יש כל מיני מרכיבים שיכולים ליצור הצלחה, על כך אין עוררין. יחד עם זאת, שמתי לב שיש כמה דפוסי מחשבה שהם משותפים בהכרח לכל הנשים המצליחות שאני מכירה ואלה דפוסי מחשבה שמומלץ לאמץ לא משנה באיזה תחום אתן עובדות ולאן אתן שואפות. אלה דפוסי מחשבה שיעזרו לכן לא רק בקריירה אלא לפתח את עצמכן כבני אדם.

לא להגדיר את עצמכן במגבלות

אחד הדברים שהכי מציקים לי לשמוע הם כל מיני ביטויים שליליים שאנחנו משתמשות בהן כדי להגדיר את עצמנו והופכים לסוג של נבואה/ מציאות. אתן דוגמה: כשאתן אומרות “אני טכנופובית”, זה אומר שיש סיכוי סביר שלא תרצו לגשת לשום משימה הכרוכה בהבנה טכנית כי תאמרו לעצמכן שאתן לא יכולות. כל היופי שלנו כבני אדם זה שתמיד יש לנו היכולת להתפתח וללמוד עוד, אך רק אם תהיה לנו המוכנות הנפשית לכך. 

ברגע שאתן אומרות משפטים מגבילים כמו “אין לי זמן לשום דבר”, “אני לא טובה במחשבים”, “אני מאחרת כרונית” – אתן בעצם כולאות את עצמכן במגבלה של ההגדרה הזו ובולמות את ההתקדמות שלכן. האם ריאלית באמת אין לכן זמן או שאתן חייבות לאחר? סביר להניח שלא, אבל למה שתמשיכו לנסות אם כבר השלמתן עם התבוסה והצמדתן לעצמכן את הטייטל הזה? 

לעומת זאת, יש מצבים שבהם הגיוני שבאמת אין לכן זמן לכל המשימות של העסק ושל החיים – וזה בסדר גמור. גם כאן חשוב לנקוט בגישה אקטיבית ולמצוא פתרונות למחסור בזמן: האצלת סמכויות, תיעדוף משימות וכו’, כדי שהמשפט הזה לא יהפוך להיות פתאום נבואה שמגשימה את עצמך ויתקע את ההתקדמות העסקית והאישית שלכן.

דעו לומר "לא"

כעצמאיות יש לנו בדרך כלל קונפליקט עז בין הצורך לומר “לא” במצבים לא רלוונטיים ולא נעימים לנו, לבין הפחד להישאר לא רלוונטיות. כשאנחנו אומרות “לא” אנחנו מפחדות שבכך אנחנו חוסמות את הפוטנציאל עבור משהו גדול וטוב לקרות בהמשך, להרוס יחסי עבודה חשובים או לאבד הזדמנות לטובת אשת מקצוע אחרת שתסכים במקומות שבהן אנחנו מסרבות.

כשאנחנו עומדות בפני דילמה כזו, אנחנו שוכחות לרוב שגם מאגר האנרגיות שלנו מוגבל ואנחנו צריכות להקדיש אותו אך ורק לפרויקטים שאנחנו לחלוטין שלמות איתם ובטוחות בערך שלהם. גם כאן אני מאמינה שכוח חיובי צריך להניע אותנו במקום זה השלילי: כלומר לא הפחד לאכזב או שלא ייחבבו אותנו, אלא רצון אמיתי.

אתן בוודאי תשימו לב שככל שהעסק שלכן גדל ואתן מיטיבות להציע מוצר או שירות ייחודי, כך גם אנשים יירצו נתח ממנו ופיסה מכן. זה לחלוטין טבעי ואנושי, אך זה גם יכול להיות מאוד שואב אנרגיות אם לא נדע להציב גבולות. לא אכחיש: יש מצבים שבהם סירוב מעורר בי אי נעימות מסוימת אבל רוב הזמן? אני מרגישה מועצמת מה”לא” כי אני יודעת שאני עושה את זה מתוך ביטחון מלא בעצמי, בסדרי העדיפויות וביכולות שלי.

