התלבטתי לגבי פרסום הפוסט הזה: יש בקעקועים משהו מאוד אינטימי, גם אם הם גלויים לעולם – החלטה פנימית שלי לעשות עם הגוף שלי מה שנראה לי הכי יפה, מה שייקשט אותו, מה שיבטא את מי שאני.

עבור אנשים רבים מדובר בקוריוז, עבורי מדובר בחלק מהעור שלי, מהמאפיינים שלי – ממש כמו צבע העיניים, סוג השיער, הגובה וכד’. בדומה לכך שלא הייתי רוצה שיעבירו ביקורת על שום קריטריון מאלו שמניתי, כך גם לא הייתי רוצה שיבקרו את הקעקועים שלי אבל ברגע שהפוסט הזה יעלה לאוויר, כבר לא תהיה לי שליטה על כך. אז רק אבקש שאם אתן לא מחבבות קעקועים או ספציפית לא אוהבות את שלי – אתן מוזמנות לדלג הלאה.

בפוסט הזה אעשה כמיטב יכולתי לענות על השאלות ששאלתן אותי וגם לגעת בנושאים כלליים ובמידע שחשוב לקבל לפני שעושים קעקוע.

הקעקועים שלי.

הקעקוע הראשון שעשיתי הוא היחידי שלא אציג כאן, כי לפני כמה חודשים כיסיתי אותו בקעקוע אחר. הוא היה קעקוע של פייה שחורה, עשוי בצורה גרועה מאוד – כיאה לקעקועים של גיל 18. הוא הופיע על קרסול רגל ימין והקוראות הוותיקות של הבלוג לבטח זוכרות אותו היטב.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

את שאר הקעקועים שלי עשיתי בטווח של ה-18 החודשים האחרונים. זה עלול להיראות מאוד יוצא דופן וחריג לחלק מהאנשים – אולי אפילו בצדק, אבל האמת היא שהכל היה מתוכנן מראש ובקפידה – ובהמשך גם אסביר מדוע עשיתי את הבחירה הזו.

הקעקוע השני שעשיתי אחרי הפייה היה אייל אפור שהקרניים שלו מסתיימות בנגיעות של פרחים צבעוניים. הוא ממוקם על כל הגב שלי, מהקו של החזייה וממש עד לעורף והכתפיים. עשיתי אותו כמה ימים אחרי יום הולדת 26 אצל אבי נשיא מ”פסיכו” (שעבר מאז ל-Ink Donkey) ויחד איתו עשיתי קעקוע נוסף, עם הכיתוב Today is the day על זרוע ימין. שני הקעקועים נמשכו יחדיו כשעתיים, את הקעקוע בגב הייתי מדרגת בסף הכאב כ-10/10 ואת הקעקוע על היד כ-4/10. במקרה של הגב, ההחלמה הייתה לא פשוטה (בעיקר בגלל המיקום) אבל סבירה בהחלט.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

הקעקוע הבא שלי היה קעקוע של עוגן, הפעם על מפרק יד שמאל. הוא הקעקוע הכי קטן שעליי והיחידי שאין בו מוטיב כלשהו של פרחים ולמרות זאת, הוא מאוד משמעותי עבורי ואני אוהבת אותו ממש. המשמעות של הקעקוע הזה נועדה להזכיר לי את נתן, שאותו אני מגדירה בתור העוגן שלי ולכן גם יש לו לב בפנים.

הקעקוע חשוב לי כי בזכותו התחלתי לאהוב קעקועים צבעוניים, הרי עד לשלב הזה חשבתי שאני טיפוס של קעקועים אפורים ושחורים בלבד. כשאבי ייעץ לי לקחת את הסקיצה למחוזות האולד סקול ולבחור בצבעים מתאימים, החלטתי לזרום איתו ואני ממש שמחה על כך: גיליתי עולם שלם שהתאהבתי בו. רמת הכאב של הקעקוע הזה היא 3/10, מהסיבה הפשוטה שהוא קטן יחסית.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

הקעקוע הבא שלי הוא אולי הכי גלוי ומזוהה איתי: הפרחים שעל זרוע ימין. תכננו אותם כך שיקיפו את הכיתוב וייראו כמו קעקוע אחד גדול והרמוני. הדבר שהכי אהבתי בפרחים זו את העובדה שאין להם קווי מתאר שחורים ולכן הם נראים כמו ציור בצבעי מים. הפעם היה מדובר בשני סשנים שונים שארכו שעתיים כל אחד וסף כאב של 7/10.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

