עניתי לא מזמן על סקר שבו התבקשתי למלא בכמה סדרות טלוויזיה צפיתי מתוך רשימה מפוארת למדי בנטפליקס וכך גיליתי שלמעשה, אין לי חיים. אני חיה את חיי דרכן של הדמויות שעל המסך. למרות הידיעה המטרידה הזו, לא חשתי צורך לשנות את אורח החיים שלי ולהיפך, הצטברו אצלי בחודשים האחרונים המון המלצות וכמה דיס-המלצות מפוארות למדי.

נתחיל עם הרע:

✛ Safe: אני רוכשת חיבה רבה לשחקן Michael C Hall, גם בזכות התפקיד האייקוני שלו בדקסטר אבל בעיקר כי הוא משחק בסדרה האהובה עליי בכל הזמנים “עמוק באדמה”. החיבה הזו ככל הנראה עיוורה אותי ומנעה ממני להבין כל השנים שמדובר בשחקן ממוצע מטה, אחרת אין דרך להסביר את יכולות המשחק האומללות שלו בסדרת המקור החדשה של נטפליקס, SAFE. הסדרה הזו מתרחשת באנגליה, מה שאומר ש- C Hall מגלם דמות של אב בגיל העמידה עם מבטא בריטי. קחו רגע לעכל את זה. מכירות את זה שיש שחקנים שאתן בהלם לגלות שהם בריטיים כי הם מציגים מבטא אמריקאי מדויק? לא כך הדבר ב-SAFE ולכן המבטא של השחקן הראשי היא למעשה מטאפורה לסדרה כולה.

מדובר בסדרת מתח שאמורה להיות בסך הכל מאוד מהנה וכייפית לצפייה אבל בפועל היא לא מזה ולא מזה: היא מתנהלת כמו אופרת סבון בריטית עם משחק גרוע במיוחד ורגעים שגרמו לי להתפתל באי נוחות על הכסא. את הסדרה הזו נטשתי כעבור כמה פרקים ואני ממליצה גם לכן, לצפות בחצי פרק רק כדי לחזות במבטא הזה ואז לכבות במבוכה את המסך.

✛ The Returned: באופן עקרוני כל סדרת מד”ב, במיוחד כזו שיש בה חצי חיים וחצי מתים מעניינת אותי אך זה לא קרה לצערי עם The Returned, סדרה מבית היוצרים של “אבודים” שעוסקת בחזרתם הפתאומית לחיים של ילדים שקיפחו את חייהם בתאונת דרכים מאוד מצערת. ציפיתי שזה יהיה כמו Glitch האוסטרלית שחיבבתי מאוד בשנה שעברה אבל ההבטחה הזו נעלמה מהר כמו אוטובוס שנופל מצוק.

✛ Carbon Altered: ככל הנראה הפייל הגדול של השנה. סדרה שהושקעו בה תקציבי ענק ונראית מרהיב ויזואלית (היא מבוססת על משחק מחשב) ולמרות הפוטנציאל האדיר השחקנים בה עושים פסולת של עבודה, יש בה כמות לא מוצדקת של עירום נשי ועלילה שקשה לעקוב אחריה. למרות שעשתה לי כאב ראש מפואר, הצלחתי לשרוד את העונה עד סיומה, מה שהפתיע אפילו אותי. אני מודה שזה היה נסבל יותר לצפייה לקראת הסוף ועדיין, זה שיט מוחלט של סדרה.

סדרות מומלצות בנטפליקס

✛ Aquarius: דיוויד דוכובני הוא סוג של טום קרוז בעיניי, כלומר שחקן שיש לו יכולת לגלם אך ורק את עצמו בכל מיני סיטואציות שונות. הפעם דוכובני מגלם את עצמו בסדרת מתח מהסבנטיז שבה הוא חוקר את מפעל חייו של צ’רלי מנסון. מדובר למעשה במעין גרסה חדשה לקליפורניקיישן, או כל דבר אחר שדוכובני שיחק בו אי פעם עד היום וזה רע להחריד.

✛ The frozen dead: סדרת מתח עם המון פוטנציאל ונופים מדהימים, שכן היא מתרחשת בהרי צרפת אך לבסוף התגלתה גם היא כאכזבה גדולה. לסדרות מתח יש נטייה ליפול לשבלונה קבועה וכשזה קורה, זה מאוד מצער כי מדובר באחד הז’אנרים הטלוויזיוניים האהובים עליי. אז חוץ משוטים מדהימים ומושלגים עם שטחים שנראים אינסופיים ומשחק בהחלט מתקבל על הדעת – הם פספסו לחלוטין את אפקט המתח והקצב הנחוצים בסדרה מהסוג הזה.

