עוד בתור נערה שהגיעה מרקע כלכלי לא מדהים בלשון המעטה, משום מה תמיד חלמתי על בגדי מעצבים. החלום הזה התגשם די מהר, בקניית פריט המעצבים הראשון שלי בגיל 21 דרך איביי והמשיך משם, כבר עשור. הקונספט של יד שניה, זה שכולם מדברים עליו יותר ויותר היום, אפשר לי כבר אז להניח את ידיי על פריטים שהיו ברמת הפנטזיה, במחירים שאני יכולה להרשות לעצמי.

זה לא היה מהלך אידיאולוגי, לא הייתה אז את המודעות שיש היום לגבי הזיהום של תעשיות האופנה, אנחנו מדברות בערך על שנת 2010 מיינד יו. זה היה בסך הכל אמצעי להגשים חלום קטן (שטחי ככל שיישמע) ועד היום אני נפעמת בכל פעם שאני מוסיפה פריט מעצבים חדש לארון. מעולם לא נגעלתי מהקונספט של יד שניה ותמיד חשבתי שיש אפילו משהו חמוד בכך שמישהי מעבירה הלאה פריט שאין לה צורך בו, כאשר לפריט הזה יש באופן פוטנציאלי את הכוח לשמח את הצד שקונה אותו.

הסטיגמה סביב יד שניה

אני יודעת שיד שניה זה קונספט שלא מתאים לכל אחת: זה מעורר אסוציאציות של בגדים בלויים, מרוטים ומסריחים שאנחנו עוד צריכות לשלם עליהם כסף כדי לקנות. אותי הקונספט הזה מעולם לא הטריד, בעיקר כי אני יודעת שזה לא בהכרח משקף את המציאות: בארון של כולנו אפשר למצוא פריטים שנחים ללא שימוש לאחר שעשינו בהם שימוש מועט מאוד, לעתים אפילו פעם-פעמיים ולעתים הם חדשים לגמרי עם הטיקט. גם הפריטים האלה קולעים להגדרה של יד שניה וסינון קל מאפשר למצוא אותם.

יותר מכך, קניית פריטי יד שניה גם לא משקפת מצב כלכלי. אפשר להיות במצב כלכלי יציב ואפילו מצוין – ועדיין להעדיף לקנות פריטי יד שניה, כי לרוב זה הדיל המשתלם ביותר. אני למשל, שמחה לוותר על חווית הקנייה בחנות כדי לצוד פריטים במחירים מצוינים שכמותם לא אמצא בחוויית הקנייה מיד ראשונה. הרבה פעמים צדתי פריטים מדהימים יד שניה במחירים שאנשים מוציאים בקלות היום בזארה ובמנגו, אבל קיבלתי איכות טובה פי כמה וגם את הסיפור שמאחורי הקנייה.

וכדור הארץ מה איתו?

אי אפשר להתעלם גם מההיבט האידיאולוגי ומהמימדים המפלצתיים של תעשיית האופנה המזהמת. היה מוטב לכולנו אילו היינו פשוט יכולים להסתפק בבגדים שכבר קיימים בעולם, מבלי שייצרו עוד ועוד בגדים. בואו נודה באמת: העולם לא זקוק לעוד קולקציה חדשה של זארה. זה לחלוטין לא התחיל אצלי כעניין אידיאולוגי וגם היום אני קונה יד שניה בעיקר מתוך ההיבט הפרקטי אבל אין ספק שהמודעות הסביבתית כבר קיימת.

אם גם אתן רוצות לעשות מאמץ ולהיפתח לקונספט של יד שניה, בוודאי תשמחו לדעת שספטמבר הוא חודש המודעות ליד שניה בכל העולם. שתפו את התמונה המצורפת בסטורי, באינסטגרם או בפייסבוק שלכן, תייגו אותי והכריזו על הצהרת הכוונות שלכן לעשות שופינג יד שניה, כך נוכל להעלות את המודעות לנושא וגם לשבור קצת את הסטיגמה סביב קניות מהז’אנר.

