פעם צרכתי אופנה על סמך חשקים בלבד. אפשר כמובן לומר שגם היום אני צורכת אופנה על בסיס חשקים ורצונות, אחרי הכל, המחזיקות במלתחה מינימליסטית הוכיחו לנו בשנים האחרונות שלא באמת קיים צורך ביותר מכמה פריטים נבחרים כדי להתקיים בכבוד – אבל למערכת השיקולים שלי נכנס פרמטר חשוב מאוד שמבחינתי שינה את כללי המשחק והוא ה-Cost per wear: כמה הבגד עולה לי באופן אפקטיבי פר כל לבישה?

לא די בשיקול הזה כדי לחסוך כסף בקניות הבגדים אבל אני מוצאת שמאז שהתחלתי להתייחס אליו כנתון מרכזי, הדרך למצוא טריקים וטכניקות לחסוך הפכה קצרה משמעותית. הגישה שלי אומרת דבר כזה: עלות של כל פריט, בין אם היא הייתה גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, נמדדת על פני סך הפעמים שבהן לבשנו או התאבזרנו באותו פריט לאורך פרק הזמן שאנו מחזיקות בו. על סמך ההגיון הזה צריך לשאוף שפריטים יום יומיים במהותם, העלות שלהם פר כל לבישה תרד עם הזמן עד למינימום האפשרי.

כלומר אם קנינו פריט מסוים שעולה 200 שקלים אבל לבשנו אותו רק פעמיים לפני שמיצינו לגמרי, סימן שה-Cost per wear של אותו פריט עמד על 100 שקלים, נתון גבוה מאוד. אך אם לעומת זאת, לבשנו את הפריט הזה שעולה 200 שקלים בעשרים הזדמנויות נפרדות, ה-Cost per wear שלו יורד לעשרה שקלים ללבישה וזה כבר נתון לגיטימי בהחלט.

מבחינתי היום, כשאני קונה פריט מסוים, הוא צריך להחזיר לי את ההשקעה שלו וככל שעלותו היא גבוהה יותר, זה אומר שהפקטור הזה חייב להיות קריטי במיוחד. כמובן שיש פריטים מסוימים שה-Cost per wear שלהם לא יכול להיות מאוד משתלם מכיוון שהם פריטים השייכים לעונות מאוד ספציפיות או לאירועים מאוד מסוימים אבל גם מהם אפשר להפיק את המיטב לאורך זמן וזה לגמרי אומר שהם צריכים להוות חלק זניח יחסית במלתחה.

Cost per wear shopping technique Fashion tails

האם הותק קובע?

הנתון הזה שם בפרספקטיבה שונה את הרגלי הקניות שלנו: אם פריט מסוים שוכב במשך שנים בארון שלי אבל בפועל לבשתי אותו פעמים ספורות, ה-Cost per wear שלו עדיין גבוה יחסית ולא כל כך משתלם, ביחס לפריט שקניתי לפני חצי שנה אבל “חרשתי” עליו מאז, כך שהוא כבר הספיק להחזיר לי את ההשקעה תוך פרק זמן קצר. על בסיס אותו משקל, חולצה שקניתי באלי אקספרס אבל לבשתי פעם אחת יכולה להיות פחות משתלמת מחולצת טישירט שקניתי ב-250 ש”ח ולבשתי אותה אינספור פעמים מאז.

כמובן שזה לא אומר שאתן מוכרחות לקנות אך ורק טישירטים ב-250 ש”ח, בעיקר מכיוון שלא תמיד אפשר לחזות מה יהיה ה-Cost per wear של פריט מסוים: אפשר לקנות פריט במחיר גבוה וליהנות ממנו לעתים קרובות כך שהוא יחזיר את ההשקעה, אבל אפשר “ליפול” על פריט זול אך לא שימושי וכל אופציה אחרת בין לבין.

היו פריטים שמאוד רציתי ובמבחן התוצאה גיליתי שאין לי מה לעשות איתם והיו גם מקרים הפוכים שבהם פריטים מסוימים הפתיעו אותי במידת השימושיות שלהם. לא תמיד אפשר גם לדעת איך בגדים ואביזרים יישמרו לאורך זמן: האם ישמרו את הצורה שלהם, האם יעברו כביסות בשלום וכו’ – לכן אני מוצאת שאף פעם אי אפשר להבטיח ב-100% מראש את מידת שביעת הרצון מהמוצר שקניתן.

