אחרי שרונה בונד מטרסו עקבתי זו תקופה ארוכה באינסטגרם אך מעולם לא הכרתי במציאות. תמיד הרגשתי מהופנטת מהחוש האופנתי המהודק שלה אבל לאחרונה פגשתי בהיבט נוסף שגרם לי לאהוב אותה אפילו יותר – הבית החדש שלה. אמרתי לה את זה גם במציאות ואנצל את הבמה כדי לכתוב את זה גם כאן: ביקרתי בהרבה בתים יפים בחיי, הרבה בזכות המדור הזה, אבל מעולם לא יצא לי לפגוש בית שמעביר תחושה בצורה כל כך מדויקת.

הבית של שרונה אותו היא חולקת עם בן זוגה והילדים מרגיש כמו חופשה בסנטוריני, פשוט כך. השלד הבהיר בשילוב עם רצפות העץ והטקסטורות הטבעיות, גורמים לחלל להרגיש יותר כמו בית נופש. אהבתי את האופן שבו שמרה על הניטראליות בעיצוב, אך בכל זאת השאירה את כתב ידה בכל אחד מהפריטים שבחרה, החל מהריהוט ועד לפריטי האמנות שאספה לאורך השנים, עליהם חתומים אמנים כמו גליה דור, אביב בן ומיכל רובין.

אז עם סיפתח כזה, אין לי ספק שאתן סקרניות לגלות מי האישה שעומדת מאחורי הבית: שרונה בונד מטרסו היא מרצה בשנקר, עיתונאית אופנה וסטייליסטית בכירה. ברזומה שלה גם תפקיד כעורכת מגזיני “סגנון” ו”את”, מה שזכור לה עד היום כאחד הרגעים המרגשים בחייה המקצועיים. כששואלים את שרונה במה היא עוסקת, היא אף פעם לא יודעת ממה להתחיל. יש לה קריירה הכוללת בתוכה רבדים רבים בתחום האופנה והיא לגמרי מאמינה שנשים מהדור החדש עוסקות בכמה תחומים במקביל ואין הגדרה צרה שיכולה להכיל אותן. את הקריירה שלה היא סוקרת בלי להתבייש או להקטין את עצמה והיא חושבת שלצד אנשים שמתמקצעים בהגדרת תפקיד אחת – יש מקום לאנשים שעוסקים בכמה תחומים וטובים בכולם. 

לדעת שרונה העיסוק בכמה תחומים במקביל יוצר ארגז כלים מגוון אשר רק מעשיר את האפשרויות וההזדמנויות שלנו – גישה שאני לחלוטין מסכימה איתה.

עריכת מגזינים הייתה סוג של סגירת מעגל עבורה, שכן היא העבירה שמונה שנים מחייה בניו יורק ובאיסוף מגזינים עיצבו את החוש האופנתי שלה. מצפים מאנשים שהתחילו לפתח את הקריירה שלהם לפני עידן האינסטגרם לבוז לתרבות האינסטנט שהרשת מביאה עמה, אבל שרונה מתייחסת לאינסטגרם כמגזין וירטואלי וממש מעריכה את האפשרויות הטמונות ברשת וכמה קל למצוא באמצעותה השראה.

יש הרבה דברים שיכולים להיאמר על השראה ועל כמה שהמונח הזה הפך לשגור בשפה שלנו היום. אנחנו קצת שוכחות עד כמה זה היה בעבר קונספט שהצריך חיפוש אקטיבי בעוד היום היא מוגשת לנו עטופה בסרט במרחק של הקלקה או סווייפ. שרונה מספרת שכל פן הקשור בתעשיית האופנה הויזואלית כל כך, היה מאתגר לביצוע ודרש תהליכי מחשבה שונים בהשוואה למה שהיא חווה כיום בעידן הסושיאל מדיה והיא דווקא מברכת את השינוי לטובה.

הכיתות שבהן היא מלמדת בשנקר הן סוג של מיקרו-קוסמוס לטענה, עם ייצוג של כל סוגי האנשים שפגשה עד כה בחייה: חלקם חדורי מטרה ונחושים לעבוד קשה, חלקם לא יודעים מה בדיוק הם רוצים לעשות עם עצמם כמו ששרונה עצמה מספרת שלא ידעה עד שהגיעה לגיל 30. 

