא מרענן, הוא מנטרל את המראה המקומח המתקבל לעתים אחרי שמניחים פודרה, הוא טוב להרטבת מברשות ויש לו עוד מיליון שימושים בערך, אז אני והוא לנצח יחד, תודה. אגב, אל תתבלבלו לחשוב שהוא מקבע כי לא למטרה הזו הוא נועד ואין בו אלכוהול.

את המוצר ניתן להזמין כאן (מחירו 106 ש”ח).

כדאי גם לזרוק מילה על הורסיות החדשות של הפיקס פלאס שיצאו: הורסיה הזהובה, הורסיה הורדרדה וורסיית המאט שמרגישה כמו פודרה של מאק בתרסיס. הפיקס פלאס הורדרד והזהבהב מעניקים עוד קצת גלואו לעור וטובים במיוחד אם אתן מניחות בסיס מאט במטרה להחיות אותו קצת ואילו הפיקס מאט משמש אותי למטרה אחת בלבד: כשאני יוצאת לאירוע ורוצה “לנעול” את הבסיס כך שלא יזוז.

את הגרסאות השונות של הפיקס פלאס ניתן להזמין כאן (מחירן 106 ש”ח).

אני קוטעת את מצעד הפייבוריטים שלי כדי לעבור לפייבוריטים של אלינור ברטל. אלינור היא אחראית דיגיטל ותקשורת צרכנים במאק בשנה האחרונה ועוד הרבה לפני כן, היא לקוחה ואספנית של המותג. חשבתי שיהיה נחמד לקבל ממנה את רשימת הפייבוריטים שלה גם לאור ההיכרות הותיקה שלה עם מאק וגם לאור העובדה שיש לה “מידע פנימי” שבוודאי אין לי. את הגלויה אתן מוזמנות לשמור לנייד ולגשת לאחת מחנויות מאק כדי לעשות שופינג לפי המועדפים של אלינור.

נמשיך הלאה, הפעם להמלצה בחצי כוח. מצד אחד: המברשות של מאק שקניתי לפני עשור עדיין ממשיכות איתי חזק ונראה שיחזיקו מעמד עוד הרבה שנים. מצד שני, לאור העובדה שאפשר לקנות כל כך הרבה סוגים אחרים של מברשות, החל ממברשות של ריל טכניקס בגרושים ועד למברשות יפניות מעולות במחיר דומה לאלו של מאק – אני לא ממש רואה סיבה להשקיע בהן. יש כמה מברשות שאני בכל זאת אוהבת ולדעתי שוות את ההשקעה:

140S, מברשת מניפה מאסיבית, פנטסטית לפודרה. נראית קוצנית בתמונה רק כי חפפתי אותה ובהיותי בלוגרית איכותית, לא הספקתי לאפשר לה להתייבש. במצב יבש היא פלאפית ובעלת מבנה מיוחד שלא נתקלתי בכמוהו במותגים אחרים. מחירה 276 ש”ח.

239 היא מברשת קלאסית להנחת חומר על העפעף, מברשת שקיימת שנים אצלי באוסף. להבדיל מ-217 שגם כן קיימת אצלי ולדעתי דוקרת מדי – זו אכן נותרה אחת הטובות לפונקציה הזו גם אחרי כמה שנים. מחירה 150 ש”ח.

126SES היא מברשת שנכללה ברשימה כי היא יפה מאוד, מה שסותר לחלוטין את מהות הפוסט שאמור להתבסס על פייבוריטים ותיקים וטובים בלבד. למרבה המזל היא גם מברשת מעולה: רכה מאוד, מתאימה להנחה אסטרטגית יותר של פודרה ויכולה לשמש גם להנחת סומק. מחירה 282 ש”ח.

את מברשת הפודרה ניתן להזמין כאן, את מברשת הנחת הצלליות כאן ואת המברשת הורודה כאן.

תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב: עיפרון הגבות של מאק, ה- Shape and shade הוא הכי טוב שנתקלתי בו אבר. הייתה לי בעבר התנסות עם מוצר דומה של ברברי ואחרי שהבנתי את הקונספט עברתי לזה של מאק שהוא טוב וחד בהרבה. המוצר כולל בצדו האחד צללית טינט משובחת ובצד שני טוש מדויק אך נוכח. הגוון שלי הוא Spiked והמוצר הזה הוא כל מה שחובבת מוצרי גבות יכולה לרצות בחיים האלה, למעט מברשת ספולי שלא מגיעה באף אחד מהצדדים.

את המוצר ניתן להזמין כאן (מחירו 110 ש”ח).

