אני לא אחת שמרבה לשתף בהולים, עם יוצא מן הכלל אחד ויחיד – כשמדובר בחו”ל. אני חושבת שיש משהו כייפי בחוויה לעשות שופינג בחו”ל: אמנם אנחנו טסות לשם עם תקציב מציאותי וצריכות להתנהל במסגרתו ובכל זאת, לרוב אין אותה מידת לבטים כמו שיש כשאנחנו  קונות מותרויות בארץ. מה שקורה בחו”ל לא בדיוק נשאר בחו”ל, אבל לי יש הול מהדיוטי פרי לחלוק איתכן!

הול ורושם ראשוני מהדיוטי פרי Fashion Tails Luba Shraga

על אף שהיה לי מזל רב עם מסקרות בשנה האחרונה, בכל זאת דגדג לי לנסות משהו חדש. בכל העולם יש מגמה של Tubing Mascaras, כלומר מסקרות שניתן להסיר עם מים חמימים בלבד, בלא מאמץ. מסקרה היא ללא ספק החלק שהכי מאתגר להסיר, אמנם קצת פחות כשמשתמשים בניקוי על בסיס שמן כמוני ובכל זאת – היא דורשת השקעה רבה יותר מאשר יתר חלקי הפנים.

חשתי שזה מחדל שמישהי כמוני שחובבת פתרונות פרקטיים (שלא לומר – עצלנית ידועה) טרם התנסתה במסקרה מהז’אנר וכך הגעתי ל- Seacret. מדובר במסקרה שמעניקה מראה טבעי לריסים והיא איננה נמרחת, אך השוס הגדול שלה הוא שכאמור ניתן להסיר אותה באמצעות מים חמימים בלבד. מאחר שאני לא מדלגת על ניקוי כפול בשום מצב, אני יכולה לדווח שניסיתי להסיר אותה גם באמצעות מים חמימים וגם באמצעות שיטת ההסרה הרגילה שלי ותנו לי לספר לכן: זה עובד! מים חמימים אכן מסירים את המסקרה מבלי ליצור עיניי פנדה ואילו הניקוי הרגיל באמצעות שמן מתקצר בכמה שניות טובות.

כמו כן, אני יכולה להעיד על כך שהיא אכן לא נמרחת ושרדה עליי ימים ארוכים בחו”ל במזג אוויר חמים למדי, כולל כל הטיסה הביתה ולהפתעתי הגדולה לא ירדתי מהמטוס כשאני נראית כמו קורטני לאב.

מה לגבי הביצועים? המסקרה אכן מעניקה מראה טבעי יחסית אך נוכח וניתן לבנייה. היא מוסיפה מעט נפח, מעט אורך ומספקת הפרדה יפה לריסים. מה שיפה במסקרה הזו זה שהיא לא מעניקה תחושה של הוספת חומר שמכביד על הריסים וזה גם כנראה מה שמאפשר את הסרתה בקלות. אגב, עד ה-14.5 מתקיימת חגיגת מסקרות בג’יימס ריצ’רדסון דיוטי פרי ובמסגרתה תוכלו לקנות מגוון מסקרות ב-9.90$ (כמו למשל של המותגים לוריאל ורבלון), מגוון מסקרות ב-19.90$ (כמו למשל של המותגים ג’יבנשי, קליניק ומאק) ומגוון מסקרות ב-29.90$ (כמו למשל של המותגים בובי בראון ו-YSL). גם המסקרה Seacret עולה 29.90$.

הול ורושם ראשוני מהדיוטי פרי Fashion Tails Luba Shraga

האם מישהי באמת צריכה מסיכת לחות ב-100$? כנראה שלא וכנראה שגם אני לא באמת זקוקה לאחת כזו ולכן קניתי את מסיכת הורדים של סיסלי כאקט מוחלט של פינוק ונהנתנות. תכננתי על המסיכה הזו, הצבתי לעצמי גבול עליון של 100$ עבורה ואכן, היא הגיעה לגבול הזה ממש בקושי ונחטפה. עשיתי בה שימוש בלילה הראשון אחרי הנחיתה בחו”ל וזה לחלוטין הציל לי את העור.

