אני לגמרי מאמינה ששופינג לא מתחיל ומסתכם בהוספת פריט מסוים למלתחה שלנו, אלא זה הרבה יותר עמוק מכך: לפעמים זה ממש ראי לעניינים שבלב ובנפש. אני חוקרת את מערכת היחסים שלי עם שופינג ועם כסף בעשור האחרון של חיי במקביל לכתיבת המגזין ושמתי לב שהרבה פעמים היחסים האלה משתנים בהתאם למצב הנפשי שאני שרויה בו באותה תקופה.

זו גם הסיבה שבגללה הרבה מאיתנו מתקשות לנהל את תקציב השופינג שלנו בדיוק כפי שהיינו רוצות ושהרבה פעמים שופינג מונע מתוך מנגנון של דחפים אימפולסיביים יותר מאשר צרכים ממשיים. אני מודעת היטב לכך שכנראה גם למגזין הזה, יש תפקיד ביצירת הדחפים הללו ובעוד שאני תמיד מעודדת אותנו ליהנות מהחיים ולהשקיע בדברים הטובים – חשוב לי במקביל גם לספק כלים כדי לעשות זאת בצורה אחראית ונבונה. לכן, לפני שאתן עומדות לקנות פריט חדש למגירת האיפור או לארון, יש כאלה שאלות שחשוב שתשאלו את עצמכן כדי להבטיח קנייה חכמה.

הצטרפו אליי ל- Low Buy

אני לגמרי מאמינה שהימנעות משופינג בדומה לדיאטות היא גישה שנועדה לכישלון, בייחוד אם ממשיך לקנן בכן הדחף לקנות מוצרים. לכן אני מציעה דבר כזה: הצטרפו אליי ל-Low Buy למשך הרבעון הקרוב לפחות. זה אומר שכל קנייה שתעשו תהיה מגובה בשאלות שמופיעות בצ’קליסט שאשלח לכן בחינם למייל. הורידו את הצ’קליסט לנייד שלכן ועברו על השאלות לפני שאתן עומדות לקנות פריט חדש. 

השילוב בין גישת ה- Low Buy שאומרת שאתן לא מתנזרות לגמרי משופינג אלא בוחנות מה באמת יכול לתרום לאיכות החיים שלכן באמצעות עשר שאלות המפתח בצ’קליסט יבטיח שיפור בגישה הכללית שלכן כלפי הקניות ויאפשר לכן לבחון מחדש גם את המוצרים הקיימים אצלכן בבית כדי להבין מה באמת עושה לכן טוב. גם לי יש נקודות שאני רוצה להשתפר בהן ולכן אני הכי אשמח שתירשמו לקבלת הצ’קליסט בחינם במייל, תצטרפו יחד אליי ותגיבו בתגובות שאתן איתי בתהליך המעניין הזה. שימו לב שבהרשמתכן אתן מאשרות להמשיך לקבל ממני מיילים כיפיים אחת לשבועיים בלי ספאם ולחלוטין ללא עלות.

כעת ניגע בנקודות בהרחבה

+ האם את צריכה את הפריט? אני עושה כאן שימוש במילה “צריכה” באופן חופשי למדי כי בואו נודה באמת, סביר להניח שיש לנו מספיק בגדים ואיפור גם ככה. ובכל זאת, אנחנו לא נזירות ואם יש מוצר שנגמר לנו או אם אנחנו מזהות חוסר במלתחה או בתפריט האיפור שלנו – זה לגיטימי שנרצה להשלים את החסר. אני חושבת שעם יד על הלב כולנו נדע לענות על השאלה האם אנחנו באמת צריכות את הפריט שאנחנו חושקות בו או לא.

+ האם הפריט יהיה לך שימושי? האם הוא מוסיף ערך לחייך? הרבה מהדחפים שלנו לקנות מוצרים מסוימים נובעים מהיופי שלהם, מהאטרקטיביות שלהם במחיר, מהעובדה שהם במהדורה מוגבלת וכו’ כלומר הרצון לקנות נובע מתוך הפריט עצמו ולא מתוך התפקיד שלו בחיים שלנו. אז נכון, שמלה חדשה או ליפסטיק חדש לא אמורים להיות משני חיים אבל כשלא מדובר בעוד קנייה אימפולסיבית, אלה אמורים להיות פריטים שיוסיפו ערך כלשהו לחיינו. אם אתן קונות פריט מבלי למצוא את הערך הזה – סימן שאתן לא צריכות אותו.

+ האם באמת תשתמשי בפריט? יש לי פוסט שלם שכתבתי על טכניקת ה- Cost Pet Wear שמלווה אותי עד היום. מהות השיטההיט שאם קניתן פריט ממש זול אך עשיתן בו שימוש רק פעם אחת, סימן שזו הייתה קנייה לא נבונה על אף המחיר ההתחלתי הזול שלו. על אותו משקל, אפשר לקנות פריט במחיר גבוה יותר אך לעשות בו שימוש כל כך אינטנסיבי, עד שהמחיר שלו לכל שימוש יורד לרמת הגרושים. אם אתן קונות פריט שלא בהכרח תואם את אורח החיים היומיומי שלכן מתוך המחשבה שכבר תמצאו לו שימוש – אז קחו בחשבון שתהליך המחשבה אמור להיות הפוך וכנראה שזה פריט שאינו נחוץ לכן.

+ האם את קונה מתוך שיעמום? שיעמום הוא פקטור שיכול ליצור כל מיני התנהגויות לא בריאות בחיים שלנו ואחת מהן היא שופינג. שיעמום לא חייב להתבטא בהכרח בעודף זמן פנוי (אם כי גם זו אפשרות) אלא הוא בעיקר מתבטא מתחושת שיעמום כללית לגבי החיים. כשאני מוצאת את עצמי גולשת לתוך שופינג מתוך שיעמום, אני מבינה שיש משהו שאני צריכה לשנות בחיים שלי ולמצוא דרכים נוספות לאתגר את עצמי שלא באמצעות שופינג.

