אני מאוד אוהבת שיח על מאחורי הקלעים של תעשיית האונליין. פעם חשבתי שזה בוודאי מעניין רק אותי וקולגות שלי לגלות מי קיבל כמה ולמה, אבל לאחרונה אני מרגישה שהשיח הזה מתפשט גם לקהל הרחב שרוצה להבין איך עובדים התהליכים מאחורי הפוסטים והסרטונים שהם צורכים. אני יודעת שלא תמיד השיח הזה מתנהל ממקומות חיוביים, אבל במובן מסוים אני יכולה להבין מדוע זה מבלבל איך תחום שנתפס עד לפני כמה שנים כתחביב לא מזיק הפך לתעשייה מפלצתית והשאלה הבלתי נמנעת היא מי מממן את זה? המותגים או גם הקהל? בפוסט הזה ננסה לענות על השאלה ולהבין האם בכלל משתלם לנהל קריירה אונליין.

+ בלוג/ יוטיוב: אמנם אנחנו הבלוגרים הם ה-OG אבל היום נחשב משתלם יותר להיות יוטיובר. אומרים שהקהל נמצא שם במסות, אי אפשר לנצח את חוק המספרים ולכן גם הכסף הגדול נמצא שם אצל היוצרים הגדולים. בואו נדבר בכנות: גם בתור מישהי בעלת מגזין שנחשב בסך הכל מצליח ופעיל באופן יומיומי, אני לא יכולה להתחרות ביוטיוברים ענקיים שכל פיסת תוכן שלהם מקבלת גם כאן בארץ עשרות אלפי צפיות – ואני ממש סבבה עם זה.

בנוסף, להבדיל מיוטיוברים אני יושבת על פלטפורמה עצמאית משלי ולכן לא מקבלת תגמול על עצם הבאת טראפיק לאתר (ביוטיוב מקבלים תגמול על פרסומות שמתנגנות לפני/ תוך כדי הסרטונים). אני לא מאמינה במודל פרסומי של באנרים ומעברונים שאתן בטח נחשפות אליהם בכל מיני אתרים ולכן באופן פאסיבי, מבלי להתאמץ ורק מעצם יצירת התוכן – אני לא מקבלת הכנסה. יחד עם זאת, אני לא נתונה לשום קפריזות של אלגוריתמים וגם אם תקום מחר רשת חברתית חדשה שכולם ינהרו אליה, זה לא יהיה בעל השפעה קטלנית על המותג שלי מכיוון שבסיסו עומד המגזין הזה שהוא שלי ורק שלי.

+ חסויות (פוסטים ממומנים): אני לא יודעת אם אתן מבחינות בכך או לא, אבל הנה התה הרותח לגבי האתר שלי: אני לא מרבה לשתף בו חסויות ואפילו מוצרים שהתקבלו לסקירה. סירבתי לא פעם לשיתופי פעולה בתשלום עם מותגים קטנים שחיפשו לייצר חשיפה טובה בתקציבים לא ענקיים – כי אני לא מכירה אותם. כדי לשתף פעולה בתחום הביוטי באופן מיוחד, זה צריך להיות עם מותג שאת המוצרים שלו רצוי שאכיר מראש, שאני מרגישה ביטחון מלא למרוח על הפנים ואת המסר הזה אני רוצה להעביר לקוראות. זה לא טוב עבורכן אבל גם לא לעסק שלי, להסכים לקבל חסות (כלומר פוסט ממומן או אייטם ממומן) ממותג ותוך כדי עבודה משותפת איתם לגלות שזה לא עובד.

זה כבר אומר שזה מצמצם את כמות המותגים שאני יכולה לעבוד איתם באופן משמעותי ואני בסדר עם זה, כי לא על זה מתבססת התוכנית העסקית שלי. מדי פעם יוצא לי לקבל חסויות וזה אחלה, כי זה אומר שהם עמדו בקריטריונים שלי וזה באמת מותג שאני קונה ממנו, אוהבת אותו ולכן גם מרגישה בנוח להגיש את התוכן הזה לקוראות. על איזה סכומים אנחנו מדברות? בבלוגים זה נע בדרך כלל בין כמה מאות לאייטם עד כמה אלפים לפוסט, תלוי מה סוגרים.

כל מותג שמביע עניין לעבוד איתי ונראה לי מתאים מקבל ממני מדיה קיט: קובץ PDF שעורך היכרות איתי, עם הגישה שלי כלפי תוכן והנתונים המספריים שלי. אני גם מאוד ברורה לגבי דברים שאני מוכנה לעשות ומה לא בא בחשבון כדי למנוע אי הבנות ואני בעיקר מבהירה להם שזו קודם אני ואז הם ולא להיפך, כי זו המטרה של שיווק באמצעות תוכן: להציג אותם על גבי הפלטפורמה שלי, בדרך שלי.

