האם שמעתן אי פעם על המותג Everlane? ייתכן שלא ואני לא מאשימה אתכן: מדובר במותג סטארטאפ בתחום האופנה וכרגע אופציית המשלוחים באתר מתאפשרת רק לתחומי ארה”ב ואוסטרליה. למרות שאין אופציית שילוח בינלאומית, מדובר באחד המותגים המעניינים שצצו לאחרונה בתחום מכיוון שהם מציעים גזרות מאוד פרקטיות, בגדים מינימליסטיים שעשויים מבדים איכותיים ומתאימים ליום יום בתמחור סביר.

צרכנות חכמה לרזות בלבד? Fashion Tails Luba Shraga

אבל זו לא הנקודה המעניינת כאן.

Everlane דוגלים בקונספט שנקרא “שקיפות רדיקלית”. זה אומר שהם באופן מוצהר אינם עוסקים באופנה מהירה אלא ההיפך המוחלט מכך: להבדיל ממותגי ענק המייצרים ב-sweatshops בסין, Everlane שוטחים את כל האתוס שלהם בפנינו באתר, מפרטים בדיוק היכן ממוקמים המפעלים שלהם וכותבים בדיוק כמה עולים חומרי הגלם, תהליכי הייצור והשינוע שמביאים למחיר האמיתי כפי שמשתקף לנו גם באתר.

נכון שכל זה נשמע נהדר והדבר היחידי שבא לכן לשאול זה “נו, מתי כבר יתחילו לשלוח לישראל?”?, אז הנה היכן ש-Everlane וכמותם עוד מותגים רבים נופלים בפח: הם מייצרים עד מידה 44 בלבד ואין להם אפילו תגובה מספקת שתצדיק את העניין. אולי זה לא פייר לתקוף דווקא מותג שמאפשר לנו לקנות בצורה אתית כי הוא לא מספק את האפשרות הזו לכל המידות – כאשר יש כל כך הרבה מותגי ענק שחוטאים בכל הסעיפים – ואולי דווקא בגלל המודעות הזו, היה ניתן לצפות שהם ייספקו מענה ודוגמה בכל הסעיפים.

למרבה הצער זו לא המציאות.

מהצד השני של הסקאלה נמצאים אסוס, אתר עצום שהוא בעצם ההגדרה לאופנה מהירה. לא רק שיש להם מחלקת פלאס סייז מפוארת ופרזנטריות מכל סוג שניתן להעלות על הדעת, אלא לאחרונה הם גם הפסיקו לרטש לחלוטין את האימג’ים שעולים לאתר ותנו לי לספר לכן משהו: המכירות שלהם לא בדיוק ספגו מכה אנושה ולא נראה שהם עומדים לפשוט את הרגל. אסוס הפכו לפנים של המושג Diversity בכל העולם, בכך שהם מצליחים לספק מודלים שונים של יופי במידות ובגדלים שונים מבלי להתנצל ומבלי לנסות להסוות.

צרכנות חכמה לרזות בלבד? Fashion Tails Luba Shraga

מה הקאץ’?

אסוס אמנם מחזיקים גם בכל מיני מעצבים קטנים וטרנדיים, אך הם גם מחזיקים במותגים גדולים ששיטות הייצור שלהם אינן מוצהרות כמו Everlane וברוב המקרים גם שמורות כסוד כמוס, כנראה מסיבות טובות – כמו למשל Boohoo. אז יופי, זה אומר שאפשר לקנות באסוס בכל המידות אבל אם חלילה רצית גם להראות קצת יותר מחשבה מאחורי הבחירות שלך כצרכנית, אז כבר נותרת ללא מענה.

מה המאבק שלכן?

אז כנראה שאם לא התמזל מזלך להיות רזה ועשירה (ורצוי גם לבנה) מלכתחילה, דינך לבחור את המאבק שבו את רוצה לתמוך כי הוא כנראה יבוא על חשבון מאבק אחר.האילוץ לבחור ומערכת השיקולים הענקית שעומדת מאחורי בחירת פריט לבוש יחיד, גורמת להרבה מאיתנו פשוט לוותר מלכתחילה והאמת היא שגם אני מוצאת את עצמי בעמדה הזו לא פעם.

צרכנות חכמה לרזות בלבד? Fashion Tails Luba Shraga

פלאס סייז הוא אינו המאבק שלי ואין לי דרך אמיתית להזדהות איתו. לעומת זאת, יש לי יכולת להבין שזה מבאס להיכנס לחנות ולא למצוא את המידה שלך ועד כמה זה מבאס למצוא מותג שמציג ערכים שאליהם את מתחברת ואז לגלות שהוא מציע לכולם את מערכת הערכים הזו – חוץ מאשר למידה שלך. לאחרונה יש דיונים על המאבקים הללו בהקשרים אחרים, כמו למשל הסאגה שהייתה סביב Tarte שהשיקו מייקאפים בסקאלת גוונים מצומצמת והתעלמו מנתח שלם באוכלוסיה. במאבק הזה ראינו גם כיצד אנשים שיכולים למצוא בקלות את הגוון שלהם בקולקציה החדשה, החליטו להחרים את המייקאפ מאותה סיבה, כסולידריות עם אנשים שלא נהנו מאותה פריבלגיה.

מעבר לכך שזו הייתה דרמת יוטיוב ענקית שהפכה למחאה צרכנית, מחאות כאלה בדרך כלל לא עולות לכותרות ולמעשה אינן מתקיימות בכלל. בעידן שבו אנחנו מדברים כל הזמן על Diversity אני שואלת אתכן: איך אתן בוחרות את המאבקים שלכן? האם גם אתן מקפידות לקנות רק אצל מותגים שמספקים מענה לכולן גם אם אין לכן שום בעיה טכנית לקנות מהם? שואלת ממקום אמיתי כדי לנסות להבין כי אני לא תמיד יודעת היכן למקם את עצמי על הסקאלה.

כיוצרת תוכן אני נתקלת בסוגיה הזו הרבה: כשאני כותבת על מייקאפ קוריאני שמגיע בשלושה גוונים בהירים – שמתאימים לי, כשאני כותבת על מותגים כמו מנגו Other Stories & שבהם אני קונה הרבה אבל מייצרים בגדים עד מידה L/42 במקרה הטוב. בכל פעם שאני מקבלת תגובה בסגנון “זה נראה יפה אבל עליי זה  לא יעלה” או “אין את הגוון שלי” אני באמת ובתמים מתבאסת ומצד שני, ממשיכה לבצע בחירות אנוכיות וגם לכתוב על זה. האם יש לדעתכן מקום לשנות את זה? או שכולנו בסופו של דבר קונות ועושות מה שמתאים לנו ושם זה נגמר? אשמח לקרוא את דעתכן בתגובות!