מוצרי עיניים

אני יודעת שצלליות של מאק זו לא בדיוק הסחורה הכי חמה בעולמנו כשיש את קולורפופ ואנסטסיה שמספקים ערך הרבה יותר טוב למחיר, יחד עם זאת, אני עדיין חושבת שיש להן מקום בעולם הביוטי. אני מודה שקצת מאסתי לאחרונה בצלליות סופר פיגמנטיות ומתפוררות – ודווקא מעדיפה את האמינות והסולידיות של הצלליות של מאק. אלו צלליות שקל לטשטש, לא מלכלכות וכן, הן גם לא פיגמנטיות בצורה מבהילה – מה שמבטיח שגם יד לא מאוד מיומנת תדע לעבוד איתן. הן לא נראות מאוד מגרות והסווטצ’ים לא נראים מרהיב ואלו בדיוק הסיבות שבגללן אני מוצאת אותן שימושיות. הפלטה Semi Sweet Times Nine מכילה את כל צלליות המאט שצריך כדי ליצור לוקים איכותיים ויפים (ומכילה קלאסיקות כמו Bamboo ו- Carbon).

את הצלליות ניתן להזמין כאן (עלות הערכה היא 180 ש”ח).

עכשיו נעבור להיפך המוחלט מהצלליות הקודמות: צללית בפורמולת Pressed Pigment בגוון Blonde Streak היא צללית שלפני כמה שנים לעולם לא הייתי מעלה בדעתי לקנות. קיבלתי אותה במתנה ממאפרת על סט צילומים וגיליתי עולם נפלא של צלליות טופ קואוט שמניחים על בסיס קיים כדי להוסיף טאץ’ מנצנץ. יבשה או רטובה, עם מברשת או ישירות עם האצבע – האפקט הרטוב כמעט שהצללית הזו מעניקה לעפעפיים הוא פשוט מרהיב.

את הצללית ניתן להזמין כאן (מחירה 123 ש”ח).

כמו רוב המשתמשות עם פתיל קצר כמו שלי – אני שולפת פיגמנטים רק כשממש יש לי כוח אליהם. אפילו הסווטצ’ים כאן הם הדבר הכי מלכלכך שיש, אבל אין להתכחש לכך שפיגמנטים של מאק הם הדבר הכי יפה ביקום. פיגמנט Blue Brown באופן ספציפי, מזכיר לי את הימים שבהם הייתי טורחת לעשות סמוקי עם הפיגמנט הזה ועם הצללית התואמת Club. אני מודה שהיום אני שומרת את הצלליות בעיקר למטרת נוסטלגיה אבל עדיין חושבת שזה אחד המוצרים היפים של מאק. כשיש כוח כמובן.

את הפיגמנטים ניתן להזמין כאן (מחירם 50 ש”ח לגודל מוקטן).

עוד תוספת יחסית חדשה אך מרהיבה היא צליות ה- Dazzleshadow Liquid: צלליות נוזליות מנצנצות שלא זזות, קלות להנחה ומעניקות לוק כאילו השקעת שעות באיפור העיניים כשלמעשה זו צללית אחת יפה במיוחד. הגוונים שלי הם Beam Time הנחושתי, Love yourself הורדרד ו-Flash and dash המטאלי עם החלקלקים הכסופים. צלליות שהן מאסט לחובבות הנצנצונים האלגנטיים שגם לא כאב ראש לתחזק (כן, אני מודעת לכך שזו הגדרה מאוד ספציפית).

את הצלליות ניתן להזמין כאן (מחירן 116 ש”ח).

הו פיינט פוט. הפוסט הזה הוא כזו נוסטלגיה מתקתקה כי אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה טרחתי להשתמש בצללית כזו. כמובן שהבעיה בי ולא בצללית, אני פשוט לא טורחת ומעדיפה בימים אלה פריימר רגיל, אבל אלו מכן שלא אוהבות – זה אחלה של בסיס לצלליות או כצללית בפני עצמה. גוון Groundwork הוא גוון שיכול להתאים לכל מיני לוקים ולשמש בסיס יפיפה לסמוקי. 

את הצללית ניתן להזמין כאן (מחירה 112 ש”ח).

חלפו מעל חמש שנים מאז שדגמתי מסקרה של מאק וכש- Extended play perm me up lash נשלחה אליי לסקירה הייתה בינינו משיכה מיידית: מסקרה שמעניקה נפח אך לא יותר מדי, מתאימה מאוד לשימוש יומיומי אך גם ניתנת לבנייה. הכי חשוב: היא לא נמרחת! למצוא מסקרה שלא נמרחת זה ביג דיל מבחינתי וזו של מאק עונה על כל הסעיפים שלי עבור מסקרה מוצלחת. החלק הכואב: המחיר, כי הרי לא מדובר במסקרת דראגסטור.