+ אפילייאטס (קישורים ממומנים): אני יודעת שהשיח לגבי אפילייאטס הפך לשיט שואו ואנשים מאוד חשדניים כלפי זה, אבל בת’כלס אני חושבת שאפילייאטס זה אחלה וזו גם הדרך הכי לא פוגענית לנהל מערכת יחסים בין יוצר תוכן לבין צופה או עוקב, כשמעורב בכך כסף שמחליף ידיים. אני יודעת שהיום הרבה בלוגרים והרבה יוטיוברים פותחים את ערוץ התוכן שלהם מלכתחילה כדי לעשות עמלות מאפילייאטס אבל אתן חייבות לזכור שבתקופתי זה לא היה קיים.

למעשה, במשך כשבע שנים ניהלתי את הבלוג כתחביב לכל דבר ועניין – ורק לפני שנתיים כשהפכתי לעצמאית גם המגזין שלי הפך למסחרי (ומבחינתי זה לא סוד ולא בושה) ובמקביל נרשמתי למערכת של Rewardstyle. אני חושבת ששמעתי על אפילייאטס גם לפני ואני יודעת בוודאות שהרבה יוצרות תוכן השתמשו באפילייאטס של אייהרב למשל הרבה לפניי, אבל זה פשוט חלף לי מעל הראש ולא התייחסתי לזה.

לפני שנתיים נחשפתי לסרטון שדיבר קצת על מאחורי הקלעים של התעשייה וכך למדתי קצת יותר על הפלטפורמה של הקישורים הממומנים והגשתי מועמדות. התקבלתי כבר בפעם הראשונה על סמך בחינת הנתונים שלי ואפילו זה לא היה אפשרי קודם: פעם זו הייתה מערכת עוד יותר אקסקלוסיבית שמבוססת על חבר מביא חבר בלבד ולא היה ניתן להגיש אליה מועמדות עצמאית.

עד לאותו שלב עסקתי גם ככה בסקירות מוצרים ובמדורי שופינג – ומהרגע שהתקבלתי למערכת החלטתי ללכת על זה ולעשות בה שימוש אינטסיבי, כחלק משגרת התוכן שלי. איך זה עובד? בכל אתר שעובד יחד עם Rewardstyle יש אפשרות להפיק לינקים ייחודיים לכל מוצר או קטגוריה והלינקים הללו עוקבים אחר רכישות שבוצעו באמצעות הלינק בין אם נרכש המוצר הספציפי שהמלצתי עליו וגם אם לא – כך שאוכל לקבל עליו עמלה קטנה. העמלות הללו מצטברות ולאחר שמוודאים שאין ביטולים או החזרות וכעבור תקופה של כ-90 יום, אפשר להפיק מהם תשלום. הלקוח שביצע את הקנייה באתר הוא לא זה שמשלם את העמלה הנוספת מכיסו.

כבלוגרית ישראלית, יכולת השימוש שלי במערכת הזו היא יחסית מוגבלת עקב כמות האתרים הגדולים שאינם שולחים לישראל. אני יכולה לצורך העניין להפיק לינקים לאינספור מוצרים מספורה אבל מעטות העוקבות שלי שגרות בחו”ל או יטרחו לייבא במיוחד מוצרים מספורה לישראל ואני בטח שלא אמליץ על קניית מוצר מספורה כשהוא זמין לקנייה באתר ששולח לישראל.

מדוע אני חושבת שאפילייאטס לא משפיעים על מערכת היחסים בין יוצר התוכן לצורך התוכן? כי אין כאן גורם שלישי כמו לקוח שעלול ליצור עליי לחץ להמליץ על מוצר כלשהו. למעשה, אין לי אינטרס מיוחד להמליץ על אף מוצר מלבד כאלה שבאמת אהבתי. האם זה משנה לי אם תקנו מוצר X או Y? לא, לא ממש. אני גם ממליצה לא מעט על אתרים שאין לי יכולת להפיק מהם תשלום כמו נקסט, אנת’רופולוג’י או אתרי אינדי קטנים. למה? כי זה לא כזה משמעותי עבורי שתקנו רק מהלינקים שלי כל הזמן אבל כשאתן עושות את זה – זו אחלה דרך לתמוך בי, אז תודה לכן על זה.

אפילייאטס גם לימדו אותי הרבה על הקהל שלי וסיפקו לי נתונים שלא הייתה לי שום גישה אליהם אילולא ידעתי מה אתן נוהגות לקנות והאמת היא שלדעתי זה שיפר את התוכן שלי, כי זה לימד אותי מה אתן אוהבות. יש משהו מאוד אישי בעיניי בכך שמישהו מחליט לקנות מוצר בעקבות המלצה של אדם אחר ואל תחשבו שאני לוקחת את זה בקלות ראש – להיפך, אני משתמשת בזה כחוויית למידה.

+ אינסטגרם: אינסטגרם זו רשת שהתחלתי להתפרנס ממנה בשנה האחרונה ובמובן הזה היא בהחלט הפכה לפלטפורמה מסחרית. שוב, רובנו מתייחסות ל”התמסחרת!” כעלבון ואני לא רואה את זה ככה. אינסטגרם זו פלטפורמה נפרדת לחלוטין מהבלוג וככזו אני מפיקה עבורה תוכן נפרד וגם קמה ב-06:30 בבוקר עם יד שבורה כדי לצלם מוצרים בתאורה מסוימת כשצריך.