יש כמה נשים בתעשיית האופנה שהקריירה שלהן נראית לי סופר מושכת וקורצת – ושרונה היא אחת מהן (וחלקן הן חברותיה הקרובות), אך זה לא סותר את העובדה שקריירות באופנה הן לא תמיד זוהרות כמו שהן נראות וכמו בהרבה תעשיות אחרות, יש בהן צדדים יצירתיים ויש פחות. אני חושבת שלהרבה מאיתנו יש תפיסה מאוד רומנטית של משרות מהסוג הזה ואנחנו לפעמים מתעלמות מהעובדה שהן כרוכות בהרבה מאמץ ושיקולים שהם לא בהכרח פרופר אמנותיים. לכן אני מעריכה נשים כמו שרונה שמשדרות פאן אבל גם לא חוששות לדבר על עסקים, כחלק בלתי נפרד מהחיים והעשייה שלהן.

בואו נדבר עוד קצת על שיקוף הדברים כלפי חוץ אל מול המציאות: שרונה שיתפה בגלוי שבית החלומות שלה הוא גם סיוט בכל מיני מובנים. גם היא נכנסה לתהליך עם המחשבה שתסיים תוך X זמן אבל די מהר גילתה ליקויים, נזילות, ספקים שלא עמדו בהתחייבויות שלהם וכל שאר הדברים שאנשים העומדים בפני שיפוץ מאסיבי חוששים מפניהם.

בעוד באינסטגרם מחמיאים לה על הפינות המוכנות בבית שהיא חושפת ומספקים תפאורה מהפנטת לאאוטפיטים שלה, דווקא בפרופיל הפרטי בפייסבוק התגלתה המציאות. שרונה לא רואה סתירה בין הדברים משום שהאינסטגרם לדבריה הוא מקום לנקות בו את הראש ולצרוך תכנים יפים, בדיוק כמו המגזינים שהייתה קוראת מקאבר לקאבר בניו יורק – אך במקביל חשוב לה גם להציף את הקשיים שנתקלה בהם, כדי להראות שגם הפן הזה קיים.

הכנות שלה משתקפת גם בעובדה שהזמינה אותי אליה כשהבית הוא עדיין פרויקט בהתהוות ולא מוכן באופן סופי. המשפחה מתגוררת בו רק כמה חודשים ואני חושבת שיש יופי ביכולת לשחרר ולא לחכות עד שהכל מוכן טיפ טופ כדי לפתוח את דלתות הבית. התחושה הזורמת הזו גם לגמרי מתחברת לאופי הניחוח של הבית, לצבעוניות הבהירה והדקור המרגיע.

כנראה ש”הלבשת” חלל בקונספט כל כך מדויק הוא השלב הטבעי הבא עבור שרונה והיא מספרת שהייתה שמחה לקחת על עצמה פרויקט נוספים כאלה שבהם ממש בונים אישיות לחלל ולא מסתפקים רק בהוספת אלמנט עיצובי כזה או אחר.

גם חדר הארונות של שרונה עדיין לא גמור לגמרי והיא מדווחת שבסיומו של הפרויקט יעמוד אי מרשים במרכזו, ממש שרה ג’סיקה פארקר גרסת שנות האלפיים. לאור העובדה שהארון במתכונת הנוכחית שלו גרם ללב שלי להחסיר פעימה או שתיים, אני רק יכולה לדמיין לעצמי איך תיראה התוצאה הסופית.

גם את הסטייל שלה קשה לשרונה לזקק לכדי הגדרה מדויקת והוא לגמרי עובר שינויים עם הזמן. עכשיו העיצוב של הבית משפיע מאוד על הבחירות האופנתיות שלה ולכן היא מרבה ללבוש ניטראליים. אתן יותר ממוזמנות לעקוב אחר האינטסגרם כדי לקבל השראה מהפריטים שהיא לובשת, ממש כאן.

תודה רבה לשרונה על האירוח ועל ההזדמנות להרגיש לרגע בסנטוריני – בתל אביב.