עם הזמן פיתחתי מערך שיקולים שמאפשר לי לחדד את הבחירות שלי וזה גם הפך את תהליך הקנייה להימור בטוח יותר, שאמנם לא מבטיח לי Cost per wear משתלם בוודאות, אבל בהחלט מקרב אותי לשם:

✛ בגדים שמתאימים לאורח החיים: אם תחילת שנות ה-20 שמורות ליצר הרפתקני בבחירות הלבוש, אני מוצאת שלקראת סיום התקופה הזו אנחנו פחות או יותר כבר יודעות מה עובד לנו, מה מתאים לנו ומה מחמיא לנו. זה גם מקל על הבחירה בבגדים המתאימים, משום שבשלב הזה אני כבר יודעת שעקבים גבוהים אינם מתאימים לאורח החיים שלי, בגדים צמודים אני לא נהנית ללבוש, פרינטים מסוימים פחות מתאימים לי וכו’. באופן כללי אני ממליצה לא לקנות בגדים כי “אולי יום אחד אתחיל ללבוש סגנון X”. זה לא אומר שאין מקום להרפתקנות בכלל וזהו, סגרנו את הבאסטה, נגמרו החיים! – אבל זה אומר שאת התקציב העיקרי כדאי לשמור לפריטים שאתן יודעות שעובדים עבורכן.

✛ התאמה למלתחה: כבר הזכרתי את זה בעבר אבל זו נקודה מספיק חשובה כדי שאתעכב עליה שוב. בעבר הדרך שלי להצדיק קניית פריט מסוים הייתה לקנות אותו בידיעה שהוא יכול להשתלב באאוטפיט מסוים ולפעמים שם זה גם היה נגמר. היום התאמה לאאוטפיט מסוים לא מספיקה לי ואני קונה פריטים רק מתוך הידיעה שאני יכולה ללבוש אותם שוב ושוב, כדי שה-Cost per wear יהיה כמה שיותר נמוך. השיקול הזה מסייע לנטרל את אלמנט הדחף לקנות את הפריט ומכניס לתודעה עוד כמה פקטורים שלא תמיד אנחנו רואות למול עינינו כשממש מתחשק לנו לקנות.

Cost per wear shopping technique Fashion tails

✛ קניית בגדים פרקטיים ולבישים: יש לי במלתחה אחוז מזערי של פריטים שדורשים גיהוץ לפני כל לבישה, בעלי הוראות כביסה מיוחדות או פריטים שנוטים להתלכלך בקלות – ואני מודה שגם על הפריטים האלה אני מתבאסת. חלפו הימים שבהם הייתי מתכננת אאוטפיטים מראש, לכן כשאני רוצה ללבוש משהו אני רוצה לדעת שיש לי את האפשרות לשלוף את הפריט מהארון ולהניח אותו על עצמי, במקום להתעסק במעגל הבלתי נגמר של כביסה עדינה ביד וגיהוץ. על אותו משקל, אני לא קונה פריטים שמחייבים אותי בגוזיות, חזיות מיוחדות, מחטבים וכו’ – לא מעוניינת להיכנס להוצאות נוספות רק כדי להצליח ללבוש פריט מסוים בצורה שנראית לי מתאימה.

✛ ניקוי יבש? לא בשבילי. היה מקרה מסוים באסוס שבו רציתי חולצה וראיתי שהוראות הכביסה שלה אומרות שהיא מיועדת לניקוי יבש בלבד. בשלב הזה אמרתי “ביי ביץ’” והמשכתי הלאה בידיעה שיש מספיק חולצות בעולם שהן פחות מורכבות לתחזוקה ממנה. ייתכן שהחולצה הייתה שורדת כביסה ביד או אפילו במכונה ולא היה קורה שום דבר, אבל לא רציתי לקחת סיכון. מעבר לכך שמדובר בטרחה גדולה לקחת פריט לניקוי יבש כל פעם, תחשבו שבמקום שעלות ה- Cost per wear של הפריט תרד עם הזמן, היא רק עולה.

✛ פרמטר ה-Cost per wear צריך להיות תואם את רמת ההכנסה שלנו. מה זה אומר? אני יכולה להצדיק פריט ב-300 שקלים אם אני יודעת שהוא יהיה שימושי לי ואלבש אותו שוב ושוב ושוב, יחד עם זאת, אני לא יכולה עכשיו להתחיל לפזר 1000 או 2000 שקלים על זוג נעליים או תיק, אם זה לא תואם את רמת ההכנסה שלי או אם לא חסכתי לקראת זה. אל תשתמשו בהבטחה שתנצלו את הפריט עד שהוא יחזיר את  ההשקעה, כדי להצדיק קניית פריטים שהם מעבר לרמה הכלכלית שלכן. אותו דבר לגבי ספייס: אם אתן גרות בדירה מאוד צפופה כי זה מה שמצבכן הכלכלי מאפשר, אל תציפו אותה בפריטי לבוש עד שכל מקומות האחסון יעלו על גדותיהם. חייב להיות מתאם בין רמת ההכנסה לבין מקום האחסון וכמות הפריטים שקיימים בבעלותכן וכאשר קורה מצב שבו כמות הפריטים עולה על השניים הראשונים, זה סימן שהרגלי הקניות שלכן לא מאוזנים.

