הדבר האחרון שאני רוצה שיישתמע מהפוסט הזה הוא ש”אוי אוי אוי, מסכנה, כמה קשה לי” כי תאמינו לי שאני מודעת היטב לכמה שאני ברת מזל לעבוד בעסק שהקמתי בעשר אצבעותיי ולעשות יום יום מה שאני אוהבת, בלו”ז שלי, בתנאים שלי ומהבית שלי. יחד עם זאת, העסק הייחודי הזה שבניתי לעצמי הביא עמו גם לא מעט אתגרים, ומאחר שתמיד מעניין אותי לשתף אתכן בתהליכים מאחורי הקלעים – הפעם אני מרשה לעצמי לשתף גם את האתגרים הללו יחד איתכן ומקווה שאצליח לחלוק איתכן את זווית הראייה שלי.

עסק חדש בתחום חדש

קצת קשה לי לחשוב על עצמי כעסק חדש היות והבלוג יחגוג במאי הקרוב עשור לקיומו, אבל כשאשת עסקים “נולדתי” רק ב-2016 ואפילו בצורה ספציפית יותר רק במהלך שנה שעברה. עזבתי את העבודה שלי כמנהלת אתר בעולם החתונות בתור שכירה בתחילת 2016 ואני עושה את צעדיי העצמאיים בתחום באופן רציני מאז. רק בשנה החולפת הבנתי כמה Hussle צריך אדם כמוני לעשות כדי לבנות את העסק שלו ולמדתי עד כמה חשוב להיות לא רק אשת תוכן טובה, אלא גם היח”צנית ואשת המכירות הכי טובה של עצמך – ואגב, זה ממש לא טריוויאלי כי אנחנו עדיין חיות בעולם שבו מרגילים אותנו הנשים להקטין את ההישגים שלנו ולהצניע אותם, בוודאי שלא להתפאר בהם כדי להמשיך ולצמוח.

אז נכון שהעסק שלי מבוסס במידה רבה על אותם עקרונות כמו הרבה עסקים אחרים: עקרונות של משא ומתן, שליחת הצעות מחיר ועבודה מול לקוחות. יחד עם זאת, התחום שבו אני עוסקת? תחום התוכן הדיגיטל? הוא עדיין תחום מאוד חדש ולכן לא תמיד יש פרוטוקול התנהגות ידוע ומוכר לכל מיני סיטואציות שאני נתקלת בהן ביום יום.

הרי כשרק פתחתי את הבלוג היה לנו בעיקר את הפייסבוק: הקהילות בפייסבוק עוד לא ממש היו קיימות וגם לא היה אינסטגרם. זה אומר שלאורך השנים הייתי צריכה ללמוד ולהכיר פלטפורמות חדשות לחלוטין בהן התבקשתי לא רק להיות פעילה – אלא גם לשלוט בהן לחלוטין. בדיוק מהסיבה הזו אני לא מאמינה שאנשים בעלי נקודת מבט חיצונית יכולים לייעץ לי כיצד עליי לפעול כדי לפתח את העסק שלי. בדיוק מהסיבה הזו זה התפקיד שלי להבין איך לפתח את העסק, איך לפתח את האתר ואיזה חידושים להכניס בו. עליי מוטלת האחריות הבלעדית להבין איך מנווטים מכאן את העסק קדימה.

הפתרון: זה לא אומר שאני פועלת כמו אי בודד לחלוטין, כי בניתי לעצמי עם הזמן מעגל תמיכה קרוב המורכב מקולגות מוכשרות ומעולות שאיתן אני מתייעצת ולהן אני גם מייעצת וכך אני עושה את דרכי בתחום הזה. אני מסתמכת עד היום הרבה על האינסטינקטים שלי וחולקת את תחושות הבטן עם אנשים שאני מכירה היטב מהתחום ותופסת מהן ומהדיעה שלהן.

מוצרים “במתנה”

אני יודעת שהשורה הזו בוודאי מפתיעה אתכן כי לקבל כל הזמן מתנות מיחסי ציבור בוודאי נשמע לכן כמו קונספט קסום. אני בהחלט יכולה להבין שזה מאוד קורץ ונוצץ כלפי חוץ ואני מודה שבמשך שנים זה היה שער חליפין מקובל עבורי כבלוגרית כי זה גם היה הסטנדרט היחידי שהיה מקובל בתעשייה. האם אני מרגישה אסירת תודה על המוצרים שנשלחים אליי במתנה?

אומר זאת חד וחלק: לא. לפני שאתן חושבות שאני כפויית טובה וש”עלה לי”, תאפשרו לי לרגע להסביר את נקודת המבט שלי: תארו לעצמכן שהיו שולחים לכן מוצר, אפילו מארז שלם במוצרים. איזה כיף, נכון?? עכשיו תארו לעצמכן שכדי להחזיר את ההשקעה עבור שוויו של המארז, תתבקשו להוסיף לעצמכן ליום העבודה עוד שעתיים- שלוש נטו. נניח במקום שתסיימו ב-16:00 ותלכו לאסוף את הילדים מהגן או ב-18:00 ותחזרו הביתה, תצטרכו להישאר עוד שעתיים שלמות בעבודה.