גם אני החלטתי לפתוח את המלתחה שלי וירטואלית ולהעלות למכירה פריטים נחשקים מתוך ארוני הפרטי. בחרתי את הפריטים העסיסיים ביותר שחובבות מותגי על בוודאי ייתרגשו מאוד לראות. בתור מישהי בעלת ניסיון של עשור בקניות יד שניה, יש לי כיום את היכולת לוודא שכל פריט שנכנס למלתחה שלי הוא אותנטי ב-100%, לכן כשאתן קונות ממני, אתן יכולות להיות משוכנעות ורגועות שאתן קונות פריטים מקוריים ואהובים.

בשבוע הבא אתן הצצה ראשונה במייל לכל מי שתירשם כאן לקבלת הניוזלטר, במטרה לתת זכות ראשונים למי שמלאת תשוקה לגבי הנושא כמוני. לאחר משלוח הניוזלטר החד פעמי והמיוחד, ייעלה פוסט למגזין עם כל הפריטים שיישארו למכירה כך שיהיו פתוחים לכלל הקוראות של המגזין ואולי תוכלו לקנות פריט שראיתן באינסטגרם שלי – ולהוסיף ישירות למלתחה שלכן.

החלטתי להיפרד הפעם מכמה שיותר תיקים ואביזרים כדי להפוך את המכירה הזו לנגישה לכולן, ללא תלות במידה. תוכלו למצוא כאן מגוון טווחי מחירים, שמהווים לרוב רק שבריר מהמחיר המקורי של הפריט בחנויות, כולל פריטים במהדורות מוגבלות שכבר לא ניתן להשיג. בהרשמתכן לקבל הניוזלטר אתן נותנות את הסכמתכן לכך שאשלח לכן אחת לשבועיים עדכונים והטבות בלעדיות נוספות, בלי ספאם כמובן.

איפה עוד קונים יד שניה?

הרבה דברים השתנו מאז שהתחלתי לצוד מציאות יד שניה באיביי ועם השנים נוספו כל מיני אפליקציות ואתרים המאפשרים לעשות שופינג יד שניה ברמה גבוהה כמו שאני אוהבת:

+ דה קלוזט: כבר עכשיו יש לי ארון וירטואלי זמין בדה קלוזט (אתר יד שניה ישראלי!) עם כל מיני פריטים מתוך ארוני האישי, תוכלו להתרשם ממנו כאן. החלטתי לעשות מעשה ואת הסכום הקרוב שאקבל מהאתר, אתרום במלואו לפרויקט סלעית – מערך טיפולי המסייע לנשים במעגל הזנות. כך שכל קנייה שלכן מהארון שלי בדה קלוזט, מהווה גם תרומה ישירה לטובת מטרה כל כך חשובה.

+ Vestiaire – אתר יד שניה של פריטי מעצבים שבו כל פריט מעצבים עובר בדיקת אותנטיות על ידי צוות המומחים של האתר. יש כאן מגוון רחב מאוד של פריטי יד שניה, אם כי המחיר הסופי הכולל גם את תהליך האימות, המשלוח והמיסים – בהחלט יוצא לא זול. בכל זאת שווה מדי פעם להציץ.

+ The Real Real– עוד אתר פופולארי ליד שניה של פריטי מעצבים עם האסמכתא שהם מוצרים מקוריים. האתר זול יותר בהשוואה לוסטייה אם כי גם המגוון שם מצומצם יותר. מבין השניים אני נוטה להעדיף אותו. צצים שם גם הרבה קודי הנחה ששווה לעקוב אחריהם.

+ Depop– אפליקציה שהיא סוג של שילוב היברידי בין שני האתרים הקודמים לבין אינסטגרם. למיטב ידיעתי אין שם תהליך אימות פריטים אבל הקשר עם המוכרים הרבה יותר ישיר כך שאפשר לברר כל מידע שצריך ישירות מהם. מודה שלי אין ניסיון בכלל עם האפליקציה אבל היא פופולארית במיוחד על יוטיובריות בארה”ב ובבריטניה שמחליטות לפתוח את הארון שלהן.

אוהבות יד שניה? נרתעות מזה? בואו ננהל על זה דיון בתגובות!