אלינור היא ללא ספק הבחורה הכי ריחנית שאני מכירה, נקודה. בכל פעם שהיא נכנסת לדירה שלי, שובל של ניחוחות שלא מריחים ביום יום על אנשים “רגילים” מלווה אותה. אם אני מגדירה את עצמי כאספנית וחובבת בשמי נישה, אז זה באמת משחק ילדים לעומת אלינור. תוסיפו למשוואה את העובדה שהיא גם עובדת אל על וקיבלתן סיסטר שאוספת בשמים מכל קצוות תבל (על כך עוד בהמשך).

“תמיד אהבתי בישום והרגשתי שההיצע שקיים בשוק לא באמת מספק את האהבה הזו. חיפשתי משהו מורכב יותר ואנחנו מדברות על התקופה שלפני עשר שנים – כשעדיין  לא הייתה הרבה מודעות לנושא. חיפשתי בנרות בושם שלא זוכה להגדרה הגנרית “מתוק/פרחוני/פרשי” לשווא, עד שבביקור עם חברה בהרודס בלונדון לפני כמה שנים הרחתי את הבושם הראשון של קלואה, במסגרת ההשקה העולמית שלו. במונחים של אותם הימים זה היה בושם פורץ דרך ולבסוף חברה קנתה לי אותו ליום ההולדת”.

” ברמת התווים, הרכיבים האהובים עליי הם קטורת, קוקוס (כשעושים בו שימוש נכון), וטיבר ועור. מבחינת הבשמים או המותגים שאני לא מתחברת אליהם אפשר למצוא את ג’וסי קוטור, את אליין של טיירי מוגלר, את גבריאל של שאנל, את ג’ו מלון ואת Escentric Molecule שהוא מותג שמבוסס על מולקולה סינתטית אחת ובשיא הכנות מרגיש לי כמעט כמו הטרלה”. הערת מערכת: חלק מהבשמים שהוזכרו יככבו בפוסט הבישום שלי שיעלה כחלק שני, אופסי.

– זה הופך אותך לסנובית בישום?

” ממש לא, אני חושבת שיש בשמים שאפשר להשיג בקלות בפארם והם ממש מדהימים. רק לאחרונה למשל התאמתי  לחברה את הלייט בלו של דולצ’ה וגבאנה – והיא התאהבה בו. העניין עם בשמי פארם הוא שמייצרים אותם מתוך המכנה המשותף הרחב ביותר וכתוצאה מכך הם מכילים כמות מאסיבית של מולקולות שלא ניתן לזהות באופן ספציפי ולכן מזהים יותר את הסגנון – כמו פרשי, פירותי וכו’, בשמי נישה לעומת זאת מכילים בתוכם פחות רכיבים, כך שאפשר ממש לזהות כל רכיב בנפרד”.

“בשמים עבורי הם חוויה מאוד אישית ואני לא מרגישה שאני מתבשמת עבור אחרים. יש בשמים באוסף שלי שבוודאי אנשים אחרים לא יתחברו אליהם ויש בשמים שגם קוטפים לא מעט מחמאות כמו ה-Mousse Des chene של לה לאבו ו- BOIS D’ENCENS של ארמני פריווה. מה שכן, אני בהחלט לא הטיפוס לקנות לו בשמים ליום ההולדת, כי יש לי טעם ממש ספציפי ולקלוע יהיה קשה”.

“כעובדת אל על יוצא לי לקנות לא מעט בשמים בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי ולדעתי זה מקום מעולה לחובבות בשמי הנישה, הם מקבלים לאחרונה עוד ועוד מותגים מעניינים כמו Creed ורפליקה שנמצאים על הראדר שלי. חוץ מזה אני מאוד אוהבת את ליברטי בלונדון, את החנות של לה לאבו בברלין, חנות בשם “סטמה” שממוקמת בסלוניקי ואת Skins באמסטרדם שהיא מצוינת. ממליצה בחום להיעזר באינדקס חנויות הבשמים שגם אני משתמשת בו לא מעט, ממש כאן.”

