מכל הקול גירלז שביקרתי עד כה, עם לירון יש לי את מערכת היחסים המעניינת ביותר: מצד אחד, אני צופה בערוץ היוטיוב שלה כבר הרבה זמן, למעשה, עוד מאז שהיא לקחה תחת חסותה את סולי, כלבת הנחייה שלה – מה שהביא אותנו לחישוב שזה התחיל כנראה באזור 2014. מצד שני, למרות שנראה שעם השנים שחלפו צברתי עליה ועל העשייה שלה ברשת המון אינפורמציה, אני לא *באמת* מכירה אותה.

באופן כללי, מוזר לחשוב איך אפשר לעקוב (בצורה לא סטוקרית לחלוטין, אני מדגישה) אחר חיים של מישהי שמשתפת אותם ברשת מימיה כסטודנטית עד אשת קריירה, אישה נשואה ואמא טרייה – ולהרגיש שקועה רגשית בכל התחנות האלה בחייה מבלי להכיר באמת מקרוב. 

ניסיתי לחשוב למה אני מצליחה לעקוב אחרי לירון כל כך הרבה שנים, בעוד אצל הרבה יוטיובריות אחרות קצת איבדתי מהעניין הזה עם הזמן. הגעתי למסקנה שזו ההבנה של לירון בתוכן, שמאפשרת לה להגיש אותו בצורה רלוונטית ולאפשר לצופים לגדול ולהתפתח יחד איתה. בערוץ של לירון עלו עד היום כמה סוגי תכנים לא קונבציונליים במונחים של יוטיוב, כמו למשל על ההחלטה שלה לא להתחתן דרך הרבנות והקשיים סביב ההריון והלידה – והם שגרמו לי להבין שהיא לא יוצרת תוכן רק במטרה לספק אחרים אלא מתוך מקום פנימי עמוק יותר.

אם כך, זה לא מאוד מפתיע שמיד צללנו לשיחה על תוכן כשנחתתי בדירתם של לירון ואמיר. אך עוד לפני זה, ציפו לי מפגשים עם פרדי הכלבלבה, שאת ליבה כבשתי באמצעות זריקת כדור ותיארתי לעצמי שזו המקבילה שלי, כשמציעים לי חטיף. חיכה לי גם מפגש עם תמר, ילדונת מתוקה להפליא בת שלושה חודשים בלבד וסוג של חטיף בפני עצמה.

שאלתי בזהירות האם אפשר לצלם את תמר, כי הרי יש כל כך הרבה שיח היום לגבי חשיפת ילדים ברשת וביוטיוב בפרט – שכבר לא ניתן לדעת. יוטיוב עצמם אגב, חסמו את האפשרות להשאיר תגובות בערוצים רבים שחושפים ילדים במהלך שעורר לא מעט זעם בקהילה ובצדק (מתוך החשש לדבריהם לקבל תגובות לא ראויות של עברייני מין). השיח על כך זלג גם לארץ והאמת? גישתי היא שאנשים שפעילים בסושיאל מדיה דווקא אמורים להיות זהירים ומודעים יותר להשלכות של חשיפת ילדים ברשת בהשוואה לאנשים שלא חיים את האינטרנט וכתוצאה מכך מעלים לא פעם תוכן מאוד לא אחראי אונליין, “זה הכל שאלה של מינון והחלטות קטנות שמתקבלות בנושא עם הזמן” – הסבירה לירון ולא נותר לי אלא להנהן בהסכמה.

את ההכרה בעוצמת התוכן שלה, קיבלה לירון לדבריה בהופעה בקיסריה כשהבינה שהקהל שלה יכול למלא כמה וכמה אולמות (בטח היום, כשהיא כבר חצתה את רף ה-110,000 מנויים). היא קיבלה גם לא מזמן הוכחה לכוח הצרכני העצום שלה עם אמיר, כשיצרו יחד סרטון בשיתוף עם המותג One Project וגרמו לקריסת האתר מרוב כמות המתעניינים. 

