כשהחלטתי ליצור את מדור הקול גירלז, תמיד חשבתי על דמות כמו אלינור ברטל כמישהי שמייצגת בעיניי את ההגדרה לקול גירל מודרנית, כזו שלא מתעניינת בתחום ספציפי אלא יש לה טעם מאוד מובחן שמלווה אותה בכל מיני תחומים הקשורים בעולמות הלייף סטייל והקריירה. לכן זה גם סוג של מחדל שלבסוף אני מארחת את אלינור רק כשנה לאחר שהמדור הוקם אבל הנה אנחנו כאן *הכניסו קלישאה על כך שמוטב מאוחר מאשר לעולם לא*.

אלינור גרה בלב תל אביב בדירה שכורה עם לירון, שהפך בשבועות האחרונים לארוסה ועם צ’ילי הכלבה הכנענית שלהם. היא הקימה את הבלוג שלה Eleanor Wears כבר בשנת 2012, כך שאפשר בהחלט לומר שהיא מהחלוצות בתחום שהתמידו עד עצם היום הזה. אלינור מספרת שבאותה תקופה היא גילתה את עולם היוטיוב הבריטי עם דמויות כמו האחיות פיקסיוו ופלור דה פורס – ושם החלה ההתעניינות שלה בעולם הביוטי שלמעשה לא הייתה קיימת עד לאותה נקודה. כסטודנטית לתקשורת בבינתחומי, שלמדה גם בקורס תכנות במסגרת התואר, עודדו את אלינור להקים את הפינה שלה ברשת כדי להתנסות בנושאים שעליהם עסקה בלימודים ולכן אלינור ראתה זאת כהזדמנות להרוג שתי ציפורים במכה אחת ולממש סוף סוף את ההתעניינות שלה בתוכן על ביוטי, גם מהצד השני, בתור יוצרת תוכן.

אני מתארת לעצמי שאת המדור קוראות גם לא מעט יוצרות תוכן בעצמן ולכן היה לי חשוב שנדבר פתוח על העשייה של עולם הבלוגינג והיוטיוב מאחורי הקלעים. אל היוטיוב אלינור הגיעה לאחר תקופה בה ניהלה בלוג כתוב בלבד, כי הרגישה שזו קפיצת מדרגה הכרחית בין השניים, היום זה כבר לא המצב אבל בתקופה שלפני כמה שנים, הייתה ההבנה שבנוסף ליוטיוב חובה לנהל גם בלוג, הבנה שלדעתי בעתיד נחזור אליה שוב. 

כבר עם סיום הלימודים הצליחה אלינור, בנוסף לרזומה שלה ביוטיוב ובעולם הבלוגינג, להתקבל לתפקיד המקצועי הראשון שלה בתור תקציבאית דיגיטל במשרד יחסי ציבור גדול. אלינור מספרת שאמנם התקבלה לתפקיד של ג’וניור, אבל מאחר שאנחנו חיות בעולם חדש שבו הגבולות מאוד מיטשטשים, בסופו של דבר היה לה הרבה יותר ידע מאשר יש לאנשים בתחילת דרכם בתחומים מקבילים והיא הרגישה שהגיעה לתחושת מיצוי מהר. 

עם סיום תפקידה הראשון, עמדה בפני צומת דרכים. זו הייתה הנקודה שבה ערוצי היוטיוב הגיעו לחשיפה הגדולה כאן בארץ וגם אלינור קיבלה קפיצת מדרגה לא קטנה הודות לתוכן שייצרה בעקביות מספר פעמים בשבוע. פתאום האפשרות להתפרנס באופן בלעדי מהתוכן שלך נראתה כמו ריאלית לחלוטין ואלינור החליטה שלמען הידיעה שניסתה את זה, תעשה גם היא מאמץ להפוך ליוטיוברית מרוויחה.

כאן אנחנו מגיעות לנקודה שחשוב לי להעביר להרבה יוצרות תוכן ונשים שנמצאות בתחילת דרכן המקצועית באופן כללי: לפעמים יש לך את כל הכוונות הטובות והרצון להצליח ועדיין  – דברים לא קורים כפי שמצפים. אלינור הודתה שלא הגיעה לתוצאות להן קיוותה והחליטה להמשיך לחפש עבודה כשכירה, תוך שהיא מתחזקת את המדיות שלה במקביל. בדיעבד היא מספרת שזו תקופה שבה איבדה קצת מהמוטיבציה ליצור תוכן והיא מתחרטת על כך עד היום, הרי התמדה חייבת להתקיים לצד העשייה ביוטיוב, אבל אני מאמינה שהדרך המדויקת שלה היא שהביאה אותה לנקודה שבה היא נמצאת היום – ועל כך עוד נעסוק בהרחבה בהמשך.

