לפני כמה שבועות סיפרתי לכן בהתרגשות גדולה על כך שטל אטרקצי המוכשרת הצטרפה למגזין בתור אחראית תוכן ויזואלי. חשבתי שהדרך הכי טובה להכיר לכן את הבחורה הכי צבעונית בחיי – היא באמצעות מדור ה”קול גירל” שכל כך חיכיתן לפרקי ההמשך שלו. זה התחיל כמדור שסקר את הסטייל של טל, פשיוניסטה מוצהרת והמשיך לשיחה הרבה יותר נוסטלגית, שהצליחה להפתיע ולחדש אפילו לי – בתור מישהי שמכירה את טל כבר לא מעט שנים.

טל מתגוררת ברמת גן עם בן זוגה עידו והכלבלב המקסים עליי אדמות – סקיי. מיד כשנכנסים לדירה, אי אפשר שלא להתפעל מהעיצוב המרווח ומהנוף האדיר הנשקף על כל העיר מקומה 13, אבל החלק האהוב עליה בבית הוא דווקא החדר הפרטי ביותר שלה – חדר הארונות. את אובססיית הנעליים של טל אני מכירה לא מכבר והיא מספרת שהכל התחיל בהשפעת אמה, בעלת טעם אופנתי מחודד לא פחות משלה.

כשמדובר בנעליים ובאופנה בכלל, טל לא מפלה ואפשר למצוא אצלה בארון פיסים של מעצבים (שחטפה בדילים שווים) לצד מציאות יד שנייה, פריטים מרשתות ואפילו כמה גודיז מפריימרק. לכל נעל ולכל חפץ במלתחה שלה יש את הסיפור המיוחד שלו ועל כולם טל מספרת בעיניים נוצצות. מדובר ללא ספק בבחורה הכי חדורת מטרה שאני מכירה, כאשר המומחיות שלה היא להשיג פריטים שכבר אינם נמצאים במלאי, קשה להשיג אותם בארץ או מקורם כלל אינו ידוע.

אחד הסיפורים האחרונים שלה אודות ציד מוצלח ברשת, קשור בתיק הצבעוני של קורט גייגר (בלינק מצורפת הגרסה המוקטנת שלו)  טל זיהתה את הפלא הצבעוני הזה תלוי על זרועה של פשיוניסטה בלונדון, צילמה אותו בסתר ומיד החלה בחיפושים אחריו. גוגל אימג’ז גילה לה את מקור התיק, החנויות של קורט גייגר גילו לה שהתיק אזל מהמלאי ורשימת ההמתנה עבורו היא כאורך הגלות אך אפילו זה לא עצר את טל: כמומחית E Commerce היא מצאה את הרשומה הנסתרת של התיק באתר והמשיכה לרפרש, יום יום, כמה פעמים ביום – עד שהוא צץ במפתיע מחדש, עוד לפני שיצאה על כך הודעה רשמית. תוך פחות מחודש של חיפושים, התיק היה של טל.

סיפור מיוחד היה גם לנעליים של Irregular Choice מקולקציית הקפסולה עם אליס בארץ הפלאות, סיפור הילדות האהוב על טל. הפעם היא נעזרה באמא שלה והשתיים הצליחו לחטוף את הנעליים שנראות יותר כמו מיצג במוזיאון, ברגע האחרון הישר המכירה באתר הרשמי לפני שכל המלאי חוסל.

גם נעליים של מליסה שמורות בפינה חמה בלב של טל ובייחוד שיתופי פעולה מיוחדים כמו זה עם קארל לגרפלד (נעלי הגלידה) ונעלי הזהב המפוסלות עם האמן העכשווי Sebastian Errazuriz – קנייה מוצלחת שאפילו זכיתי להיות עדה לה.