זה כמובן הביא אותי לשיחה על הפן העסקי של הזוג שרובכן מכירות כ”לירונים ואמירים”. לירון אמנם הכי משדרת תחושה של Girl next door (גם במציאות אני מוכרחה לומר שהיא ואמיר מרגישים מאוד נינוחים ומדברים בגובה העיניים), אבל אין להכחיש שהיא בנתה במו ידיה עסק שמקיים לא רק אותה, אלא יצר מקום עבודה גם לבן זוגה וכעת מפרנס גם את התינוקת החדשה שלהם. מדובר בפן בחיים שלהם שלא מקבל נוכחות בולטת בערוץ ובגלל זה הוא עניין אותי כל כך: איך הופכים ערוץ יוטיוב לעסק, כשהמותג בעצם סובב סביבך וגם בן זוגך שותף לעשייה בו?

“עם סיום התואר, המרצה עצמו אמר לי ‘מבחינה כלכלית, עדיף שתישארי ביוטיוב’ (לירון למדה תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי לעיצוב בחולון). החלטתי לנסות את זה כפיילוט ובהמשך אמיר הצטרף. כשראינו שזה יותר כלכלי עבורנו מאשר למצוא עבודות כמעצבים צעירים ובטח כשראינו את תרומתו של אמיר לרמת התוכן ולכמות התוכן שהצלחנו להפיק, הבנו שיש לנו כאן משהו טוב”.

בתוכן המרובה הכוונה לסרטונים שיוצרת לירון לערוץ הראשי שלה, לתוכן שלירון ואמיר יוצרים לערוץ הוולוגים שלהם ולתוכן שהשניים יוצרים עבור “המופע של אמיר ולירון” שהיה בתחילת דרכו ערוץ קולינרי במהותו. כיום הוא נמצא בהפוגה אבל השניים הסכימו לחלוק איתי סקופ שבקרוב הוא עתיד לחזור לאוויר בתור ערוץ טיולים. שוב אנחנו חוזרות לנקודה שלירון יודעת להמציא את עצמה מחדש ותמיד ליצור תוכן רלוונטי.

“אני יוצרת תוכן שנכון לי ולאמת שלי. יש לי אמונה שהקהל מתבגר ומתפתח יחד איתי ולכן חשוב לי בעיקר ליצור תוכן שמעניין קודם כל אותי. אני גם טיפוס שבאמת ובתמים נהנה לצרוך תוכן ואני חושבת שזה חלק בלתי נפרד מהעשייה שלנו: אני צופה בהרבה סרטונים ביוטיוב המקומי וגם בחו”ל, כולל של יוצרות חדשות ברשת. זה עוזר לי לנתח מגמות ואפילו ניואנסים קטנים כמו חיתוך בעריכה או סוגי כותרות, מה שמאפשר לי לשפר גם את התוכן שלי.” אמיר הוסיף שהוא עצמו לא מבין איך יש ללירון את הסבלנות לצרוך את כל הסרטונים האלה, אבל היה ניכר בצורת הדיבור שלה, שהיא מונעת מעניין בתוכן ואינספור השלוחות שלו ברשת.

בואו נחזור לדבר על כסף – נושא שיחה שאני מלאת תשוקה לגביו ולטעמי לא מקבל מספיק ביטוי בקהילה המקומית שלנו: “חלק מתהליך העבודה של אמיר הוא לטפל בפניות וגם לפנות באופן יזום למותגים שאנחנו אוהבים. אחרי שמתקבלת הפנייה או נוצר הקשר הראשוני, זה התפקיד שלנו לנתב את התוכן לערוץ בצורה שתאפשר לנו להגיש אותו בצורה הכי אפקטיבית ואורגנית לצופים שלנו. אם הלקוח רוצה סרטון סקירה בלעדי שלא יעבוד טוב לדעתנו, אנחנו תמיד נכוון אותו ליצירת תוכן בצורה שאנחנו מאמינים בה”.

