אני לא יודעת האם יצא לי להזכיר את זה במשפט, שניים או בכל פוסט שעלה לאוויר מאז נניח – שברתי יד. זה אומר שאני יושבת עכשיו כל הזמן בבית מדוכדכת ומרחמת על עצמי וגרוע מכך, נותרה לי רק יד אחת ללטף בה את החתול. במקביל, אסוס קיבלו כמות מדאיגה של אקססוריז יפים לבית. אינני בטוחה מה היקום מנסה לסמן לי, אבל אני משערת שהוא לא מנסה לומר לי שזה טיימינג טוב לתרגל את שרירי האיפוק ולסגל הרגלים כלכליים בריאים. מזל.

כי נחוצה לי קופסה נאה לכל אותם תכשיטים שאינני יכולה לענוד כרגע, מכאן.

עזבו שטויות, השטיח הזה פשוט קורא בשמי, מכאן.

כי באמת חסרים לי אגרטלי פסטל נוספים בבית, מכאן.

מנורת שיש שתאיר את הימים החשוכים, מכאן.

אשמח להוריד משככי כאבים עם כוס פרידה קאלו, מכאן.

ואם אפשר גם לערבב עם זה מעט אלכוהול מה טוב. אה, לא כדאי? חבל. מכאן.

מעמד לכל המגזינים שאין לי באמת כוונה לקרוא, מכאן.

זה לא בשבילי, זה עבור החתול מן הסתם, מכאן.

סוף סוף אוכל לשיר לצלילי סיה גם באמבטיה כשאתקלח לי עם יד אחת, מכאן.

סלסלה לעציץ הבא שאהרוג, כלומר אטפח, מכאן.

סוף סוף אעשה משהו מועיל עם הזמן שלי, מכאן.

מה בווישליסט שלכן? תבדרו אותי!