הפרח הצהוב הוא כנראה אחד הדברים האהובים עליי ביקום כולו.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

הקעקוע הבא שעשיתי גם הוא מאוד אולד סקול – קעקוע של פגיון שחוצה ורד ועם קרניים זהובות. ניסיתי להמשיך את המוטיב הפרחוני ושל הקרניים ובעיקר רציתי לכסות את הפייה הנוראית שהופיעה שם קודם. הקעקוע הזה ארך 3 שעות בסף כאב של 8/10 ונעשה הפעם על ידי רונית פינס מ”קיפוד” שאותה אני מגדירה בתור המקעקעת הקבועה שלי מעכשיו והלאה (והיא גם ההמלצה האולטימטיבית שלי למקעקעת מדהימה). ההחלמה של הקעקוע הזה הייתה קשה מאוד וליוותה אותה פריחה ממש איומה שנעלמה רק כשהקעקוע החלים סוף סוף.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

את הקעקוע הבא ידעתי שאעשה מהרגע שהתחלתי להתקעקע: קעקוע של פרדי הכלבלב. היה לי ברור בדיוק איך והיכן אני רוצה להנציח אותו אבל בכל זאת, נפעמתי מהתוצאה ולא ציפיתי שהוא יהיה כל כך צבעוני, כל כך אמיתי, כמעט חי. הוא הקעקוע האהוב עליי וזה שעוצרים אותי ברחוב בגללו. רמת הכאב הייתה 10/10 וליוותה אותה גם החלמה קשה, אבל כאמור – זה היה שווה הכל.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

הקעקוע השביעי והאחרון לבינתיים, הוא קעקוע של פרחי גובלן על החלק הפנימי של יד שמאל, אם מביטים בו מקרוב רואים שכל הפרחים האלה עשויים מאיקסים קטנים ועדינים. שתי העבודות האחרונות גם הן של רונית פינס מקיפוד. שני הקעקועים האחרונים ארכו 4 שעות כל אחד, בסשן אחד כל אחד מהם, סף הכאב של הקעקוע הזה הוא 9/10 אבל בזכות המחט הדקה שאיתה עבדה רונית, ציפתה לי החלמה קלילה מאוד.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

עד כמה זה כואב?

אני חושבת שאפשר להבין מהדירוגים הלא סלחניים שלי שהקעקועים כואבים, אפילו מאוד. אלה כמה שעות שצריך לשבת בהם בלי הרבה תזוזה למרות הכאב וגם תקופת ההחלמה ובמיוחד הימים הראשונים שלה – לא פשוטים בכלל. אני מתפקדת כרגיל ביום שלמחרת וגם בשאר הימים שלאחר מכן, אבל זה לחלוטין לא מובן מאליו. מישהי שאלה אותי “אז מה, זה באמת לא כואב?” וקצת חייכתי לעצמי, כי זו ממש לא האמת ואני לא רואה סיבה להסתיר אותה. זה כואב כמו מאדרפאקר. אבל זה מחלים ונשכח תוך כמה ימים, כמו כל דבר אחר בחיים.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

אז למה תוך שנה וחצי?

מי שמכיר אותי יודע שמבחינת האישיות שלי, אין דבר שמתאים לי יותר מאשר לעשות כמה קעקועים ברצף. אני טיפוס נורא אינטנסיבי וכשאני מגלה משהו שאני אוהבת – אני לא יכולה להסתפק במעט ממנו, מה שנכון לגבי כל תחום אחר בחיים שלי. ידעתי שאני רוצה לוק מסוים, ידעתי שאני נמצאת בתקופה בחיים שבה אני יכולה להתחייב לקעקועים ולהחלמה שלהם ולא ראיתי סיבה מספיק טובה לא לעשות את זה בצורה הזו.

אני גם מוצאת שככל שחולף זמן רב יותר בין קעקוע לקעקוע, מתעורר פחד מהכאב ומהמחויבות – ואני מכירה את זה מכל מיני אנשים שעשו כמה קעקועים בעבר, הפסיקו ועכשיו מתקשים לחזור לזה למרות שהם ממש רוצים.