באוסף הנעליים המפואר של טל אפשר למצוא גם עשרות זוגות נעליים מרוני קנטור, די מתבקש לאור העובדה שטל שימשה כמנהלת השיווק ומנהלת האתר של המותג במשך שנים לפני שיצאה לדרך עצמאית כמנהלת שיווק וסושיאל. עד היום היא יודעת לדקלם בעל פה כל זוג נעליים לאיזו קולקציה הוא שייך. כל מה שתיארתי כאן אלו הן בדיוק הסיבות שאני נהנית כל כך לעבוד בחברתה: גם האהבה האמיתית לתחום האופנה והעיצוב, שהרי תמיד חיפשתי לי כקולגה מישהי שחיה את התחום כמוני וגם הנחישות הזו שמאפשרת לה להשיג כל פריט שתרצה, ומיתרגמת באופן ישיר לחריצות שנדיר לפגוש בשוק העבודה כיום.

חדות העין מביניכן בוודאי ישימו לב למכנה משותף בין התיק הנחשק של טל לבין האופן שבו מסודר היכל הנעליים שלה: לפי צבעי הקשת. כי טל אמנם אוהבת נצנצים, פייאטים, ברוקד וכל טקסטורה ייחודית אחרת – אבל לריינבואו שמורה אהבה מיוחדת ומסתבר שהיא מלווה אותה עוד מילדות.

מעיל מהשת”פ של H&M ו-Erdem שטל צדה במכירה בזמן שאני עוד לא התגלגלתי מהמיטה כנראה.

זו כבר הפכה למסורת ללבוש את שמלת הטירה של פיו פיו בכל יום הולדת, שנה אחר שנה.

טעימות מאוסף המעילים של טל: מימין – מעיל וינטג’ סקוטי מטריף, משמאל – מעיל מטופשופ ניו יורק (שלמרבה הצער מעולם לא הגיע לארץ).

מעיל סמפל מקולקציית המסלול של קסטרו מלפני כמה שנים.

הנוף ממרפסת ביתה של טל, ממנו היא גם מצלמת את תמונות השקיעה הפוטוגניות ביותר באינסטגרם שלה, כאן.

אפילו מארי קונדו הייתה מאשרת את הסידור המופתי הזה.

ואיך אפשר בלי תמונה של סקיי המתוק, שחגג לאחרונה יום הולדת 11 (טפו טפו טפו, חמסה חמסה)

גם חדר העבודה של טל הוא אטרקציה בפני עצמה ואני לגמרי מזדהה עם הרצון לעבוד בחלל מעוצב וצבעוני כדי לקבל השראה.

במרכז החדר עומדת שידת וינטג’ לבנה, עצומה ומרהיבה שטל מצאה כפי שהיא ברחוב וביקשה משכן לעזור לה להעלות אותה לדירה. שום דבר לא עומד בפני האישה הזו, אני אומרת לכן!

מדהים איך טל מצאה אוצר כזה כאשר בכל תקופת מגוריי ברמת גן, בקושי מקומון הצלחתי להשיג כל שבוע.

איור שהכין דייב יעקב על בסיס תמונת ילדות ישנה של טל.

איור מקורי של הדר ברנשטיין מ”דריה” של סקיי, שעליו התבסס עיצוב למצעים שהעניקה טל כמתנת יום הולדת לבן זוגה ומעליה גלויית וינטג’ מגרמניה

אין ספק שהאוסף שגונב את ההצגה בחדר העבודה של טל הוא של קיפודים! טל מספרת שבהיותה תינוקת קיבלה במתנה בובה של קיפי הקיפוד (ששמורה אצלה עד היום בחדר השינה) והחריבה אותה כי ובכן, הייתה תינוקת. במקומה היא קיבלה בובת קיפוד חדשה אבל אבוי, לא היה לה אותו טעם כמו לבובה המקורית והיא סירבה להכיר בה. ההורים שלה הפכו זאת למשימה לקנות לה מאז קיפודים בתקווה למצוא את התחליף והיא שמרה את כולם באוסף מרהיב אותו תחזיק בתקווה עד קץ הימים.

