קשה לי לדבר על חזיות או הלבשה תחתונה באופן כללי מבלי לעסוק בדימוי גוף. בתור נערה, הייתי בטוחה שיש לי חזה קטן מדי: לא הייתי שטוחה מעולם אבל גם לא היה לי חזה שעלה על קאפ B. לתקופות הייתי רזה מאוד, בתקופות אחרות פחות ואפילו שבכל שנות קיומי לא עברתי מעולם את מידה 38, לא זכור לי שראיתי בתקשורת מודלים שיכולתי להזדהות איתם.

הייצוג במדיה כלל נשים עגלגלות עם חזה גדול (גם הן כמובן בגדר מופע נדיר) או בחורות רזות ושטוחות חזה. בתקופות בהן ראיתי בעצמי עגלגלה יותר, השתוקקתי גם לחזה גדול יותר כדי ש”יתאים” למבנה הגוף לפי הנורמות המקובלות, מה שהתבטא בכך שלבשתי חזיות פוש אפ אימתניות עם ברזלים וריפוד – ודאגתי לרפד אותן אפילו יותר, רק כדי להרגיש בעלת חזה גדול.

אני מנסה לחשוב למה העניין של חזה גדול כל כך היה חשוב לי ואני מניחה שזה מביא אותי גם לעסוק במיניות. תפסתי חזה גדול כמשהו נשי, עגול ומושך יותר. הסיבה שהשקעתי בלינז’רי סקסי, הייתה לא למען עצמי אלא כדי למצוא חן בעיני המין השני. מצחיק שאת כל תהליך המחשבה הזה אני מתארת בתור מישהי שבסך הכל מעולם לא סבלה מדימוי גוף שלילי במיוחד ובכל זאת, זה רק מראה שכולנו מתמודדות עם זה ברמה כזו או אחרת.

הלבשה תחתונה? לא הקטע שלי

כשהפסקתי לשייך הלבשה תחתונה בלעדית למין או משהו שאני לובשת כדי למצוא חן בעיני אנשים אחרים, הפסקתי גם להתעניין בזה לחלוטין. זה מעניין, כי בגדים אני כבר שנים רבות לובשת אך ורק בשביל עצמי אבל תהליך מחשבה דומה לא עבר אצלי גם בנוגע להלבשה תחתונה. זו גישה שמאפיינת הרבה נשים עם חזה קטן בעיקר: המחשבה שאילו החזה היה גדול יותר, אז הייתה לגיטימציה להשקיע בו. היום אני מבינה שזה הכל הבל הבלים ולחלוטין עניין של תחושה אישית, ממש כמו באופנה. אנחנו אלה שבוחרות היכן למקם את עצמנו על הסקאלה ובהתאם לכך מחליטות איך ראוי שנשקיע בעצמנו.

ההבנה הזו הביאה גם אותי להחלטה להשקיע בהלבשה התחתונה שלי בדיוק כמו בשאר המובנים בחיי. עם הזמן גיליתי אתרים יפיפיים שאפשר להזמין מהם לינז’רי שתואם לאסתטיקה הכללית שלי: לא כי צריך, לא כי חובה – אלא כי מותר, אפשר ואפילו רצוי, בתהליך הזה אגב, גם גיליתי מחדש את החזה שלי והיום אני ממש אוהבת אותו בדיוק כמו שהוא, בין אם הוא גדל כשאני מעלה במשקל או קטן כשאני מורידה. בפוסט הזה אכיר לכן כמה מהאופציות האהובות עליי והמסרים שעומדים מאחוריהן:

מדובר באתר אוסטרלי המציע חזיות המיוצרות בתהליך אתי, עשויות מחומרים טבעיים ונשלחות לכל העולם ללא עלות דמי משלוח. באתר תמצאו רק שלוש גזרות של חזיות בסך הכל ובמידות XS עד XL ואני יכולה להעיד ממקור ראשון שאלה דגמים נוחים ונושמים מאוד. בכל דגם תמצאו ביקורות של לקוחות כך שתוכלו לדעת האם כדאי להשקיע בהן לפי מבנה הגוף שלכן או לא ובסך הכל מדובר בחוויית קנייה נעימה ביותר. 

אי אפשר להתעלם מהבמה ש-HARA מעניקים באתר ובעיקר באינסטגרם שלהם, לנושאים כמו שיער גוף, סימני מתיחה, מחזור והנקה. היכולת שלהם לקחת נושאים נשיים שהם בגדר טאבו ולהציג אותם באופן טבעי מעוררת כבוד. אני יודעת שעבור רבות מכן זה דווקא יעורר אנטיגוניזם, אבל זה הכל מביא אותי לנקודה שאיתה פתחתי את הפוסט – בגלל שמעולם לא היה ייצוג לכל מיני נושאים ומבני גוף שונים, גם אנחנו התרגלנו לחשוב בצורה ממשטרת כלפי נשים אחרות וכתוצאה מכך אפילו כלפי עצמנו.

YSE

מותג צרפתי המוכר לינז’רי ובגדי ים, עם משלוחים לכל העולם בעלות של 35 יורו. עלות המשלוח אמנם יקרה אבל אפשר גם למצוא פריטים בסייל ואם מחשבים את העלות הכוללת, מדובר לדעתי במחירים סבירים בהחלט לחזיה מאוד יפה. ב- YSE לא עורכים את התמונות שעולות לאתר וזה כולל כתמי עור, פירסינגים, סימני מתיחה, צלוליט וכל דבר אחר שהוא חלק טבעי מהגוף שלנו אבל הרגילו אותנו לחשוב שלא כך הדבר. מעבר לכך, זה פשוט מותג עם חזיות מדהימות ביופיין. דבר נוסף הוא שבאתר אפשר לחשב את המידה שלך בתהליך מדידה פשוט וקל – ובעקבות החישוב הזה יציגו כבר בפניכן את המידה המומלצת שלכן בכל דגם (מה שגם יכול לשרת אתכן באתרים אחרים).

אז נכון שמוצרי המותג נחתו באסוס אבל להלבשה התחתונה עדיין אין זכר, מה שאומר שאת המוצרים תצטרכו לייבא מארה”ב. יחד עם זאת, אני לגמרי חושבת שזה שווה את ההשקעה, בייחוד עכשיו כשיש סייל כי יש להם כמה מהחזיות היפות והעדינות ביותר שראיתי.

אתרי יוקרה

אני יודעת שאתרים כמו Net A Porter, Harrods, Matches Fashion ו- The Outnet הם אינם מקומות שאנחנו נוהגות להזמין מהם באופן קבוע, אבל לאחרונה גיליתי שזו דרך טובה להזמין חזיות, בייחוד בסייל, במחירים טובים ובגזרות סופר מחמיאות. האתרים הללו מחזיקים במותג הלינז’רי של סטלה מקרטני ובמותג אהוב בשם FLEUR OF ENGLAND למשל, אפשר גם לקנות שם חזיות של מותגים כמו La Perla ו- Agent Provocateur בהשקעה כוללת של 300-400 ש”ח כולל הכל, שזה בהחלט מחיר סביר לחזיה טובה, שלא לומר יוקרתית.