סיבה נוספת היא שכך כל הקעקועים הם בסגנון אחיד, באותו גיל ויכולים להזדקן בקצב דומה (להבדיל מקעקוע הפייה הישן והקעקועים החדשים, שהפער ביניהם עוד יותר צרם לי).

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

איך תיראי בעוד כמה עשרות שנים?

אני לא יודעת איך איראה כאזדקן, האם אתן יודעות? סביר להניח שאם אגיע לגיל זקנה, אהיה מקומטת ובעלת עור שלא נראה במיטבו ועוד כל מיני תופעות קסומות שמאפיינות את הגיל הזה. האם יפריע לי שאת העור הזה ייקשטו קעקועים? אומר בכנות שיש הרבה נושאים שמעסיקים ומטרידים אותי כרגע – זה לא אחד מהם.

האם את לא חוששת שתתחרטי?

לא. שוב, זה עניין של אופי. אני טיפוס החלטי, אני טיפוס שלא נוטה להתחרט על ההחלטות שלו – כשאני מחליטה אני דובקת בזה ומתמידה בכל מיני החלטות לאורך זמן. אם לא הייתי בן אדם כזה, סביר להניח שהייתי חושבת פעמיים. את הקעקועים שלי אני רואה כבר בתור חלק מהעור שלי ואני לא רואה סיבה שאתחרט על כך.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

האם תמשיכי להתקעקע?

התשובה היא כן. אני לא רואה את עצמי מפסיקה כרגע, יש לי לפחות שני תכנונים מאוד ספציפיים לגבי הקעקועים הבאים שלי ובאופן כללי אני נוטה להאמין שלעשרה קעקועים אגיע די בקרוב.

האם יש עדיין סטיגמות סביב קעקועים?

אני חושבת שכן. אמנם קעקועים הם הרבה יותר מיינסטרים היום מאשר בעבר וכבר ברור שלא רק פושטקים מקעקעים את עצמם, אך אני עדיין חושבת שיש להרבה אנשים מוסר כפול לגבי זה ובטח שהדור המבוגר יותר לא רואה זאת בעין יפה.

אני עובדת בתחום שבו קעקועים מתקבלים בברכה והם אפילו מועילים! מאז שיש לי קעקועים הם הצטלמו בכל כך הרבה הפקות שזה מדהים – אבל אני מוצאת שבמקומות עבודה קונבציונליים יותר עדיין מדובר בסוג של טאבו ולכן יש עובדים שנדרשים לכסות את הקעקועים שלהם. אני לא רואה את זה משתנה בקרוב אבל מקווה לקצת יותר פתיחות ופחות שיפוטיות בנושא.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

איך מוצאים השראה?

זו אולי ה-שאלה שנוגעת לקעקועים: פעמים רבות יצא לי לדבר עם אנשים שרצו ממש להתקעקע אבל לא היה להם מושג מה הם רוצים. העברתי בשנה וחצי האחרונות לא מעט זמן במכוני קעקועים ואני יכולה גם לומר שיש הרבה אנשים שמגיעים במטרה לקבוע תור למרות שהם ממש לא סגורים על עצמם.

היכן מוצאים השראה? ברשת כמובן. אני דווקא פחו�� אוהבת את הפינטרסט למטרה הזו, אבל לדעתי באינסטגרם יש המון השראה מעולה. לכל מכון קעקועים שמכבד את עצמו יש היום עמוד פייסבוק שמציג פורטפוליו מסודר של כל מקעקע, אז אפשר לדפדף בין העבודות כדי לראות למי אתן הכי מתחברות.

זה אולי יפתיע אתכן אבל אני גם ממש ממליצה על קעקועים זמניים כמו למשל מאתר Tattly או החנות הזו באטסי. לא רק שאפשר למצוא שם רעיונות שווים אלא אפשר להזמין את הקעקוע, להניח אותו על המקום הרצוי בגוף ולבדוק “על יבש” מה דעתכן על כך. Today is the day הוא קעקוע זמני שכל כך אהבתי, עד שהחלטתי לקעקע אותו על עצמי.

איזה חומרים כדאי להביא לייעוץ?