האם כדאי לקפוץ למים העמוקים ולהפוך ליוצרת תוכן במשרה מלאה? בדיעבד שתינו מסכימות על כך שזה מאוד תלוי האם יש לכן את הגב הכלכלי שזה דורש, אבל באופן כללי כדאי מאוד לתחזק משרה בהיקף כלשהו או בלקוחות חיצוניים כל עוד ניתן כדי ליצור מסביבכן רשת ביטחון. נכון, זו לא הגישה הרומנטית שאומרת “לכי עם האמת שלך” אבל זו האמת שלי וכיום גם של אלינור – וזו אמת מאוד פרקטית שכרוכה בהרבה עבודה קשה ובתחזוק העסק המתפתח שלך וגם את העבודה המכניסה במקביל. 

ניסינו גם להבין מה דרוש כדי להצליח היום בתחום התוכן לעומת פעם והאם מדובר באתגר קשה יותר או פחות. הסכמנו לבסוף שזה קושי מסוג שונה: אל תחום התוכן נכנסו באותה תקופה בתמימות, מתוך רצון לחקות את מה שראינו עד אז רק בחו”ל ורצון להעסיק את עצמנו. בדיעבד זה העניק לנו כלים להצליח איתם גם בתחום המקצועי ובדיעבד זה גם הפך לתחום מכניס. אני משערת שאולי במקום מסוים ידענו לזהות שיש כאן מגמה שעומדת להתפתח (כי זו אחת התכונות הדרושות לכל יוצר תוכן שרוצה להצליח), אבל אני חושבת שאף אחת מאיתנו לא הבינה את מלוא הפוטנציאל הזה עד הסוף.

היום זה שונה: היום יוצרות תוכן פותחות ערוצי מדיה כשהן יודעות ושואפות להגיע לנקודה שבה רבות מאיתנו נמצאות בה כיום. אגב, שלא יהיה ספק: התחום הזה היה תחרותי מאז ומתמיד אז בואו לא נצבע אותו בקשתות וחדי קרן, אבל בהחלט הייתה בזה תמימות ייחודית ויפה שלא תחזור על עצמה שוב. היא לא תחזור על עצמה, כי גם אם תיווצר מחר רשת חברתית חדשה שכולנו נרצה לנהור אליה, אנחנו כבר נגיע אליה עם סטייט אוף מיינד של ניתוח נתונים ויכולות המרה – תוך שאנחנו שואלות את עצמנו “מה אפשר להפיק ממנה?”. פעם זה לא היה שיקול.

מצד שני, זה לא בהכרח אומר שקל יותר להיות יוצרת תוכן היום ולפעמים אפילו ההיפך הוא הנכון: התחום מאוד רווי, נדמה שנעשה כבר הכל שהרי אין את תחושת הראשוניות של פעם ואלינור אמרה משפט מאוד נכון “ידע הוא כוח רק בתנאי שיודעים להשתמש בו”, כך שעודף המידע לא תמיד משחק לטובתן של השחקניות החדשות במגרש. 

שוק העבודה בדיגיטל זימן לאלינור משרות מעניינות כשכירה, החל ממנהלת תוכן בחברת סטאראפ ועד למנהלת שיווק של מותגי איפור. כחברה קרובה שלה מהצד, זה תמיד היה נראה שמשהו חסר כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלה והקליק הזה שמרגישים כשמגיעים בדיוק למקום הנכון עוד לא היה שם.

לפני כחצי שנה הגיעה ההזדמנות להתקבל לתפקיד שהיה נראה כמו תפור על אלינור: לשמש כמנהלת דיגיטל ותקשורת צרכנים במאק, אחד המותגים האהובים עליה מאז ומתמיד. למרות שמדובר במותג ענק וחלק מקונצרן בינלאומי ענק עוד יותר, להרבה היבטים בתפקיד הייתה תחושה של ראשוניות, שכן אלינור הייתה ממקימות ערוץ האינסטגרם ועמוד הפייסבוק של מאק כאן בארץ. כחלק מהתפקיד שלה, אלינור בעצם אחראית על כל המסרים השיווקיים שהלקוחות נחשפים אליהם, גם בדיגיטל אבל גם מחוצה לו – מה שאומר שכל הדרך המקצועית שעברה עד כה שימשה לה כהכנה לתפקיד מאתגר ורב היבטים שאליו הגיעה כיום.

