את הסיום של העונה החדשה של בנות גילמור הרבה מעריצים כבדים לא יאהבו וגם ברור לי לגמרי למה: תשע שנים לאחר חזרתה למסך כאחת מסדרות הדגל של נטפליקס, זה הרגיש שמגיע לנו לדעת, אלו מאיתנו שאהבו את בנות גילמור הרבה לפני שזה נהיה מגניב לחכות לפרקי האיחוד – מה עלה בגורלן של לורליי, רורי וכמובן גם אמילי – הכוכבת האמיתית של הסדרה.

פוסט סיכום פרקי האיחוד של בנות גילמור במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגאהשניות האחרונות של הסדרה הכו בי כמעט כמו פרק “החתונה האדומה” הידוע לשמצה במשחקי הכס – במין תחושה כזו ש”זהו?” ומיד אחריה ריקנות אדירה. תשע שנים חיכיתי לרגע הזה ולא סיפקתם לי את התשובות שרציתי לדעת, כשבמהלך האיחוד בעצמי התחבטתי עמוקות בשאלת לוגאן או ג’ס. אבל ככל שהמחשבות אודות הסדרה שקעו, התחלתי לנתח את מה שראיתי וניסיתי להבין מדוע הרגשתי צער כשזה נגמר כפי שנגמר. הבנתי שהייתה בי ציפיה שיאכילו אותי עם כפית כי זה מה שסדרות, במיוחד סדרות שמאלץ אמריקאיות עושות והרי ברור לי שבנות גילמור הן הרבה מעבר לזה.

במהלך כל פרקי האיחוד לורליי דיברה על Full circle ואני מרגישה שזה בדיוק מה שקרה בסיום: לא משנה כמה שונה הייתה הדרך שלורליי ורורי עברו לאורך השנים, שהרי בפרקי האיחוד פגשנו את רורי כאישה בת 32, בדיוק הגיל של לורליי כשהסדרה המקורית עלתה לאוויר – לבסוף הן הגיעו לאותה נקודה בדיוק: אמהות חד הוריות שצריכות לפלס לעצמן ולילד שלהן את דרכם בעולם.

כסדרה שהייתה פמיניסטית ופורצת דרך בתחילת שנות האלפיים, היא התעקשה להיות כזו עד לרגע האחרון ואפשר לזקוף זאת לזכותה של יוצרת הסדרה, איימי שרמן פלדינו. היא לא רצתה להניח את רורי בבטחה בזרועותיו הפוטוגניות של לוגאן, של דין או אפילו של ג’ס שערג לה מבעד לחלון (ואין ספק שהייתי קופצת לזרועותיו במקומה). היא היורשת של לורליי במלוא מובן המילה ולכן כשהיא נפגשה עם אבא שלה כריסטופר, על פניו כדי לקבל את המידע הדרוש לה להשלמת הספר על קורות חייה עם לורליי, היא בעצם תחקרה אותו כמי שנמצאת בנעליה של לורליי ויודעת שיעברו שנים לפני שתוכל לקבל את התשובות הללו מלוגאן, האיש שהוא ככל הנראה אב ילדה ומי שעתיד להפוך ל”כריסטופר” בחייה.

לפי אותו עיקרון אגב, התיאוריה שלי אומרת שג’ס הוא בעצם הלוק של רורי, כי אם כבר Full circle אז זו סגירת המעגל האולטימטיבית אבל בסופו של דבר, זה לא באמת משנה, כי מה שיוצרת הסדרה ניסתה להעביר לנו בפרקי האיחוד ולאורך הסדרה כולה -שזה לא באמת משנה עם איזו דמות גברית הן חולקות את חייהן, מה שבאמת מעניין זה מה שעובר עליהן: היחסים שהן מטפחות ביניהן כנשים ועל התפקידים שהן משחקות בחייהן אחת של השנייה.

כמובן שלא הכל שחור ומי שציפתה בכל זאת ל-Happy ending בגרסה קלאסית יותר קיבלה את זה דרך לורליי, שבפרקים הראשונים עשתה רושם בעייתי ומפוזר כתמיד ואמילי – האלמנה הטרייה ששברה לנו את הלב. הדור המבוגר יותר במשפחת גילמור הגיע בסופו של דבר לנחלה לאחר שנים של מלחמה במוסכמות אבל רורי, הצעירה של השבט, עדיין צריכה לפלס את דרכה בעולם והיא לא תעשה זאת לבד.

פוסט סקירת האיחוד של בנות גילמור במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא

בדיוק כפי שלורליי המליצה לרורי לקצר את הטייטל של הספר שלה מ-The Gilmore girls ל- Gilmore girls בלבד כדי לשמור על זה נקי יותר, כך גם בחרו לסיים את הסדרה בטונים נקיים: ראינו את החתונה המסתורית של לורליי ולוק אבל לא את האירוע הגדול עצמו וייתכן שלעולם לא נגלה באמת מה עלה בגורלה של רורי ואת הפרק הזה בספר כל אחד ישלים בעצמו.

מצד שני, ייתכן שזה פתח לעונה נוספת ואני ממש לא אתנגד להציץ בשרירים המאוד מפותחים האלה של ג’ס כמה פעמים נוספות.

העברתי שמונה שעות מחיי (!) בצפייה מרוכזת בפרקי האיחוד ועדיין יש לי מרץ לכתוב על הסדרה. בכיתי, צחקתי, התרגשתי ומובן לי שלהרבה אנשים האפיל הזה של שתי הנשים המעצבנות האלה שמדברות מהר מדי ואוכלות ג’אנק אך לעולם לא משמינות – לא יהיה מובן, אבל בעיניי הסדרה עצמה היא תענוג אחד גדול והסוף הפתוח עם כל השאלות שנותרו באוויר רק מחזק את כל מה שאהבתי ואני עדיין אוהבת בה.