+ האם המוצר שאת רוצה מתוקצב? אני ממליצה לכן בחום לנהל מעקב הוצאות כדי לדעת מה אתן יכולות לקנות באותו חודש ומה לא. בתחילת כל חודש אני למשל מגדירה איזה סכום אני יכולה להוציא על בגדים ועל איפור כדי לדעת מראש היכן אני עומדת. נכון שבמהלך החודש דברים יכולים להשתנות כי החיים דינאמיים, אבל אם אני מוצאת את עצמי עושה מניפולציות גדולות מדי בתקציב כדי להצדיק קנייה מסוימת – אני מבינה שאני בעצם משקרת לעצמי כי כנראה שאין לי תקציב למוצר שבו אני חושקת. אני גם לעולם לא קונה בתשלומים וזה אחד ההרגלים הכי חשובים שמהם נפרדתי כשעשיתי צעדים לעצמאות כלכלית.

+ למה את נמשכת לפריט הזה? מטרת ה-Low Buy היא לשבור דפוסי התנהגות לא בריאים כשזה נוגע לשופינג ולכן, אם אתן מוצאות שאתן נמשכות לפריט מסוים כי הוא מייצג דפוס של פריטים שאתן קונות שוב ושוב, סימן שאתן לא צריכות אותו. בסופו של דבר אדם צריך לשאול את עצמו כמה שפתונים אדומים עם תת גוון כחול צריך או כמה מכנסי ג’ינס באותה גזרה הכרחיים באותה מלתחה והתשובה היא כנראה שפחות מהמספר שנמצא כרגע אצלנו. אנחנו טיפוסים של הרגלים ולכן יש לנו נטייה לקנות אותם דברים שוב ושוב, רק שהם לא מעניקים שום ערך למלתחה או לחיים שלנו בכך שהם גדלים בכפולות.

+ האם ראית את הפריט בסושיאל מדיה? לפעמים אנחנו רוצות פיסה, רק פיסה מכל מה שאנחנו רואות בסושיאל מדיה כדי לחקות את אורח החיים שמציגים לנו באינסטגרם או ביוטיוב. לפעמים זה מרגיש כאילו הפיסה הזו תשנה או תשפר לנו קצת את החיים כשבסופו של דבר זה לא משנה באמת כלום חוץ מאשר את מאזן החשבון שלנו. כתבתי על ה-FOMO שהסושיאל מדיה מעוררת בנו ממש השבוע בפוסט שעלה במגזין כאן ואני לגמרי מעודדת אתכן לא לחשוב שהערך שלכן נמדד בפריט החם של 2019 או בתיק שראיתן על המשפיענית החביבה עליכן.

+ האם יש לך את המקום הדרוש לאחסן את הפריט? אני לגמרי חושבת שמגבלות פיזיות יכולות להוות אינדיקציה מעולה למגבלות השופינג שלנו וזה אומר שאם יש לנו שטח אחסון מוגבל לאיפור ולבגדים, במקום לחפש פתרונות אחסון גדולים יותר שרק יעניקו לגיטימציה למלא אותם עד אפס מקום – עלינו לקבל את זה שזה המקום הפיזי שיש לנו לאחסון ולהתנהל בהתאם.

+ האם הפריט יישמח אותך או שתתבאסי ממנו? אני לא בהכרח דוגלת בשיטת מארי קונדו אבל אם אתן רוצות לקנות רק פריטים שייגרמו לכן אושר? לכו על זה. אני בעיקרון לא מאמינה שחפצים פיזיים אמורים לגרום לנו תחושת אושר אבל הם בהחלט יכולים לשמח אותי ולשרת אותו כראוי. אם ההיפך הוא הנכון ואתן מתמלאות בתחושת אשם או ייסורי מצפון כשאתן קונות פריט מסוים, אם אתן מחביאות קניות או מרגישות מבוכה כששואלים אתכן “זה חדש? תתחדשי!” – סימן שהקניות שלכן מעוררות בכן תחושות שליליות.

+ האם את קונה כי את רוצה לחגוג או בסטרס? בהתקשר לסעיף הקודם, קניות אצלי תמיד מתקשרות למקום רגשי במובן שאם אני חוגגת משהו משמח אני מרגישה לתגמל את עצמי עם שופינג ואם אני סובלת מסטרס אני מרגישה צורך לנחם את עצמי עם שופינג. אני לגמרי מבינה למה האקט הזה של השופינג מרגיש כמו צורת תגמול אבל לבסוף אלא פריטים שיושבים בשידת האיפור או הארון שלנו ואין להם שום משמעות אם אנחנו לא משתמשות בהם והם לא נחוצים לנו. לכן ככל שתצליחו להימנע משופינג על בסיס תגמול רגשי – כך טוב יותר תרגישו לאורך זמן.

+ סעיף בונוס: אם אתן בכל זאת לא בטוחה האם הפריט שבו את חושקת נחוץ לך או שזה נובע רק מדחף לקנות אותו, הניחי את הצ’קליסט, חזרי אליו כעבור כמה ימים ועברי על השלבים שוב. סיכוי טוב שיהיה לך קל יותר לענות בצורה אובייקטיבית יותר כעת!

אז מה אתן אומרות? האם אתן מצטרפות אליי לרבעון ה- Low Buy? האם נרשמתן לקבלת הצ’קליסט? אם כן, כתבו לי בתגובות!