התפקיד של אלינור מרתק בעיניי גם מהסיבה שהיא עצמה מותג והיא עובדת בעבור מותג אחר. כמי שעשתה את הדרך הזו וגם עבדה עבור מותגים אחרים, תמיד הרגשתי שיש חיכוך או אפילו ניגוד אינטרסטים בין הרצון לקדם את עצמך לבין הרצון לקדם את המותג שאת עובדת עבורו, כמעט ברמה שיש ציפיה שתוותרי על המותג שלך למען התמסרות טוטאלית למותג שמוציא לך משכורת. אלינור אומרת שזה הכל נגזרת של המנהלים שיש לך והפעם היא זוכה לעבוד עם מה שהיא מגדירה כמנהלי החלומות שלה. הם דווקא מעודדים אותה להמשיך ולדחוף את עצמה כמותג כי היא גוייסה לתפקיד בדיוק מהסיבה הזו ולתכונות הייחודיות שהיא מביאה לשולחן בתור יוצרת תוכן בפני עצמה. 

סדר היום של אלינור כיום עמוס מאוד וכולל תקשורת צמודה עם המותג מחו”ל תוך אדפטציה של המסרים לארץ. מעניין שהיא מספרת על האופן שבו גם במותג ענק כמו מאק, שיש בו היררכיה מאוד ברורה, עדיין יש מקום לפרשנות ייחודית וכמה גדולה ההשפעה שלה על המסרים שמגיעים אלינו בסופו של דבר כלקוחות. העבודה של אלינור כוללת גם עבודה משרדית אך גם הפקת ימי צילום: “ימי צילום הם תמיד מספקים אך הם לא תמיד זוהרים כמו שהם נראים. יש הרבה עבודה מאחורי הקלעים לפני אך גם אחרי, בדיוק כמו עם חומרים שמתקבלים לצורך העניין עם חו”ל. צריך לבנות אסטרטגיה פרסומית ולעבוד עם כוונת תחילה, כדי שלכל צילום שמתפרסם תהיה לו מטרה”.

היות והתפקיד במאק חדש יחסית, יש גם צורך במציאת פתרונות במקום ואני מניחה שזה מאפיין מאוד עבודת דיגיטל: הדברים דינמיים ומשתנים בקצב מהיר, לעתים מעכשיו לעכשיו. אלינור אומרת שיחסי האנוש של המנהלים שלה מאפשר לגשר על כל פער מקצועי, כי כשיש יכולת עבודה בצוות אפשר להוביל כל מהלך יחדיו – ואני לגמרי מסכימה איתה.

אחד הדברים שהכי מעניינים אותי במסגרת המדור הזה, הוא להבין איך אותן נשים מבריקות וצעירות שאני מראיינת תופסות את עצמן. אני מחפשת תשובות אמיתיות ולא תשובות מתייפיפיות ולכן השאלה “האם את מצליחה בעיניי עצמך?” עלתה לאוויר. לאחר כמה רגעים של מחשבה, אלינור ענתה שכן וענתה שהיא מודדת את זה לפי מידת שביעות הרצון שהיא מרגישה מהיבטים שונים בחייה. היא מודעת לכך ש”על הנייר” זה בהחלט נראה שהיא מצליחה לאור הקריירה שהיא מנהלת בגיל צעיר והעובדה שהתארסה לא מזמן, אבל התשובה שלה בסופו של דבר נגזרת דווקא מהתחושה הפנימית שלה.