✛ The Rain: גם אם ננסה להתעלם מהעובדה שקיים כשל לוגי חריף בכך שמזג האוויר הופך לנשא של וירוס קטלני שמשמיד את כמעט את כל אוכלוסיית העולם, יש משהו ב-The Rain שפשוט לא עובד. קיוויתי ל- The Walking Dead גרסת 2.0, אבל לצערי זה לא קרה. למרות זאת, מדובר בסדרה שסביר לגמרי להעביר איתה את הזמן והיא ללא ספק פחות טראגית בעיניי משאר הנפילות ברשימה הזו.

סדרות שאהבתי:

✛ Money Heist: מצרפת אנחנו מדלגות בקלילות למדריד בספרד, אז אל תגידו שאני לא משקיעה בכן בטיולים רומנטיים. הפעם אנחנו עדות לשוד הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, עם משחק מצוין, דמויות מעניינות ומרגיזות לפרקים (סלחו לי כולן, אבל אהבתי יותר מכל את דמותו של ברלין) ובעיקר סדרה עמוסה באקשן, עם קצב מעולה ששומרת על רף גבוה של מתח.

סדרות מומלצות בנטפליקס

✛ Call My Agent: אנחנו חוזרות לצרפת, היישר לפריז עם אחת הסדרות האהובות עליי בזמן האחרון. סדרה שהיא חצי קומית, חצי דרמטית, עמוסה בניואנסים לצרפתיות שבקהל אבל מהנה עבור גם מי שלא. זו ללא ספק אחת הסדרות השנונות, החריפות והמעולות של התקופה האחרונה ולכן פשוט התאהבתי בה. את שתי העונות שלה שתיתי כמו קפה קר בקיץ ואני ממליצה עליה בחום.

✛ Le Mante: אחרי שצפינו ב-Dark המדהימה, התחלנו לחקור את ז’אנר סדרות המקור הזרות בנטפליקס. כך הגענו שוב לצרפת, עם סדרת מתח שעוסקת ברוצחת סדרתית. גם הפעם מדובר במתח קלישאתי אבל כזה שפשוט עובד לשם שינוי: סדרה עם קצב מעולה ודמויות ראשיות מעולות. זו בשום צורה לא סדרת מופת, אבל היא קלאסית לבינג’.

✛ Tabula Rasa: מדובר במותחן פסיכולוגי הולנדי, שבמרכזו עומדת מיה: בחורה שהיא ככל הנראה המפתח להיעלמותו של בחור בנסיבות מסתוריות. רק מה? למיה יש בעיית זיכרון חריפה שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים קשה ולכן היא לא זוכרת מה קרה לבחור או אפילו זוכרת אותו לצורך העניין. עם התפתחות הסדרה, גם חלקים בזיכרון של מיה חוזרים אליה ואני לא ממש יכולה להרחיב בנושא כי זה יהיה ספויילר אכזרי. על אף ששנאתי את הסוף של הסדרה, זו אכן הייתה סדרת מתח מעולה שבסיסה עומד הקונספט של אובדן הזיכרון וזה רעיון מטריד במיוחד.

סדרות מומלצות בנטפליקס✛ End Of The Fucking World: במקום השני בסדרות האהובות עליי נמצאת הסדרה הזו, שהיא ממתק בריטי שעוקב אחרי שני טינאייג’רים שבורחים מהבית. זה נשמע כמו התסריט הכי קלישאתי שיש והמציאות רחוקה מלהיות כזו, כי כוכב הסדרה ג’יימס חושד שהוא סוציופת, בעוד אליסה היא טינאייג’רית מרדנית ושקופה בבית. סדרה מצחיקה, עצובה, נוגעת ללב ועשויה למופת.

✛ פאודה: זו לא ממש המלצה חדישה, אבל רק עכשיו צפיתי בעונה השנייה של פאודה ונזכרתי איזו סדרה ישראלית מעולה זו. בצדק נטפליקס משדרים אותה, אמנם בינתיים רק את העונה הראשונה אבל יש לי תחושה שהעונה השנייה גם תנחת שם בקרוב. גאווה ישראלית של ממש בעיניי, מכיוון שמבחינה טלוויזיונית היא לגמרי עומדת בקנה אחד עם כל סדרות המתח המעולות שהזכרתי.

יש לכן המלצות לסדרות טובות עבורי? כתבו לי בתגובות!