זו ללא ספק מסיכה מפנקת, לחותית מבלי להיות שמנונית עם רשימת רכיבים מפוארת וכזו שמסייעת לאזן את העור. לעולם לא אוכל להמליץ בלב שלם למישהי מכן להשקיע סכום כזה במוצר ספציפית מהז’אנר הזה, אבל אם אתן מחפשות להתפנק כמוני, אז דעו שה- Black Rose Cream Mask היא האופציה הקלאסית: הן מבחינת הניחוח, הן מבחינת המרקם והן מבחינת הגלואו שמתקבל לאחר מכן. אם המסיכה בכל זאת מעניינת אתכן, אז יש אחלה מבצעים על רכישת טיפוח יוקרתי בדיוטי שאפשר לנצל (לי לא היה צורך בכך ולכן דילגתי).

הול ורושם ראשוני מהדיוטי פרי Fashion Tails Luba Shraga

כאילו שמסיכה של סיסלי היא לא Boujie מספיק, אז סיסטר חזרה גם עם פודרה של סיסלי. שוב מוצר שהוא לחלוטין בסימן של פינוק, מכיוון שיש לי את הפודרה של מילוקה שאני באמת מרוצה ממנה ועונה על כל הצרכים שלי. רק שהיא לא ענתה מספיק על הדחף שלי לבזבז כסף והנה מצאתי את עצמי עם שני מוצרים של סיסלי בסלסלת הקניות, אאוץ’!

להבדיל מהפודרה של מילוקה המיועדת לקיבוע, ה- Phyto- Poudre Libre של סיסלי היא פודרת גימור, מה שאומר שהיא המקבילה של הפודרות של Hourglass רק בתצורת אבקה. אפרופו האורגלס, אז הם עצמם השיקו גרסת תפזורת לפודרת הגימור שלהם ממש עכשיו והשמועה אומרת שמדובר במוצר שדומה מאוד לפודרה של סיסלי – רק בפחות, ניתן להזמין אותה כאן.

הגוון שלי הוא 1 irisee ובמבט מקרוב ניתן להבחין שיש בה חלקיקים קטנים ועדינים ביותר של נוצצים המעניקים את גימור הפוטושופ לפנים. מדובר בפודרה שמאחדת את מראה האיפור ומעניקה לו לוק הרבה יותר מלוטש, כך שמאז שהיא אצלי – אני חוגגת עליה ולא שוכחת גם לחיות את החיים עצמם. היא עלתה, אם זכרוני אינו מטעה אותי, 70$-75$.

הול ורושם ראשוני מהדיוטי פרי Fashion Tails Luba Shragaבתור חובבת באלמים ואת הפורמולה של דיור באופן ספציפי, זה ממש מחדל שלא היה ברשותי את ה-Lip Glow עד כה. האמת היא שהגעתי לדוכן של דיור מסיבות אחרות ורציתי גלואו במקום קצת שונה בגוף, בקצות האצבעות: חשקתי מאוד ב-Nail Glow אך גיליתי שהוא יצא מהמגוון לפני כמה חודשים. בשלב הזה ניחמתי את עצמי ואמרתי “נו טוב, גלואו זה גלואו” וכך חטפתי את הליפ גלואו בגוון הקלאסי וגם הוא הצטרף לתיק האיפור שלי באופן קבוע מאז. זה גם השלב שבו אין טעם לשאול אותי מחירים כי החלטתי לעבור לשיטת ההדחקה.

