מעולם לא נתקלתי בהייפ כל כך גדול סביב מוצר טיפוח גנרי מהדראגסטור כמו סביב מסיכות החימר של לוריאל. אם אתן חושבות שהסיבה נעוצה בכך שמדובר במוצר מהפכני, אז טעות בידיכן, מכיוון שיותר מהכל – מדובר במכונת שיווק משומנת שאיפשרה לכך לקרות בעולם ולאחר מכן גם בארץ. היה לי ברור שהבשורה לא תגיע מכיוונן של מסיכות מהפארם, בוודאי שלא כאלה שמבוססות על חימר ואני מודה ומתוודה שלא העליתי בדעתי בכלל לקנות או להתנסות בהן עד שהן נחתו אצלי לסקירה.

גם אז היה לי ברור שהן לא מתקרבות לפנים שלי, אבל החלטתי לבחון את רשימת המרכיבים של סדרת ה- Pure clay של לוריאל ושמתי לב זה דווקא לא נורא כמו שחשבתי. בנוסף, נתקלתי בהרבה מאוד שאלות לגבי המסיכות הללו ברשת אז החלטתי לעשות מעשה ודגמתי את המסיכות בעצמי.

סקירת ליין מסיכות ה-Pure clay של לוריאל במגזין Fashion tails Luba Shragaהקולקציה מורכבת משלוש מסיכות חימר אשר לכל אחת מהן ייעוד קצת שונה:
המסיכה הירוקה Purity mask, אמורה להיות העדינה שבחבורה, מסיכה שאמורה להעניק מראה מאט, “לטהר” את העור (מה שזה לא אומר) ולספוח שומניות.
המסיכה השחורה Detox mask (עוד מונח שנוא) אמורה לנקות באופן יסודי את הנקבוביות.
המסיכה האדומה Glow mask בעלת טקסטורה והרכב חומרים קצת שונה מהשתיים האחרות משום שהיא מסיכת גרגירים המכילה בתוכה גם תמצית אצה אדומה והיא אמורה לעשות פילינג לעור ובכך להסיר תאי עור מתים.

התרשמות כללית מהמסיכות: כפי שציינתי, רשימת הרכיבים לא נוראית כלל ובוודאי לא בהשוואה למוצרים שאפשר לשלוף מהמדף. אם המצב היה אחרת – תהיו בטוחות שלא הייתי מוכנה לקרב את המסיכות לעור. זה לא סותר את העובדה שבמסיכות האלה אין כלום מבחינתי: שום רכיבים פעילים שיכולים באמת לסייע לעור, שום אפקט ארוך טווח ושום דרך ממשית לשפר את מרקם העור. זה לא אסון נוראי כל כך מכיוון שמסיכות רבות מתאפיינות ברמת אפקטיביות נמוכה לאורך זמן, אבל זה משהו שכדאי לקחת בחשבון מבחינת הציפיות מהמוצר. ראוי גם לציין שאף אחד מהמוצרים לא עקצץ, גירה, הוציא פצעונים או עורר בי תחושת אי נוחות בזמן השימוש.

סקירת ליין מסיכות ה-Pure clay של לוריאל במגזין Fashion tails Luba Shragaהמסיכה הירוקה, ה-Purity mask, היא ההפתעה הנעימה מבחינתי בקולקציה והיא היחידה שהיא Fashion tails approved. היא מזכירה לי במעט את מסיכת ה-Mega greens של גלוסייה מבחינת התפקוד שלה: היא קצת מלחחת, קצת מאזנת, קצת מנקה. היא עושה קצת מהכל ובעצם גם לא עושה יותר מדי (ולכן המסיכה של גלוסייה מוצלחת ממנה) אבל השימוש בה חביב, העור נראה קצת יותר מאוזן מיד לאחר מכן ונעים למגע. אומר שוב שההשפעות לטווח ארוך של מסיכה כזו אינן קיימות לדעתי, אבל היא בסך הכל מסיכה די מוצלחת שאשמח להזכיר כשמישהי תבקש ממני המלצות למוצר מהדראגסטור.

המסיכה השחורה Detox mask היא מסיכה שבעלות עור מעורב ושומני בוודאי מאוד יאהבו בדיוק מכל הסיבות הלא נכונות: היא מייבשת מאוד, היא מתקשה מאוד על הפנים, היא מותחת את העור. לא, לא ושוב לא. הייתי אומרת שהיא עושה עבודה בסדר בניקוי הנקבוביות שזה הייעוד העיקרי שלה אבל אני לא מוכנה להתקרב שוב למסיכות כאלה שמנקות נקבוביות על חשבון ייבוש העור.

המסיכה האדומה Glow mask גם היא שייכת לז’אנר שאליו אינני מוכנה להתקרב. מסיכה עם גרגירים יחסית גסים ששורטים את העור וגוון אדום מוזר שנשאר על הפנים גם אחרי הסרת המסיכה (אך נעלם כעבור כמה זמן). ייאמר לזכותה שהיא אינה מייבשת את העור כמו הקודמת, אבל גם לתחושתי אינה עושה שום דבר אחר מעבר לכך.

סקירת ליין מסיכות ה-Pure clay של לוריאל במגזין Fashion tails Luba Shraga

לסיכום, אני בעד המסיכה הירוקה אם יש לכן עור מעורב עד שמן, אך על שתיים האחרות לא הייתי ממליצה לאף אחת. כמו כן, לדעתי בעלות עור יבש לא ימצאו שום מסיכה ראויה לצרכים שלהן הפעם. באופן כללי דעתי פושרת לגבי הסדרה הזו ואני חושבת שההייפ מסביבה לא מוצדק, אני לא רואה שום ערך במסיכות זולות ולא יעילות כשיש מסיכה מצוינת כמו זו של אנדלו שעולה אפילו פחות. אם אתן רוצות לקנות את המסיכה הירוקה, אז זו תהיה בחירה נחמדה ביותר, אבל אם אתן מתכננות לרכוש את כל השלישייה כי זה נראה לכן זול ומגניב, עשו לי טובה – תחסכו את הכסף הזה ותקנו מסיכה אחת שבאמת עושה את העבודה, כמו למשל מתוך פוסט מסיכות החימר שלי.

עלות כל מסיכה היא 59 ש”ח וניתן לרכוש אותן באתר גילטי.