אם מדובר בקעקוע שהוא פרי הדימיון שלכן ולא ראיתן שום רפרנס מספיק טוב, אז כדאי מאוד שתצליחו לתאר בצורה הכי ספציפית שאפשר. אם מדובר בתמונה שנלקחה מהרשת ורק צריך לעשות לה אדפטציה כלשהי, אז מומלץ להביא כמה שיותר רפרנסים. כמה זמן מקובל לשבת על כל סקיצה וייעוץ? לא יודעת לומר כי במקרה שלי זה היה תהליך של כמה דקות: תמיד הבאתי רפרנסים מאוד מדויקים והמקעקע/ת תמיד היו בראש שלי כך שלא הייתה בעיה ליצור סקיצה שמתאימה לי.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

האם יש קעקוע שלא היית עושה לעולם? או מקום שבו לא היית מתקעקעת?

Never say never, אבל קעקועים שחורים וסופר קטנים שהרבה בחורות אוהבות לעשות הם פשוט לא הסגנון שלי – אם כי אני מחבבת את זה על אחרות. כמו כן, אני לא רואה את עצמי עושה קעקועים בגב התחתון, בבטן, בצלעות או בחזה. כנ”ל לגבי הצוואר והפנים.

האם היום בדיעבד היית מעדיפה לעשות כמה קעקועים קטנים ולא קשורים או שרוול?

מאחר שהתחלתי להתקעקע רק לפני שנה וחצי, קשה לומר שהייתי עושה משהו אחר, אולי רק צובעת את האייל שעל הגב שלי באותם צבעים כמו שאר הקעקועים שלי אבל זה לא באמת משנה לי. אני תמיד מעדיפה שרוולים או קעקועים גדולים ובעלי נוכחות מאשר אוסף קעקועים רנדומליים.

איך להתמודד עם תגובות שליליות?

כמו כל החלטה לא שגרתית אחרת שעשיתי בחיי: ברגע שהחלטתי שאני עושה את זה, הייתי בטוחה בעצמי ולא הבטתי לאחור. אני מבינה שלקעקועים יש השלכות והחלטתי עם עצמי שאני מתמודדת איתן לא משנה מה הן יהיו.

רוב התגובות שאני מקבלת ברחוב הן חיוביות: הרבה פעמים אנשים מתפעלים מהם ברמה האמנותית, שזה דווקא נחמד לי ובמקרים נחמדים פחות הם מרגישים צורך לגעת (!) בקעקוע מבלי לבקש רשות (!) או להניח שאני טיפוס מיני/ זורם/ קינקי יותר בגלל שבחרתי להתקעקע. כאמור, התגובות הללו פחות נפוצות והקעקועים לא מהווים אישור או הזמנה לפלוש למרחב האישי שלי, אז אני עומדת על שלי ותעמדו גם אתן על שלכן.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

טיפים למתקעקעות חדשות

קודם כל, אל תפסיקו באמצע. אם נראה לכן שהכאב בלתי נסבל: חלקו את זה לסשנים, קחו משכך כאבים, תבקשו שירססו לכן ספריי מאלחש על האזור. אם הייתן שאפתיות ורציתן קעקוע גדול וצבעוני אבל הבנתן שלא תעמדו בכאב, תסיימו לפחות את קווי המתאר באותו סשן ותחשבו לגבי ההמשך. מקעקע טוב הוא מקעקע שלא יאפשר ללקוח שלו פשוט לקום באמצע ולעזוב.

תהיו ריאליות לגבי הגודל של הקעקוע: אי אפשר לקעקע משהו קטן אבל שיהיו בו המון פרטים. תבחרו שטח שמתאים לקעקוע בגודל שאתן רוצות, כדי לא “לשרוף” שטח פנים גדול יחסית על קעקוע קטן, אחרת אם תרצו בהמשך להוסיף קעקוע נוסף לידו, תהיה לכן ממש בעיה לעבוד מסביבו.