בתור מי שליוותה את אלינור בהרבה מהדילמות המקצועיות שלה בארבע שנים שאנחנו מכירות, אני הכי גאה על התפקיד שלה אבל גם זוכרת – בוודאי כמוה, שזו לא הייתה הצלחה בין לילה. יש כמה דברים מאוד מעניינים שאפשר ללמוד מהקריירה שלה: קודם כל, מדהים עד כמה לנו יש את הכוח ואת האחריות לעצב לעצמנו את הקריירה וכיצד כל אחת יכולה בסופו של דבר להגיע לנקודה הרצויה אם תהיה לה המוטיבציה והכישרון הדרושים לכך ושנית, שלפעמים הכלים שאנחנו מלמדות את עצמנו בסופו של דבר משמשים אותנו לכדי מינוף בתחום אחר. זה נראה שלהיות יוצרת תוכן עצמאית היום זה סוג של חלום ואני אומרת: לא בהכרח, יש כל מיני כיוונים מעניינים שאליהם אפשר לפנות עם ארגז הכלים שלנו וכדאי לא לפסול אפשרויות אחרות.

דיבורים על קריירה בצד (וכולנו יודעים שאני יכולה לדבר על זה שעות): בואו נדבר קצת על דברים יפים, כי אי אפשר להתעלם מכל האימג’ים שמלווים את הפוסט הזה. הטעם המשובח של אלינור מלווה את הבחירות שלה בכל דבר, ממוצריי הנייר שהיא אוספת, עד לקרמיקה, ביוטי, אופנה ומוצרי דקור לבית. שתינו חשבנו בהתחלה שהחיבור בינינו הוא לא בדיוק שגרתי או אפילו טבעי, אבל עם הזמן גילינו שאנחנו פשוט אוהבות אותם דברים! 

אם בכלים יפים עסקינן, אז אלינור מספרת שלא פעם ולא פעמיים הביאה בעצמה מחו”ל כל מיני פריטים שבירים כמו ספלים מסטארבקס ופריימרק (“לעטוף היטב ואם אפשר אז להעלות למטוס”) אבל היא לגמרי מכירה בכך שהיום אפשר למצוא גם בארץ פריטים יפים במקומות כמו גולף אנד קו, פוקס הום וכמובן גם באנת’רופולוג’י שנחתו בארץ. לא תמצאו אצלה רהיט אחד של איקאה בכל הבית ולכן את הפיסים שתראו בדירתה אספה מכל מיני מקומות כמו אלברט בשוק הפשפשים ואפילו אייס.

כפי שציינתי, אלינור אוהבת את מאק עוד הרבה לפני שהכרתי אותה ולכן אפשר למצוא אצלה בחדר העבודה סטנד מרשים של שפתונים, הרבה מהם של מאק ואוסף נאה של עגילי סטייטמנט בהם התאהבה לאחרונה.

למרות האוסף המכובד של השפתונים והעגילים הגדולים, הטעם של אלינור באופנה ובאיפור הוא טעם מאוד נקי והיא בכלל בחורה של ג’ינס, טישירט ומראה ה-No makeup makeup שרק מדגיש את תווי פניה היפות. חוץ מאוסף מכובד של בייסיקים, אפשר למצוא אצלה כמה פריטים בודדים שהיא מגדירה כמו “פיסים”, כלומר פריטים לא שגרתיים שקצת יותר מושכים את העין: כמו למשל נעליים מנומרות, בלייזר עם גימור נוצות וחצאית פייאטים. ככל שהזמן עובר אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתחברת לסגנונה של אלינור – יש בו משהו כל כך נינוח ונכון.

מחלקה שהיא ההיפך המוחלט מכל מה שנינוח וחסר מאמץ אצל אלינור היא מחלקת מוצרי הנייר, שם אפשר למצוא קולקציה שלמה של מוצרי Rifle Paper Co – מחלה שירשה מאחותה הגדולה.

מה עושים עם כל כך הרבה מוצרי נייר? ובכן, זו שאלה ששמורה לפילוסופים הגדולים של העולם ומוטב שאנחנו לא נענה עליה. אפשר להסתפק בכך שהם מצטלמים נהדר ומקשטים לאלינור את החדר.

אלינור אגב, היא מעריצה שרופה של חברים ברמה שהיא יודעת לדקלם משפטים שלמים ולזהות פרקים מפריים יחיד.

באשר להכנות לחתונה, אלינור מספרת שהנושא עדיין נמצא בחיתוליו. היא התחילה לתעד את ההכנות בערוץ היוטיוב שלה אך היא ולירון ממשיכים בחיפושים אחר מקום אורבני מתאים לסטייל שלהם באזור תל אביב. 

תודה רבה לאלינור הקול גירל שלנו ואני ממליצה לכן בחום לעקוב אחר היוטיוב והאינסטגרם שלה.