לירון הביאה כדוגמה שיתוף פעולה שיצרה עם צומת ספרים סביב הוולוג שלה לפריז לפני כשנה: “הרגיש לי טבעי ליצור שיתוף פעולה כזה סביב הטיסה, מקום קלאסי להתחיל בו בקריאה של ספר חדש. שיתפתי את הצופות בחוויות מקריאת הספר וזה יצר מעורבות מדהימה, של צופות שקראו את הספר בעקבות הסרטון ושיתפו גם בחוויות שלהן מהקריאה”. לדבריה של לירון, העבודה שהיוטיובריות הגדולות בתחום (כולל אותה עצמה) הרגילו לקוחות לשלם עבור יצירת התוכן שלהן, הפכה את העבודה שלהם כיום מולם לזורמת יותר “בייחוד כשיש קבלות כמו שיתוף הפעולה עם אתר One Project, קל הרבה יותר להעביר את התועלת שבפרסום באמצעות תוכן”.

זה אומר שלירון מתנהלת כיום ללא סוכן ואת כל עבודת השיווק עושים יחדיו לירון ואמיר כצוות יחד, אין האוס. זה גם אומר שהשניים מתחילים את היום שלהם במענה למיילים וממשיכים עם יצירת התכנים לשלושת הערוצים השונים. לירון ואמיר מודים שהם היו שמחים להיות בנקודה שבה הם מספיקים ליצור תוכן מראש, אך כרגע, בייחוד עם התינוקת החדשה – זה לא ממש אפשרי. הם מקווים שעם סיום חופשת הלידה הרשמית של לירון, יצליחו לחזור לסדר היום.

ניסיתי להבין איפה הקונספט של “חופשת לידה” פוגש את לירון, אחרי הכל, לנו העצמאיות גם ככה חופשת הלידה היא רעיון די מתעתע – בטח ובטח כשבן זוגך הוא חלק מהעשייה שלך. “היום ביטוח לאומי מגלה גמישות גדולה יותר לגבי עבודה תוך כדי חופשת הלידה מתוך ההבנה שבעלת עסק לא יכולה לזנוח את העסק שלה לחלוטין למשך שלושה חודשים ולצפות להמשיך מהנקודה בה הפסיקה. למרות שהקהל שלי היה מאוד תומך בכך שאקח פסק זמן מהמסך, חששתי לגבי ההשלכות של הפסקה כזו על העסק שלי ועל הרלוונטיות שלי, אז האטתי אבל לא הפסקתי לגמרי ואמיר המשיך את העבודה מאחורי הקלעים במקומי”. כאן גם אמיר הצטרף: “ובואי נודה באמת, תוכן הוא גם תחביב שלך, אז אני מתקשה להאמין שהיית רוצה להפסיק ליצור תוכן גם בלי שום קשר לזה”.

היה ניכר שאמיר מעריך היטב את העובדה שהוא עובד כיום כמעט כל השבוע עם לירון מהבית ובכך חולק שותפות מלאה בגידולה של תמר “אני מבין שיש לי פריבלגיה שאין להרבה אבות”. גם ללירון אגב, הרבה יותר קל לשלב בין הקריירה לבין אמהות, כשאמיר נוכח בבית “זה כיף שיש אדם בוגר לדבר איתו במהלך היום, זה מוריד  מתחושת הבדידות שהרבה פעמים אמהות חוות בשלב הזה”. יחד עם זאת, לא הכל ורוד ולירון שיתפה הרבה מהקשיים שחוותה במהלך ההריון, הלידה והחיים עם הניו בורן גם בתוכן שהיא מעלה לשני הערוצים שלה – ערוץ הוולוגים והערוץ הראשי. “לפעמים יש תחושה שהקהל ביוטיוב הוא קהל צעיר ברובו, אבל ברגע שמעלים תוכן כזה פתאום רואים את כל האמהות מגיבות, תומכות ומזדהות”.