אינסטגרם היא עבורי פלטפורמה לשתף בה דברים יפים ואת הטעם הויזואלי שלי, לכן אני לא עושה בה שימוש בתור כלי להעברת מידע כמו הבלוג. באינסטגרם אני גם מרגישה יותר בנוח לעבוד עם מותגים ומרגישה שקצב העבודה הזה איתם מוריד ממני את הלחץ הכלכלי לחפש חסויות לבלוג ומאפשר לי לשמור עליו ניטראלי יותר. באינסטגרם אני נחשבת כמיקרו משפיענית, כלומר אדם שמחזיק במדיות עם פחות מ-100,000 כעוקבים, מה שהופך אותי למוצר נחשק בעיניי מותגים וסוכניות בשנה האחרונה ולכן היום האינסטגרם נחשבת למקור הכנסה אפקטיבי עבור יוצרי תוכן בסדר הגודל שלי.

כשמותג מעוניין לעבוד איתי, הם יישלחו לי בריף עם הדגשים והקריאייטיב לגבי התמונה שהם רוצים שאפיק עבורם ואני נדרשת לעמוד בדד ליין, לקבל אישור על התמונה (לעתים זה מלווה גם בסטורי) ולהעלות אותה בתאריכים הנדרשים עם תגיות מסודרות והמסרים שקיבלתי בבריף. קבלת התשלום עבור התמונה הזו (סדר גודל של כמה  מאות) לא רק מאפשרת לי להעניק שירות טוב יותר למותגים שאיתם אני עובדת, אלא היא מתמחרת גם את הזמן והמשאבים שאני יכולה להשקיע פר אימג’ יחיד ולעבוד על פרוייקטים יצירתיים מהרגיל ולכן שוב אני אומרת – זה הכל עניין של גישה.

+ למנף את הבלוג: כיום אני מתייחסת לבלוג כפלטפורמה המרכזית שלי כיוצרת תוכן וכעבודה לכל דבר. בדיוק כפי שכבעלת עסק נדרשתי לספק שירותים ללקוחות שלי גם כשאני חולה, בוודאי תשימו לב שגם לא נעדרתי מהבלוג כי זו מבחינתי העבודה שלי. הבלוג הוא אמנם הלב הפועם של העסק שלי אבל יש לו כל מיני עורקים כמו למשל ניהול תוכן עבור לקוחות באינסטגרם ובפייסבוק, יצירת כתבות מגזין עבור מוספי לייף סטייל, יצירת אימג’ים וייעוץ. העבודה שלי מגוונת והבלוג עומד במרכזה, לכן אני יודעת שגם אם מחר האינסטגרם ייעלם או לא אוכל לעבוד יותר עם מותג אפילייאטס כזה או אחר – אמשיך לייצר לעצמי עבודה.

+ עבודה עם מותגים: ביום צילומים סטנדרטי יש לקוח, יש צלם, יש סטייליסט ויש את הפלטפורמות שבהן ייתפרסמו הצילומים. כשאני יוצרת תוכן בסושיאל מדיה, אני גם הרשות המתכננת, המבצעת וגם זה מתפרסם אצלי בסופו של דבר. זה עניין טריקי שעלול ליצור חוסר תיאום ציפיות או אי הבנות – וכבר קרו מקרים שבהם תכנים שלי לא אושרו, מה שיכול באופן פוטנציאלי ליצור סיטואציה לא נעימה. יחד עם זאת, אלה מצבים שכל בעל עסק נתקל בהם וזה מצריך ניהול לקוח לכל דבר ועניין: לדעת מתי להתגמש ומתי לעמוד על העקרונות שלך. אני מוצאת שבארץ באופן מיוחד,  אבל אני מתארת לעצמי שגם בעולם, אין עדיין קוד התנהלות מספיק ברור במצבים כאלה כי זה עדיין עולם מאוד חדש לשני הצדדים.

לסיכום, הרבה פעמים אנחנו כיוצרי תוכן מתלוננים על שינויים באלגוריתמים והצורך כל הזמן להתעדכן בחידושים האחרונים ובצדק – אלה טלטלות שאין לנו עליהן שליטה. יחד עם זאת, אני רואה זאת כהזדמנות לייצר עוד הכנסות ואני מרגישה שדווקא בגלל השינויים הבלתי פוסקים, פוטנציאל הגדילה שלי עצום כי אני אף פעם לא דורכת במקום, אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי.

מי שרוצה להיכנס לתחום ולהתפרנס ממנו, צריכה לקחת בחשבון שעבודה אונליין היא בניית רובד על גבי רובד עד שנוצר המותג שלך שיכול להיתרגם להכנסות. יש לכן שאלות נוספות? אשמח לענות בתגובות.