דעו את הערך העצמי שלכן

אחד הציטוטים האהובים עליי מהניינטיז הוא של לינדה אוונג’ליסטה שאמרה שהיא לא טורחת להתגלגל מהמיטה בפחות מ-10,000$ ביום. אני מתה על התעוזה שבה היא אמרה את המשפט הזה ואני חושבת שהוא חקוק בתודעה של כל מי שגדלה בניינטיז מהסיבה הזו בדיוק. אני לא מבקשת 10,000$ ביום אבל אני לא מעוניינת לצאת מהבית בפחות מהתעריף השעתי שהגדרתי לעצמי. 

הייתן חושבות שלדרוש תעריף שעתי עבור יציאה מהבית למטרת עבודה זו דרישה לגיטימית בסך הכל ובכל זאת, יש אנשים שמתייחסים לזה באותה מידת תעוזה כאילו במינימום הייתי לינדה אוונג’ליסטה. כשמצבים כאלה קורים במקום להרגיש מעורערת ולתהות האם הייתי בסדר שביקשתי כסף, אני נזכרת שבכל יום הכבישים והתחבורה הציבורית מלאים באנשים שיוצאים לעבודה וכנראה שלא עושים זאת בהתנדבות, אז מדוע שאעשה זאת אני בעצם? 

הקיפו את עצמכן בנשים מעוררות השראה

אחד הדברים הכי טובים שעשיתי למען העסק שלי הוא שהפסקתי להתנהל כאי בודד. אני עושה מעכשיו יותר נטוורקינג מתמיד, יוצרת חברויות חדשות עם נשים שנמצאות בסטטוס דומה לשלי, פוגשת נשים מעניינות לקפה ובאופן כללי משתדלת כמה שיותר לשמור על ראש פתוח. גם מהצד השני, אני תמיד שמחה לדבר ביזנס עם קולגות שאני אוהבת גם ברמה של הענקת טיפים ושיתוף במחירים, כי אני באמת ובתמים מאמינה שבסופו של דבר כולנו מרוויחות מזה.

יש משהו שמאוד עוזר לפתח את התודעה כשאנחנו מקיפות את עצמנו בנשים בעלות גישה חיובית ואסרטיבית, כאלה בעלות קריירה מרשימה שיש מה ללמוד מהן. זה לא אומר שצריך לזרוק את כל חברות הילדות והחברות השכירות לפח – אבל בהחלט הייתי מטפחת מעגל נוסף של נשים שנמצאות בסיטואציה דומה בחיים לשלכן.

תרימו לעצמכן כל יום ויום

אחד הדברים שלי תמיד היה הקושי איתו כעצמאית הוא היעדר הפידבק. אמנם אני מקבלת פידבקים על המגזין הודות לכך שיש לי קהילה מעולה שאני מתחזקת איתה קשר מאוד פתוח – אבל הקהילה שלי לא רואה את הפעילות שלי מול המחשב ביום יום ובאופן כללי כעצמאיות הרבה מהדברים שאנחנו עושות ביום יום לא מקבלים שום הכרה. 

בדיוק מהסיבה הזו אני בעד שתרימו לעצמכן כל יום ויום, גם אם זה אומר שתכתבו לעצמן רשימה של דברים שאתן גאות שהצלחתן לעשות באותו יום. שימו לב שגם כאן הגישה שמלווה אותי היא גישה חיובית: במקום לכתוב לעצמכן רשימת מכולת של משימות, אתן כותבות רשימה של דברים שהשלמתן בהצלחה. אלה לא חייבות להיות משימות ענק: זה יכול להיות אימייל שאזרתן סוף סוף אומץ לשלוח או שיחה לא פשוטה שניהלתן עם לקוח. הניואנסים האלה של סדר היום שלנו שאף אחד לא רואה ואתן אלה שצריכות להכיר בהם כדי להבין כמה ערך יש במה שאתן עושות.

לקחתן משהו מהפוסט? מתחברות למשפט שמלווה אותו? מוזמנות לשתף אותו בסושיאל מדיה ולתייג אותי.