על אף שהשניים מעידים על כך שהדינאמיקה הזוגית שלהם בעבודה מצוינת, גם שם זה לא היה לגמרי נטול אתגרים בהתחלה: “לקח לי זמן ללמוד איך לתקשר דברים שהיו נראים לי טריוויאליים ונגזרו מכך שעבדתי על הערוץ במשך הרבה זמן לבד. ככל שלמדתי את זה וככל שהתרומה של אמיר לתוכן בערוצים הפכה לניכרת, זה איפשר לנו להיכנס לקצב עבודה זו עם זה.”

בתור מישהי שמעדיפה עד היום את המילה הכתובה אבל צורכת גם לא מעט יוטיוב – אחד הדברים שמעולם לא הצלחתי להכיל זה את נושא התגובות ביוטיוב. בעוד שבבלוגים לרוב מתקבלות תגובות ענייניות העוסקות בגוף הפוסטים, יוטיוב זה עולם אחר לגמרי ונדמה שחסר כל טקט ומעצורים. התגובות הן לעתים אישיות, חותכות ורחוקות אלפי שנות אור מנורמות חברתיות שבהן אנחנו מתקשרים זה עם זה ביום יום “פעם זה היה משפיע עליי הרבה יותר, אני מודה. היום אני לגמרי מרשה לעצמי למחוק ולחסום תגובות רעות במטרה להיות רעות או תגובות נבזיות במסווה של ביקורת בונה”.

אחד השינויים הגדולים שעבר הערוץ של לירון בשנה האחרונה היה סביב ההתעסקות בביוטי – שהייתה נוכחת מאוד בתחילת דרכו של הערוץ וכיום כבר לא כל כך קיימת “תמיד הצגתי את עצמי כמאפרת חובבת ולכן אני מאמינה שאנשים תמיד נמשכו לערוץ שלי בגלל הרגישות והאישיות – ולאו דווקא  בגלל כישורי האיפור. יצרתי סרטונים בתחום האיפור כי זו הייתה הנורמה להגיש בה תוכן בזמנו וזה כל מה שהכרתי. ככל שהתבגרתי וגם היוטיוב התפתח, מצאתי תחומי עניין שונים והיה לי חשוב לתקשר גם אותם דרך הערוץ”

הדבר השני שלא מובן לי ככותבת בלוג, זו הדמות שאליה לעתים צריך להיכנס כדי לדבר מול המצלמה. יצא לי לראות את זה במו עיניי במגוון אירועי יחסי ציבור – כיצד יוטיוברים מגבירים פתאום את האנרגיות ברגע שכפתור ה-ON נלחץ. “אומרים שכדי להופיע מול מצלמה צריך לתת בוסט של 20% נוספים” מסביר אמיר “אז ה-20% הנוספים הם כנראה השוני בין אמיר ולירון במציאות לבין אמיר ולירון מול המצלמה, כי האנרגיות באמת צריכות להיות שם – אבל כל השאר אותו דבר”. הוא מוסיף.

“זה מעניין, כי גם לפגישות עבודה אני מרגישה שיש ציפייה שאגיע בתור ‘לירונים’, הבחורה מיוטיוב ולא רק בתור לירון רוזן”.

באשר לסוגיית המספרים שנדמה כי מעסיקה כל יוצר תוכן באשר הוא, לירון אומרת שהיא מתייחסת אליה וגם לא מתייחסת. היא לא מתייחסת למספרים כאומדן לערך העצמי שלה אבל היא בהחלט רואה בזה כלי אנליטי חשוב שאפשר ללמוד ולהתפתח ממנו. באופן כללי, הרגשתי שהראייה של אמיר ולירון לתוכן ולעסק שלהם היא מאוד מפוכחת: השניים חרוצים, אנליטיים ועם ראש על הכתפיים. אנשים שמודעים היטב לכל הכלים העומדים לרשותם ועושים בהם שימוש לטובתם.

