הסיבה שאני כל כך אוהבת בשמי נישה לא תמיד קשורה ספציפית לניחוח עצמו, אלא גם לסיפור של הבושם וכיצד הוא מתחבר עם התווים – סיפור שכמותו לא ניתן למצוא במוצרי בישום רגילים. היות וניחוחות ממילא נקשרים אצלנו בתודעה לזכרונות וחוויות, יש משהו בחיבור עם הסיפור הזה שמרגיש לי כל כך טבעי וחוויה בלתי נפרדת מהבושם עצמו. באמצעות שיתופי הפעולה שלי עם ג’יימס ריצ’רדסון, אני זוכה להכיר סיפורים כאלה על בתי בישום מרתקים בכל פעם מחדש.
הסיפור של רנה לליק, הוא בלתי נפרד מעולם הבישום בכללותו ולכן חייבים לדבר על שניהם באותה הנשימה. מדובר באמן זכוכית פורץ דרך בתקופתו ואולי בכל הזמנים, האחראי לעיצוב של כמה מבקבוקי הבושם האייקוניים ביותר בעולם (כמו למשל של גארלן ונינה ריצ’י) עוד לפני שיצר באופן מאוד מתבקש ליין בישום תחת שמו. כאמן זכוכית לליק עיצב הכל מאורנמנטים ועד לתכשיטים, אך לעולם הבישום נכנס באופן עצמאי רק בשנת 1994.
סיפור על ייעוד
גם אם שניה נשים את הבשמים של לליק בצד, הסיפור של רנה לליק הוא יותר מכל סיפור על הגשמת ייעוד. מילדות גילה לליק את אהבתו לציור ואמנות – וכבר כנער צעיר נרשם ללימודי ערב בתחום, כאשר זרם הנטורליזם היווה את גורם ההשפעה העיקרי על יצירותיו. בגיל 12 (!) שימש כמתמחה אצל תכשיטן צרפתי וכבר בגיל 25 פתח עסק משלו לאחר שעבד כפרילנס עבור בתי יוקרה נחשקים כמו קרטייה ובושרון.
כבר בגיל 30 (!) רנה לליק זכה להכרה כאחד האמנים המוערכים והמוכשרים בתחום עיצוב תכשיטים מזכוכית תכשיטי הארט נובו. עם השנים, סגנון הארט נובו של לליק הפך לארט דקו והתאפיין בקווים חדים וצורות גיאומטריות מסותתות – מה שהפך לסימן ההיכר של המעצב. עם סימן ההיכר הזה לליק עיצב כנסיות (יש כנסייה שזכתה לשם “כנסיית הזכוכית של לליק”) ואפילו סמלים לרכבי יוקרה.
החיבור לבשמים
זוכרות שסיפרתי לכן שלליק שינה את תעשיית הבישום בכללותה? אז בתחילת המאה העשרים, מה ששם את רנה לליק על המפה היה החיבור שלו עם פרנסואה קוטי. שיתוף הפעולה הזה חולל מהפך בתעשיית השנים ויצר שנים רבות לאחר מכן אספניות בשמי נישה כמוני: השניים הציגו את עולם הבישום כעולם נחשק, אסתטי ומורכב מחוויה שלא מתבססת באופן בלעדי על הניחוח עצמו, הודות לעיצוב בקבוקים יוצרי דופן. הבשמים הפכו לפתע למוצר שראוי לאסוף, כאשר חלק מהבקבוקים אפילו היו ממוספרים וחתומים (מיותר לציין שהיום הם נמכרים בהון קטן במכירות פומביות).
ברמה השיווקית, המהלך הזה לא פחות מגאוני ולא רק ביחס לתקופה ההיא, אלא עד עצם היום הזה: מדובר בשיעור איך אפשר לקחת מוצר צריכה גנרי לכאורה ולהפוך אותו למוצר נחשק באמצעות מעטפת אטרקטיבית. לליק הפך את עולם הבישום למוצר דקדנטי שאפשר להציג בגאווה ולא מיועד למטרות פרקטיות בלבד.
ליין בשמים משלו
בשנת 1994 עשו בלליק את המעשה המתבקש ויצרו ליין בישום משלהם, כאשר בקבוקים רבים מתוך הליין מכילים מוטיבים כמחווה לבקבוקים ויצירות של רנה לליק מהעבר. רנה עצמו אגב, נפטר בשנת 1994 והנכדה שלו, שגם היא עוסקת ביצירות זכוכית, היא זו שבחרה להמשיך בדרכו וגם החליטה ליצור את ליין הבשמים תחת מטריית המותג.
משנת 1994 ועד היום נוצרו 80 בשמים שונים תחת לליק מתוך עבודה עם האפים המובילים בתעשייה, גם לגברים וגם לנשים.
הניחוח החדש - שגם אתן תקבלו במתנה!
הניחוח החדש ביותר של לליק הוא SOLEIL, בושם שהמעטפת החיצונית שלו לגמרי מעידה על ההיסטוריה של לליק עם ייצור זכוכיות. הבושם נראה יותר כמו דקנטר מאשר בקבוק עם עבודת פיסול שהיא לא פחות ממהממת – וממחיש את השינוי שהטביע רנה בתקופתו, באופן בו הפך בקבוקי בושם ליצירת אמנות בפני עצמם. השם SOLEIL מתחבר בצורה מדויקת לתחושה שמקבלים מהרחת הבושם: ניחוח אוורירי, מרומם ומנצנץ. הדרך הכי טובה לתאר אותו היא כמו כוס שמפניה מבעבעת ותוססת: ניחוח אופטימי שמרומם את מצב הרוח. גם הבושם וגם האריזה החיצונית נראים כמו שמש בוהקת.
התווים העליוניים של הניחוח הם של שקדים עם תפוז, כאשר בליבה שלו אפשר למצוא אגס, קפה, חלב, יסמין וקרמל ואילו בתווי הבסיס ניתן למצוא פרלין ומאסק לבן. עליי בהתזה ראשונה הבושם מרגיש מאוד הדרי, פירותי ומתקתק: קצת מבולגן מדי לטעמי אבל בהחלט מאוד נוכח ודומיננטי, ניחוח שמריחים למרחקים. כשהוא מתקבע על העור מרגישים פתאום את תווי הגורמה של הבושם בשילוב עם אותם תווים חמימים שהיוו את נקודת הירייה שלו. הבושם הופך לחלבי, עשיר וטעים הודות לתווי הפרלין והקרמל. אישית, אני מעדיפה את האופן שבו הבושם מתפתח עליי מאשר את הפתיחה הראשונית אבל אין לי ספק שהרבה מכן יאהבו את כל שלבי הבושם על העור, מההתזה הראשונה.
גילוי נאות: פוסט זה נוצר בשיתוף פעולה תכני מסחרי עם ג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי
Comments
Lior
18/09/2019
היה מאוד מעניין לקרוא תודה רבה 💜