✛ השתמשו בהגיון בריא: אני מודה שאני לא נתפסת לחוקיות מסוימת כשמדובר בבגדים, כלומר אני לא מאמינה שאדם צריך להחזיק במלתחה שלו X פריטים או למדוד Y זמן עד שהוא מחליט להיפרד מפריט מסוים כתוצאה מחוסר שימוש בו. אני לא סופרת כמה פריטים יש לי ואני לא מודדת כמה זמן חלף מבלי שהשתמשתי בפריט מסוים אלא אני פשוט נוהגת להפעיל הגיון בריא. על אותו משקל, אני פחות מקפידה על כמות חולצות הטישירט שיש לי מכיוון שאני יודעת שזה פריט שבדרך כלל קל לכבס ואני לובשת כל הזמן, אבל מקפידה הרבה יותר על כמות המעילים שיש לי כי ובכן, ישראל וכי הם דורשים בדרך כלל טיפול מיוחד.

✛ התייחסו יפה לפריטים שלכן: הדרך הכי טובה להבטיח Cost per wear משתלם היא לשמור על חיי המדף של הפריטים וזה אומר לא לזרוק אותם על הרצפה, לכבס אותם לפי ההוראות, להפריד כביסה, לאחסן אותם כראוי ולא בצורה דחוסה, לטפל בכתמים מיד כשזה קורה ולהיזהר מאוד עם ג’ינס בקרבת תיקים בהירים מפני החשש להעברת צבע.

Cost per wear shopping technique Fashion tails ✛ וודאו שיש לכן אנשי מקצוע טובים לטיפול בבגדים ובאביזרים שלכן. אם אין לכן מקום טוב לניקוי יבש, סנדלר טוב ותופרת טובה – אך יש לכן פריטים בארון שזקוקים לטיפול של סנדלר, תופרת או ניקוי יבש, אז אתן עלולות למצוא את עצמכן בבעיה. זה מתכון בטוח לכך שיהיה לכן אזור דמדומים בארון של פריטים הדורשים טיפול אבל אתן פשוט לא מגיעות אליהם כי אין לכן לאן לפנות. תופרת זה באופן כללי נכס למי מי שמזמינה אונליין ו/או יש לה מבנה גוף שמקשה עליה בהתאמה של פריטים מסוימים.

✛ אל תתפשרו על מידות: זה כלל מאוד חשוב שיכול לחסוך לכן הרבה מאוד כספים ועוגמת נפש. הנה דוגמא: לפני כמה שבועות מדדתי בסייל זוג נעליים שמאוד רציתי בזארה, רק מה? מידה 36 של זארה גדולה עליי ולכן כשמדובר בנעליים מסוימות זה פער בלתי ניתן לגישור. אלה היו נעליים שהרגל מחליקה לתוכן כך שלא היה לי הרבה מה לעשות בנדון ולמרות זאת התלבטתי, כי מי רוצה לסרב לנעלי בלוק חרדליות של זארה ב-130 ש”ח? התלבטתי, התייסרתי, לא ידעתי מה לעשות ואז אמרתי לעצמי “הן גדולות עלייך, לא תוכלי לצעוד בהן” – ובשלב הזה הנחתי את הנעליים והתרחקתי מזירת הפשע. הבנתי שהנעליים האלה פשוט לא רלוונטיות עבורי כמו עוד המון פריטים אחרים שנשארים על הקולב כי הם לא מתאימים לי.

✛ היפרדו מרגשות האשם: לחיים שלנו יש קצב מהיר, הטעם שלנו משתנה, הדיעות שלנו משתנות, הנסיבות של החיים שלנו משתנות – ולכן אני רואה כל לגיטימציה לכך שהמלתחה שלנו תתעדכן בהתאם. אז נכון שטרנדים היום הופכים את השינוי הזה למהיר באופן לא סביר, אבל יש גם מקום בריא בין לבין. יש פריטים מסוימים שקניתי לפני שנתיים ואני שואלת את עצמי מה לעזאזל חשבתי כשעשיתי את זה ויש פריטים שקניתי לפני שנתיים ולא עולים עליי היום. האם אני צריכה להרגיש רע בגלל זה? לא ולא. לכן, הייתי מחשבת את ה-Cost per wear כפונקציה של כמה שנים ספורות לכל היותר, כדי שלא תרגישו מחויבות להחזיק בארון פריטים שלא עושים לכן טוב רק כדי להצדיק את העובדה שקניתם אותם פעם.

מקווה שהטיפים שלי היו מועילים לכן!