הסופ”ש האחרון של חודש אוגוסט, סוף סוף הגענו ליעד. לא אומר, אפילו בזהירות, שהקיץ עומד להסתיים אבל בדיוק מהסיבה הזו הכנתי לכן כמה הצעות לבילויים שאת חלקן אפשר לגמרי להעביר בבית במזגן.

משהו לאכול

נדמה שכל שני וחמישי נפתח בר חדש בתל אביב ובכל זאת, משהו בבר 51 מרגיש קצת שונה. המנות אמנם קטנות במחירים גבוהים, בדיוק כמו שרק בר חדש יכול להעיז לבקש אבל כל אחת מהן מדויקת ובייחוד הקינוח הקרמלי שלדעתי הוא חובה לכל אחד ואחת. למצוא מקום חדש שלא יהיה לחלוטין קלישאה מאוסה כבר מהרגע שנפתח זה לא קל ובר 51 הצליחו לעשות את זה בדיוק, עם אווירה מדויקת, מנות מושחתות וכמובן שגם קוקטיילים מעולים. הישיבה על הבר מומלצת, הזמנת מקום מראש מומלצת אפילו יותר כי יש הייפ ענק סביב המקום.

משהו להתמכר לו

אני מודה, לא היו לי ציפיות גבוהות סביב החידוש של בוורלי הילס שזכה לשם BH90210 ואם זה נשמע שאני ספקנית שמגיעה לכל חוויה חדשה עם צל של מרירות אז ובכן, זו כנראה המציאות. בכל מקרה, הופתעתי לטובה! רימייק שהוא חצי דוקומנטרי, שנון ומודע לעצמו – עם מחוות קטנות ללוק פרי שמועכות את הלב. הסדרה שמשודרת ב-Yes אמנם ראתה עד כה רק שני פרקים אבל עושה רושם שהיא הסוכריה הבלתי רשמית של הקיץ. אגב, אם אתן תוהות למה טיפאני אמבר טיסן בולטת בהיעדרה אז מסתבר שהיא רבה עם ג’ני גארת’ וטורי ספלינג, המפיקות של הסדרה, לפני שנים. אופסי.

משהו לצפות בו

ל”כאב ותהילה” של אלמודובר הגעתי עם מטען גבוה של ציפיות לשם שינוי כי ובכן, זה סרט של אלמודובר ואני פלצנית גאה. מדובר בסרט אוטוביוגרפי על חייו של אלמודובר, הבמאי הכי מפורסם מספרד בשנים האחרונות והומוסקסואל מוצהר. מעבר לכך שהייתי שמחה לגור בדירה שלו כפי שהיא מוצגת בסרט, אנטוניו בנדרס מגלם את הדמות הראשית של הבמאי עם כל כך הרבה עדינות ורגש. תענוג אינטלקטואלי וסרט קלאסי לצפות בו בקולנוע לבד. דוז פואה למי שהצליחה לזהות את סט הכלים המרהיב של סמג מתוך הקולקציה עם דולצ’ה וגבאנה מהדירה בסרט.

משהו להאזין לו

י’אחת לוקחת אתכן למסע סביב כל העולם, שלא תגידו שאתן לא צורכות כאן תרבות. לא יודעת האם אתן יודעות את זה לגביי, אבל אני ממש גרופית של להקת A-WA ברמה שראיתי אותן עד כה בשלוש הופעות בארץ והיד עוד נטויה. מעבר לכך שזו המלצה גורפת לגבי ההופעות שלהן, אני רוצה להמליץ בחום על האלבום החדש שלהן  Bayti Fi Rasi שמתנגן אצלי במכונת התקליטים כבר כמה שבועות טובים מאז שראיתי אותן במופע הבכורה של האלבום.

משהו לקרוא

בואו נדבר על ואגינות, כי זה באמת נושא שלא זוכה למספיק תשומת לב וחבל. גם בגיל 31, מדהים אותי כמה אני יכולה לחנך וללמד את עצמי על הנושא. הקריאה בספר Vagina A Re-Education היא לא רק מרתקת אבל היא גם הרבה פעמים מקוממת, בייחוד כשמבינים עד כמה החינוך בנושא לוקה בחסר בכל העולם גם היום בסוף שנת 2019. 

מה התכנונים שלכן לסופ”ש? כתבו לי בתגובות!