הול ורושם ראשוני מהדיוטי פרי Fashion Tails Luba Shraga

משהו טוב מאוד עובר על שאנל לאחרונה. אני לא הטיפוס שמתעניין באופן מאוד מאסיבי במותגי איפור יוקרתיים שלא ניתן להשיג אונליין ובכל זאת, בשתי העונות האחרונות שאנל תפסו את תשומת הלב שלי. אחת הסיבות לכך היא הדואו שלהם לשפתיים ה- Poudre A Levres, מוצר הכולל שתי מברשות קטנות, אבקה בצבע אדום- כתום ובאלם.

מוצרים מהסוג הזה צוברים תאוצה בעולם הביוטי, אך לא הייתי מצפה ממותג קלאסי כמו שאנל לייצר מוצר טרנדי ובעל השראה כל כך נוכחת מהמזרח. הדואו הזה לגמרי נותן לי ווייב של האסתטיקה הקוריאנית או היפנית וזה מסביר מדוע נמשכתי אליו כל כך. מדובר במוצר ורסטילי ומעניין מאוד שאפשר לשחק איתו בכל מיני דרכים: להשתמש בכל מוצר בנפרד, להניח את הבאלם ואז את מוצר האבקה על השפתיים, להוסיף את הבאלם כגלואו עדין או אפילו להשתמש באבקה כסומק או צללית.

אני ממשיכה לשחק עם המוצר הלא שגרתי הזה ולמרות שהתרשמתי בינתיים שהפורמולה של האבקה קצת מייבשת את השפתיים, אני בהחלט אוהבת את הרעיון שעומד מאחורי המוצר וגם את הביצועים שלו. אגב, יחסית למוצרים אחרים של שאנל, מדובר במוצר עם תג מחיר צנוע יחסית.

הול ורושם ראשוני מהדיוטי פרי Fashion Tails Luba Shraga

שני מוצרים אחרונים ברשימה מחזירים אותי שבע שנים אחורה, הודות ל-Advanced Night Repair. נדמה לי שכבר סיפרתי בבלוג שהסרום המיתולוגי מבית אסתי לאודר היה מוצר הטיפוח הראשון שהשתמשתי בו בגיל 23. אני זוכרת שמאוד אהבתי אותו אז, ייתכן גם בגלל שהיה לי אז עור של בת 23, אך לא העזתי לקנות אותו מחדש כי לא היה לי תקציב לכך באותם הימים.

הרבה מים עברו בנהר הסקין קייר מאז וזו הייתה דווקא הזמנת איפור שהביאה יחד איתה דוגמיות של הסרום הזה והעלתה בי נשכחות. הסרום עבר מאז שינוי פורמולה ומאז היא נקייה אפילו יותר ואני ממש שמחה שכעבור שבע שנים, סוף סוף התאחדנו מחדש. אמנם אני כבר לא בת 23 ודווקא בגלל זה אני מרגישה את התועלות של  הפורמולה היפה שלו אפילו יותר. אגב, את כל המוצרים ארזתי יחד איתי לטיסה והתחלתי להשתמש בהם כבר בחו”ל. למרות שהעור שלי לא תמיד מגיב טוב לשינויי האקלים והטיסות, מצאתי את עצמי חוזרת הביתה עם עור רענן וללא שום חברים חדשים – ואת הקרדיט אני נותנת לסרום וכאמור גם למסיכה.

המוצר הנוסף מאותה הסדרה הוא ה-Advanced Night Repair Eye Concentrate והוא סרום העיניים של אסתי לאודר. גם עליו אין לי שום דבר רע לומר, למעט האריזה שלו שקצת מבלבלת אותי והייתי מעדיפה אילו הייתה מגיעה בתצורת משאבה. כבר כמה זמן שאני משחקת עם קרמי עיניים אחרים שהם בסך הכל חביבים אבל לא מרגישים לי מספיק סמיכים ועשירים – לכן הסרום העשיר לעיניים של אסתי לאודר מרגיש בדיוק כמו מה שהאזורים שלי מתחת לעיניים צריכים בערב.

כמו כן: שמתן לב שלראשונה חזרתי מהדיוטי בלי בושם חדש? מהפך גבירותיי, מהפך!