פוסט על בנות גילמור במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא

✛ כי אנחנו קרובות יותר לגיל שבו לורליי הייתה כשהסדרה התחילה מאשר רורי

✛ וכשקרובים יותר לגיל של לורליי, דברים נראים קצת אחרת

✛ למשל, מרגישים הרבה יותר סלחניים כלפי הפאשלות של לורליי ורורי כי היי, גם אנחנו פישלנו מספיק עד כה

✛ היום ברור לנו שלא היינו שורדות עם לוק אפילו רגע

✛ אבל עדיין היינו רוצות מישהו שיישמור פתק שכתבנו לו בארנק במשך שמונה שנים

✛ פתאום לגמרי ברור לנו היכן התחיל תסביך הילד הרע שלנו, הלו, ג’ס, שומע?

✛ לרורי היו כמה תובנות ממש איכותיות, אפילו בתור נערה צעירה

✛ כי פופ טארטס טעימים גם במציאות ופעם היינו צעירות מכדי להבין זאת וצעירות מכדי להשיג אותם

✛ כי ככל שמתבגרים מבינים שטאקו ואוכל מקסיקני באופן כללי זה אחד מאבות המזון

✛ כי לורליי ורורי גורמות לנו להרגיש בסדר על כך שאין לנו זמן/ כוח או את היכולות הנדרשות כדי לבשל

✛ כי פתאום הקשר בין לורליי לרורי לא נראה כזה מגניב כמו בעבר, לסיסטר יש בעיות סמכות רציניות!

✛ כי אם רורי לא יודעת מה תעשה בחיים, אז מה נגיד אנחנו, גם אם אנחנו נושקות לגיל 30

✛ כי היו ללורליי כמה בחירות אופנתיות מפוקפקות שתמיד שנאנו, אבל פתאום מעוררות בנו פרץ נוסטלגיה חביב

✛ כי היום מבינים בדיעבד עד כמה ללורליי היו בעיות התחייבות ואינטימיות. אישה עם אישיוז, כבר אמרתי?

✛ כי היום בדיעבד מעריכים הרבה יותר את ההערות העוקצניות של אמילי

✛ וכמה גאוני זה השם ‘פול אנקה’ לכלב. פול אנקה!

✛ כי היום אפשר לצפות בזה בנטפליקס, שזה הדבר הכי כייפי בעולם

✛ כי היום יש גם אינספור ממים וגיפים שאפשר לשתף

✛ כי כבר בתור נערה אמרתי שאני מעדיפה את הסדרה המתוסרטת ביותר בעולם על כל הריאליטי שיט

✛ ופתאום מגניב להודות בזה

✛ כי נוצרה תרבות שלמה סביב בנות גילמור וחשוב מכך – מרצ’נדייז

✛ כי היום אנחנו פחות שונאות את לוגאן, למרות הבחירה המחרידה שלו בתיק הבירקין – אבל עדיין מעדיפות אחרים על פניו

✛ כי אנחנו מבינות שלפרסם ספר תחת שמך זה ממש לא פשוט, גו ג’ס!

✛ כי אנחנו מחכות באופן לא סביר לחזרה של הסדרה בסוף החודש

✛ ואפילו קנינו פופ טארטס, כי המעמד מחייב