הקיפודים מלווים את טל גם בקיר הגלריה בחדר השינה שלה, שמכיל עבודות קולאז’ של Hagara Stuff

אם כבר נגענו קצת בנוסטלגיה, טל סיפרה לי על כמה מהתכשיטים הכי ייחודיים שיש לה באוסף ובהם הצמיד הזה, שקיבלה במתנה ליום ההולדת מאביה ואמה. על הלב חרוט בקטן “באהבה מאמא ואבא” והסיפור הוא שהצמיד היה מוכן חודש לפני תאריך יום ההולדת והוריה של טל היו בדילמה האם להעניק לה אותו כבר אז או להמתין את החודש עד לתאריך המדויק. אביה של טל היה בעד להעניק לה אותו מיד ואמה רצתה לחכות, אך לבסוף החליטו שלא להמתין ולהביא לה אותו כבר אז. למרבה הצער, אביה של טל נהרג שבוע לאחר שהעניקו לה את הצמיד וכך נותרה לה מזכרת מרגשת ומצמררת עליה היא שומרת עד עצם היום הזה.

גם לטבעת העתיקה יש סיפור מיוחד וטל קיבלה אותה בירושה מדודתה האהובה לאחר שנפטרה, פיס נוסף לשמור לעד.

צמיד בצורת עצם עם חריטה שעליו כתוב “Sky” במתנה מאמא של טל ולצדו שעון אהוב מ- Olivia Burton

נגענו קצת באהבתה של טל לוינטג’ והחלל המרכזי בבית ללא ספק מהווה דוגמא קלאסית לאהבתה לשילוב בין ישן לחדש: שידת מדפים מאיקאה ליד שידה עתיקה בה היא מאחסנת תקליטים, מזנון וינטג’ מרהיב מול שידה זהובה שייבאה במיוחד מ- Swoon Edition.

שידת המדפים הזו היא גן עדן לגיקים ומקשטות אותה אינספור בובות פנקו קטנות שגם אותן טל אוספת.

שלוש פעמים בשנה לפחות טל טסה ללונדון והיא עושה את זה כבר שנים עוד לפני שהכירה את המושג “אנגלופילית”. היום היא בהחלט מגדירה את עצמה ככזו ואומרת שהיא סופר מחוברת לתרבות ולמוסיקה הבריטית. בחודש יוני היא חוזרת לשם אגב, להופעה של הספייס גירלז – הקנאה!

אפרופו, מוסיקה היא חלק גדול מחייה של טל, כי בעוד ההשכלה המוסיקלית שלי מתחילה ומסתיימת בקווין – טל מכירה כל להקת אינדי נישתית מתחת לפני השמש. טל היא צלמת הופעות ועבדה במשך שנים כשדרנית ב”קול הקמפוס” וב-Tower Records, שהיה עבורה בזמנו הגשמת חלום , כך שעד היום אוסף מפואר של דיסקים ודי.וי.די מסודר בקפידה בנישה בסלון.

בשלב הזה אני מודה שהנחתי שסיימנו. חשבתי לעצמי שאספתי חומרים מוצלחים לפוסט וכבר הייתי מוכנה לארוז את הפקלאות כדי לחזור לעיר האורות. אלא שאז, טל שאלה אותי שאלה שאין באמת טעם לשאול ילדי ניינטיז כמוני והיא “רוצה לראות את אוספי הנוסטלגיה שלי?” – כי התשובה היא ברור שכן! נפעמתי לגלות שטל שמרה את כל אוספי הילדות שרובנו זרקנו מזמן: אלבומי מדבקות, קלסרים של הבקסטריט בויז, פוגים, ברביות, גיים בוי, טרולים ואפילו הפתעות של מקדונלדס באוסף מרהיב שפשוט עשה לי את היום:

זהו, קפה אחרון וחזרה הביתה. כמובן שהייתי חייבת לתעד גם קצת מהמטבח שתואם בווייב לשאר הבית:

תודה רבה לטל שפתחה בפנינו את דלת ביתה ועל הסיפורים היפים, מוזמנים לעקוב אחריה באינסטגרם.

אם גם לכן יש סיפורים מיוחדים/ עיצובים יפים ואוספים מעניינים, מוזמנות ליצור איתי קשר במייל ואולי אבוא להתארח אצלכן בסלון! – luba@fashion-tails.com