את המסקרה ניתן להזמין כאן (מחירה 125 ש”ח).

מוצרי לחיים

למאק יש שתי פורמולות שאני ממש אוהבת, האחת היא הסומק הרגיל, שאליו אני חוזרת יותר ויותר ככל שמתחיל להתקרר. פורמולה קטיפתית, לא פיגמנטית יתר על המידה אך נוכחת. הגוון שבחרתי להראות הוא קלאסיקה בפני עצמה: Margin, גוון נחושתי חמים בינינו שיכול להתאים למגוון גווני עור ולטעמי גם מתאים לכל לוק איפור שתרצו.

גוון Vintage Rose הוא פחות סולידי אך גם יפיפה ושייך לפורמולת ה- Cream Colour Base החביבה עליי כל כך. מדובר בפורמולה קרמית חמאתית ממש שקל לטשטש ועומדת באותו סטנדרט יחד עם שאר הסמקים הקרמים האהובים עליי.

את הסמקים הרגילים של מאק ניתן להזמין כאן (מחירם 132 ש”ח) ואת פורמולת ה-CCB כאן (מחירם 116 ש”ח).

Show Gold מסדרת האקסטרה דימנשן הוא היילייטר דואוכרומי ורדרד-זהוב מהסוג שאין סיכוי שיתקרב שוב לעצמות הלחיים שלי. המוצר הזה נוכח הרבה יותר מדי עבור הסטייל הנוכחי שלי, יחד עם זאת, אני בהחלט יכולה להעריך את הפיגמנטיות ואת יופיו, רק רחוק ממני כאמור. אם כבר היילייטרים בסגנון שלי, כנראה שהייתי בוחרת ב- Cream Colour Base בגוון Hush או Pearl שלא נמצאים באוסף שלי כרגע אבל הם קרמיים ומבריקים בדיוק כמו שאני אוהבת.

את ההיילייטר ניתן להזמין כאן (מחירו 160 ש”ח).

מוצרי שפתיים

משמאל לימין: As if I care, Lady Danger, Chilli, Velvet Teddy, Plumful, Patisserie, Werk Werk Werk

הו השפתונים של מאק. כנראה מדובר בז’אנר המוצרים האהוב עליי עד היום ואני תמיד מתרגשת לקחת איתי אריזות ריקות לסניפים של מאק בחו”ל כדי לקבל שפתון בתמורה לשש אריזות ריקות. אני אוהבת את האריזה, אוהבת את הפורמולות, אוהבת את הגוונים ואיך אפשר שלא – אוהבת את הריח כמו שרק מכורה אמיתית של מאק תדע למה אני מתכוונת.

אני זוכרת שלפני שנים הכרתי את כל הגוונים הכי אייקוניים כמו מילון מהלך. היום אני כבר לא הכי בקיאה אבל עדיין יכולה להמליץ על שפתוני הפודרה החדשים (Werk Werk Werk הוא מתוך הסדרה), על גוון צ’ילי שהוא גוון טרה קוטה מהמם, ליידי דנג’ר שהוא אדום-כתום מאט מנצח, Velvet Teddy שהוא ניוד קרמלי מושלם ופטיסיירי שהוא בטקסטורת Lustre ורדרד ניודי ולטעמי גם אנדרייטד. כל השפתונים שנמצאים כאן הם אחרי ניפוי ואני אוהבת וממליצה על כל אחד מהם. גם סדרת השפתונים החדשה Love me פורמולה מוצלחת מאוד: פיגמנטית אך לא מכבידה ולחותית.

את השפתונים ניתן להזמין כאן (מחירם 93 ש”ח).

אחרונים חביבים הם הגלוסים, ידוע לי שהם לא כוס התה של כל אחת פר הגדרה – אבל אלו של מאק מסדרת הקרימשין חביבים עליי במיוחד. קרמיים, פימגנטיים ולתחושתי גם לא דביקים. אני מוצאת שהם לא מתקבעים על הקמטוטים של השפתיים, לא זזים ולא מפריעים, עמידים ככל הגלוסים – כלומר עד שלוש שעות לכל היותר, אבל כל כך מבריקים ויפים.

את הגלוסים מסדרת הקרימשין של מאק ניתן להזמין כאן (מחירם 119 ש”ח).

כמובן שיש עוד הרבה מוצרים של מאק לסקור ואלו הם רק אלו שאני אוהבת והתנסיתי בהם בשנים האחרונות. מוזמנות להוסיף המלצות למוצרים האהובים עליכן מכל הזמנים של המותג בתגובות. אגב, אם אתן מחפשות מציאות, שווה גם להציץ במחלקת הסייל באתר של מאק, ממש כאן.