אז נכון שזו דוגמא מוקצנת כי הרי אני עובדת מהבית ואחראית ללו”ז של עצמי אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: אני לא מקבלת מתנות בחינם, מטוב לב או כי רוצים לפנק אותי, אני מקבלת מוצרים כי זה חלק ממערך השיווק של המותג וכי עד היום קיים הנוהג לעשות שימוש במוצרים שנשלחים לסקירה כתשלום עבור הסקירה עצמה. לפני שנים כשהייתי בלוגרית שניהלה אתר חמוד בתור תחביב זה באמת היה לגיטימי גם מבחינתי.

כיום, כשהאתר שלי גם מתפקד כעסק, כשיש לי חשבונות לשלם, כשיש לי עובדים שאני משלמת להם תשלום כדי לעבוד על האתר עצמו – קבלת תשלום באמצעות מוצרים היא לא הצעה לגיטימית מבחינתי וזה אפילו מעיד על כך שהצד השני לא ממש מבין איזו אופרציה אני מנהלת כאן כדי לפרסם חמישה- שישה תכנים בשבוע, כל שבוע. בכלליות, אני חושבת שעד היום קיים קושי לתפוס את זה שאפשר גם לעסוק במה שאת אוהבת וגם לקבל על זה כסף. את לא צריכה לסבול כל יום כשאת קמה בבוקר לעבודה כדי להצדיק את תלוש המשכורת שלך! אפשר גם וגם.

הפתרון: אני מסרבת לקבלת מוצרים כתשלום לגיטימי עבור העבודה שאני משקיעה בבלוג ואני מעודדת את הקולגות שלי לפעול באותה צורה. בכל פעם שמתקבלת פנייה כזו, בתור אשת היח”צ והשיווק של עצמי, אני צריכה להזכיר לעצמי – “מגיע לך לקבל את הסכום שאת רואה לנכון עבור התוכן שלך” ואת המנטרה הזו אני גם מעבירה הלאה. עשר שנים אני בתוך התחום הזה, עברנו דרך ארוכה מאוד ואנחנו עדיין לא במקום שבו הייתי רוצה שנהיה, אבל אנחנו נגיע לשם.

לא להפוך לפרסומת מהלכת

אני יודעת שהקהל נרתע מאוד מתוכן ממומן ושיווקי – והאמינו לי, הנושא הזה נמצא תמיד במודעות שלי. קל לי להפוך את התוכן שלי למסחרי מכפי שהוא כיום, סמכו עליי: אני יכולה להוריד קצת את רף הסינון בפוסטים ממומנים, אני יכולה להכניס עמוד פרסומות, אני יכולה להכניס באנרים. אני יכולה לדמות את הבלוג שלי לכל אתר תוכן אחר שאתן כנראה צורכות וממשיכות לצרוך כל יום.

אבל אתן יודעות מה? הייתי מתבאסת מזה בתור קוראת ואם הייתי מתבאסת מזה בתור קוראת אני לא רוצה לעשות את זה לקוראות שלי. האתר שלי הוא אמנם עסק אבל לא רק, האתר שלי הוא אמנם מגזין לייף סטייל אבל לא רק – הוא גם מי שאני ומה שאני רוצה להעביר הלאה, ולכן אף פעם לא הייתי רוצה לוותר על החלק הזה בעבור אלפייה פה או שם.

האם אני עושה טעויות? בוודאי! כל בעל עסק עושה טעויות וזה מחזיר אותי לסעיף הראשון – זה תחום חדש! אני מסתמכת על תחושות הבטן שלי ורוב הזמן הן מוכיחות את עצמן אבל טעויות תמיד היו ויהיו, הרי מציאת נקודת האיזון בין האמת שלי לבין הצורך להתפרנס יכולה להיות מאוד חמקמקה. אני רק יכולה לקוות שלמרות הכל ומעל הכל, זה לגמרי ברור שאני מנהלת את האתר מתוך אהבה אמיתית ובלתי מתפשרת לתוכן.

הפתרון: אני מקפידה הרבה יותר על גילוי נאות מבעבר. אני מודה, פעם לא הבנתי מהצד שלי כיוצרת תוכן מה הפואנטה או לפחות מה הביג דיל בגילוי נאות. הרי ב-ר-ו-ר שאני מתפרנסת מזה וברור שכולנו נחשפות למסרים שיווקיים בכל מקום, אז למה דווקא אני צריכה לגלות עליונות מוסרית מעל לכל ולצרף גילוי נאות? אז שיח איתכן ושיח כללי שנוצר בנושא גרם לי להבין שלא בהכרח כך נראים הדברים גם מבחוץ וכיוצרת תוכן יש לי נקודת מבט אחרת. לא תמיד מי שנכנס לאתר יודע ומודע לכך שזה אתר מסחרי ואם אני מאמינה בתוכן ובהמלצות שלי, אין שום בעיה שהן יהיו מגובות בגילוי נאות.

ב”אודות” תוכלו למצוא את ה”אני מאמין שלי” בנושא וכל תוכן ממומן מסומן ככזה. לאחרונה גם עלה לדיון התיקון לחוק גילוי הנאות בבריטניה בו יוצרות תוכן מחויבות להצהיר כעת גם על ואוצ’רים ומוצרים. אני מודה שאני עדיין בהתלבטות עם עצמי האם להתייחס לתיקון הזה גם כאן בבלוג ואיך אני יכולה להפוך את ההתנהלות שלי במגזין לשקופה יותר איתכן.

עכשיו זה המקום להשמיע את קולכן: מהם האתגרים שלכן בצריכת תוכן דיגיטלי בעידן העכשווי? ובלוגים/ ערוצי יוטיוב באופן ספציפי?