אחת השאלות שמעסיקות כל אדם שפעילותו מתבססת ברשת היא מה הלאה? שאלה שאת התשובה לה קשה מאוד לחזות מראש בעולם ההפכפך והדינמי ברשת – אך רלוונטי מתמיד כשילדה קטנה ומתוקה נכנסת למשוואה. “היוצרות אצלנו התהפכו” מספרת לירון “פעם אמיר היה זה שמביע דאגה לעתיד הכלכלי והעסקי שלנו, אבל מאז שתמר נולדה הוא דווקא דוגל בגישה שנזרום ואני זו שפתאום שואלת כל הזמן ‘מה יהיה ומה נעשה בעוד כמה שנים?'”.

נראה שהשניים עוד לא לגמרי עיכלו את העובדה שלפני שלושה חודשים תינוקת חמודה וחייכנית בשם תמר נכנסה לחייהם בלידה מלאת עליות ומורדות “אני עדיין מתקשה להאמין שאדם קטן יצא ממני” מספרת לירון. אמיר לעומת זאת, מספר בכל הזדמנות עד כמה הוא מעריך את לירון כאמא וכמה שמח לגלות שהיא אמא נפלאה, אולי אפילו יותר מכפי שהיא נותנת לעצמה קרדיט. מה שהפתיע את לירון יותר מכל בחוויית ההורות, היו דברים מסוימים שהתעקשה עליהם ולא ידעה שיהיו עד כדי כך חשובים לה – כמו למשל הנקה.

בואו נדבר קצת על עיצוב, כי אי אפשר להתעלם מדירת האינסטגרם שתמונותיה מלוות את שיחת התוכן שלנו. כסטודנטים של עיצוב, גם הבית של לירון ואמיר נראה מתוקתק עם נוכחות בולטת של רהיטי עץ והרבה צמחיה. “אנשים יוצאים מנקודת הנחה שריהטנו את הבית בתקציב ענק אבל זה ממש לא נכון. קחי לדוגמה את החדר של תמרי: את שידת ההחתלה קיבלנו מחברה שלי יאנה (גם היא יוטיוברית ויוצרת מוכשרת ברשת), המיטה של תמר היא המיטה הזולה אך גם האמינה ביותר של איקאה. הארון שלה היה בעצם ארון הילדות שלי. אנחנו מוסיפים טאצ’ים קטנים שמעניקים תחושה נעימה ואישית יותר, אבל כל הפריטים הגדולים מאוד נגישים”.

נדמה לי שאנשים לא מודעים עד כמה לירון ואמיר קולעים במדויק להגדרה של Self made – אנשים שבנו את עצמם ובמקרה הזה גם את מקום עבודתם בעשר אצבעות “יש נטייה לחשוב שאני מוציאה הרבה על קניות, אבל כל ההוצאות אצלנו מחושבות ונועדו לקיים את התוכן בערוצים שלנו”.

כשהעליתי טיזר מהמפגש עם לירון ואמיר לסטורי, העוקבות שלי זיהו אצל מי אני מתארחת לא רק לפי פרדי הכלבלבה – אלא גם לפי הכריות, הצבעוניות והסגנון המובהק של השניים. כל חדר משרה אווירה נעימה באמצעות פלטת צבעים ניטראלית עם נגיעות של ורוד (שזכה לימים לכינוי “ורוד לירונים”). הסגנון המובהק הזה מלווה את לירון גם בנוכחות הוירטואלית שלה – מסגנון עריכת התמונות באינסטגרם ועד לתמונות הראשיות ביוטיוב, שפה ויזואלית שממנה אי אפשר להתעלם.

היה לי עונג גדול לבקר בדירתם של לירון ואמיר – ולקבל הצצה מלאת השראה לחיים שלהם, כהורים, כיוצרי תוכן וכאנשי עסקים. מכל ביקור אצל קול גירל אני לוקחת תובנה איתי הלאה והפעם התובנה הזו הייתה עסקית ואני כבר מיישמת אותה בחיי היום יום שלי (ועל כך בפוסט נפרד).

מוזמנות לעקוב אחר הערוץ הראשי של לירון, ממש כאן

אחר ערוץ הוולוגים של לירון ואמיר, ממש כאן

אחר המופע של אמיר ולירון, כאן

אחר האינסטגרם של לירון, כאן

ואחר האינסטגרם של אמיר, כאן