“הסיפור הכי מוזר שהיה לי עם בושם היה ניחוח ה-Essence של נרסיסו רודריגז, אחד הניחוחות האהובים עליי. למרבה הצער הפסיקו לייצר אותו, מה שלא מנע ממני לחפש אותו בנרות. לבסוף, מכל המקומות בעולם, מצאתי אותו בחנות קטנטנה בקונקשיין וכמובן שלא התאפקתי וקניתי שני בקבוקים ממנו שיהיה לי לגיבוי כי מי יודע מתי ואם בכלל איתקל בו שוב”.

“אחת החוויות המיוחדות שהיו לי הן במהלך ביקור בבלגרד: טיילתי עם חברה סרבית  וגילינו חנות קטנטנה שנראית כאילו הזמן עצר בה מלכת ובה אדם נחמד שרוקח בשמים בעצמו. כל תהליך העבודה שלו הרגיש אולד סקול עם מבחנות כמו של פעם וכך ידעתי שמצאתי מקום מיוחד. האיש שאל אותי איזה תווים אני אוהבת – רקח בפניי כמה אופציות, התיז אותן עליי והכין לי במקום תערובת שבעיניי היא פרייסלס. יום למחרת חזרתי לשם רק כדי לספוג שוב את החוויה הכייפית הזו”.

” למרות שיש לי כמה חוויות מיוחדות שקשורות בבישום, אני לא נוהגת לקשר רגשות לקניות של בשמים. מבחינתי רכיבים של בושם טוב יוצרים מעין סיפור (הערת מערכת: אלינור היא מומחית בתיאור בשמים בצורה הכי ציורית שאפשר) ולכן הסיפור של הבושם חשוב לי יותר מאשר הסיפור שלי עם אותו בושם. אני אוהבת בשמים שהניחוח שלהם ממש מתחבר לי לסיטואציה ספציפית וזה מבחינתי הכיף בבשמים כאלה.”

” למתחילות בעולם הנישה הייתי ממליצה להתנסות בעמדת הבישום של ארמני פריווה בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי כי אין מבחר ענק מדי שמבלבל וכל טסטר מגיע עם כוס זכוכית שמרימים ומריחים. זו גם חוויה מהנה, שגם מאפשרת להתרשם טוב יותר מהניחוחות. כמו כן, הייתי ממליצה לבוא עם ראש פתוח ולא להיתקע על סגנון אחד. אני למשל, עם כל האהבה שלי לבשמי נישה: אין ריח אחד שמזוהה איתי ואני לגמרי מתבשמת לפי העונה ומצב הרוח.”

עוד טיפ מהמאסטרית שהפתיע אותי: “בין הרחה להרחה, אם אתן מרגישות כבר מבולבלות מרוב אפשרויות, מוטב לשתות כוס מים על פני הרחה של קפה, שהיא בגדר מיתוס בעולם הבישום”. וואלה, חידשה לי הבחורה.

כעת, אתגרתי את אלינור לבחור את הטופ של הטופ מתוך האוסף שלה:

+ Creed Island Water: הופתעתי עד כמה התחברתי לניחוח הזה, ממותג שנחת בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי לאחרונה. לא הייתי אומרת שאני טיפוס של קוקוס אבל כנראה שאלינור צדקה: תמיד צריך לשמור על ראש פתוח. מדובר בבושם הדרי וקוקוסי עם מעט מתיקות שמתפוגגת יחסית מהר. השילוב המתקבל הוא עמיד, דומיננטי ובעיקר מתאים מאוד לקיץ.

+ Tom Ford Soleil Blanc: אין לי מושג איך פספסתי את הניחוח הזה בתור מסניפה קבועה של טום פורד אבל מדובר בנציגות נוספת לחובבות הקוקוס, הפעם עם שילוב של פרחים לבנים. הבושם הזה הוא חוף הים בבקבוק יוקרתי במיוחד, מה שלא מפתיע אותי, כי לצד התמחות בתווים מעושנים – טום פורד מצוין גם בבשמים הדריים וקיציים. ניתן להשיג בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי.