אם החלטתן לקעקע את עצמכן, תחליטו שאתן מתחייבות לכך – גם אם זה אומר לעשות עוד כמה שנים טאץ’ אפ לקעקוע כדי שייראה כמו שצריך. קעקועים טובים שמתחזקים היטב לא אמורים לדהות במהירות אבל זה בהחלט משהו שיכול לקרות בהמשך הדרך וצריך לקחת את זה בחשבון. רוב הקעקועים שאני רואה על אנשים ברחוב הם אותם קעקועים לא ברורים ודהויים מגיל 18.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

מה שמביא אותי לנקודה הבאה – אתן בנות 18? אל תעשו קעקועים. אני יודעת שזה מגניב ומרדני, אבל נדיר לפגוש קעקוע יפה מהתקופה הזו. חכו לפחות לתחילת שנות ה-20 כדי לבחור בקעקוע המתאים ותקעקעו אותו רק אחרי שננעלתן על הרעיון במשך כמה חודשים טובים.

אל תקחו סיכונים לגבי תקופת ההחלמה. תעשו בדיוק כל מה שמבקשים מכן במכון הקעקועים למשך כמות הימים הנדרשת. אל תחפשו טיפים ורעיונות מכל מיני יודעי דבר ברשת. צצה לכן פריחה או תופעת לוואי מוזרה שלא עוברת? לכו לרופא שיירשום לכן סטרואידים. נתקלתן במישהו מנוסה ברשת שהמליץ לכן לנהוג בצורה שונה מהמלצת המקעקע שלכן? התעלמו ממנו.

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

עוד כל מיני זוויות של הקעקועים שלי, צילום: רובי אהרון, נטלי שור, טלי ודבורה ונתן כמובן.

קעקועים עם מסר

הקעקוע היחידי מבחינתי שיש לו מסר עמוק ממש הוא הקעקוע של פרדי, את כל שאר היצירות קעקעתי על עצמי כי זה יפה בעיניי וכי רציתי שהן ייקשטו אותי. אתן לא חייבות לחפש קעקועים עם מסר עמוק בדיוק כמו שאתן לא צריכות לבחור קעקוע סתמי, אם ציור מסוים יפה בעיניכן – זו סיבה מספיק טובה לקעקע אותו.

נשאלתי לגבי קעקועים עם מסרים טבעוניים: אני אישית לא ראיתי כאלה שהתחברתי אליהם כי אני מוצאת שהרבה פעמים המסר עולה על הערך האסתטי ולי אישית זה מפריע. אם הייתי עושה קעקוע עם מסר טבעוני, הייתי בוחרת לקעקע על עצמי חיה כלשהי בדומה לקעקוע של פרדי או לחילופין קעקוע של קינוח מושחת שעליו כתוב Vegan. רק שימו לב שמקעקע/ת שלכן משתמש/ת בחומרים טבעוניים כי אחרת זה אירוני (אגב, רוב סוגי הדיו בימינו הם טבעוניים ממילא).

לגבי משפטי השראה – גם זה נורא אינדווידואלי, אני בחרתי במשפט Today is the day כי זה מסכם את הגישה שלי לגבי החיים ולגבי כך שצריך לנצל כל יום. אני מניחה שזה בעיקר תלוי במשפט שמעצים אתכן, במוטו שלכן לחיים וכו’.

ממליצה לכן בחום לא לקעקע את כפות הידיים והרגליים – אלה המקומות שדוהים הכי מהר, הכי חשופים לשמש והכי גלויים בגוף כך שגם אי אפשר להסתיר אותם בשום צורה.

מקורות ההשראה שלי

קודם כל, אני מזמינה אתכן לעקוב אחר בורד הקעקועים שלי בפינטרסט וממליצה לכן לבדוק את העבודות המדהימות של Sasha Unisex, AshleyLuka וכל מי שנמצא ברשימה הזו, אם יש לכן זמן פנוי תקישו את המילה “Tattoo” בשורת החיפוש של אינסטגרם ואני מבטיחה לכן שזה ייקח אתכן למחוזות של אסתטיקה ויופי. ממליצה לכן בחום גם לבדוק את האינסטגרם של מכון הקעקועים שלי, קיפוד. המלצה אחרונה, אחרת הרשימה הזו באמת לא תסתיים לעולם, היא למקועקעות האהובות עליי: Hey Claire, Dainty squid ו- Jesiii

פוסט על קעקועים במגזין Fashion tails Luba Shraga לובה שרגא #Tattoos

יש לכן קעקועים ואתן רוצות להראות לי? רוצות להתייעץ איתי באופן ממוקד יותר? מוזמנות לשלוח לי מייל: luba@fashion-tails.com