+  Tom Ford Fucking Fabulous: מדובר בהשקה הכי חדשה של טום פורד ויכול להיות שתיתקלו בגרסה מצונזרת שלה בחלק מהמקומות אבל שוין. אלינור ניסתה לשכנע את סיסטר בהתלהבות רבה לקנות את הבושם הזה אבל לבסוף החלטתי שאני לא מעיזה, שכן מחירו יקר יותר מהבשמים הרגילים של טום פורד (שגם הם לא בדיוק מתאימים לכל כיס מיינד יו). יחד עם זאת, אין עוררין על כך שזה בושם מצוין עם תווים ארומטיים של עצים ועור עם מיקס מענג של שקד. אני מודה שזה לא הבושם האהוב עליי ברשימה, אבל בסך הכל מדובר בבושם יוניסקס שלא מבייש את טום פורד. ניתן להשיג בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי.

+ Armani Prive BOIS D’ENCENS: גם הפעם אנחנו נשארים במשפחת הבשמים העציים עם תווים של אמבר וגם מעט מאסק. הבושם הזה דומיננטי מאוד, גברי מאוד, עם ריח חזק של קטורת שיכול להפוך אותט למתאים יותר דווקא לחורף. קלאסיקה של ארמני פריווה על פי אלינור ואני בהחלט יכולה להבין מדוע. ניתן להשיג בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי.

+ Armani Prive Eau De Jade: הפעם מדובר בניחוח קצת שונה: גם כן מאסקי וארומטי אבל עם נוכחות בולטת של תווים הדריים ומעט פרחים לבנים. הבושם הזה אמנם הותיר עליי את הרושם הכי פחות עז בחבורה, אבל בל נשכח שיש לנו כאן עסק עם תותחים כבדים במיוחד. את הבושם ניתן להשיג בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי.

+  Le Labo Mousse De Chene: מדובר בבושם שנמצא הכי גבוה בווישליסט שלי ואני מעזה לומר שהוא אפילו הבושם הכי טוב שאי פעם הרחתי. מוס דה שאן הוא בושם מסדרת הערים הבלעדיות של לה לאבו והוא שייך לאמסטרדם, מה שאומר שרק שם ניתן להשיג אותו (בחודש ספטמבר בלבד מהדורת הערים של לה לאבו נמכרת במלואה בכל הסניפים בעולם). מדובר בבושם עצי מאוד, מתובל מאוד, עם פאנץ’ של פצ’ולי והוא לא דומה לשום דבר שהרחתי בעבר. אם מצויה פרוטה בכיסכן ואתן טסות בחודש הבא לחו”ל, הבושם הזה הוא מאסט. ניתן להשיג ב-Skins באמסטרדם.

+ Mississippi Medicine D.S& Durga: עם תווים דומיננטיים כמו ברוש ולבונה, הבושם הזה הוא באמת חוויה על חושית. מדובר במותג נישתי מאוד המייצר בעיקרון בישום לגברים אבל לאור העובדה ששתינו נמשכות לניחוחות גבריים – חלוקה כזו היא לא מה שתעצור אותנו. מדובר בבושם חריג מאוד, שמריח כמעט כמו תרופה ואני מעריכה שהרבה מאוד אנשים לא יתחברו אליו. יחד עם זאת, אם אתן אוהבות בשמים לא שגרתיים על גבול הביזאריים, זה בושם פנטסטי לנסות. ניתן להשיג אותו בסניפי בארניז, ממש כאן.

אתן עדיין בחיים? יופי! הפוסט הבא יעסוק בקולקציית הבישום שלי!

לפוסט הקודם בסדרה לחצי כאן
להצטרפות לקבוצה הכי קולית ברשת לחצי כאן