לומר שנירית טובה במולטי-טאסק יהיה אנדרסטייטמנט. אתן בוודאי מכירות אותה כבר כמנהלת הקהילה נוטפת השיק וההמלצות המדויקות "החברה שיודעת", אך אני זכיתי להכיר כל מיני היבטים מעניינים בעשייה שלה הודות למפגש המשותף: עם תואר בעיצוב אופנה ותקשורת בשנקר, נירית עסקה בסטיילינג ובעיצוב אופנה עבור רשתות, עד שלפני ארבע שנים את האתר Me&She. נירית מתארת עד היום את האתר כבית הספר הכי טוב שקיבלה בעסקים
במקביל החלה לפתח גם את העניין שלה בעיצוב פנים, עיסוק בהחלט בולט לעין כשמביטים בבית שלה. כמו כן, היא מייעצת כיום לעסקים, בוחרת בקפידה פרויקטים של עיצוב פנים לעסוק בהם, מעבירה סדנאות סטוריז, מנהלת קהילות ועוד ועוד. את כל זה היא עושה תחת המותג שלה “The Girl Who Knowz“, שהתחיל בתור קהילה קטנה בשם “החברה ההרצליינית שלי” והתפתח לקהילה חוצה ערים וישובים ברחבי הארץ, אשר בעקבותיה הוקם מגזין לייף סטייל ועמוד האינסטגרם באמצעותו הכרנו.
תמונות של הבית לפני המעבר
נירית היא לחלוטין אשת מקצוע של העולם החדש, במובן שהיא לא מאמינה שהיא צריכה להתביית על תחום מסוים. חלפו הימים בהם אם היית עוסקת בכמה נושאים במקביל היית עושה רושם של טיפוס מהוסס, מבולגן, כזה שלא מתמקצע מספיק באף תחום, תפסת מרובה לא תפסת. על פי נירית (ואני מתחברת מאוד לגישה הזו) – אפשר להיות טובה, אפילו הכי טובה, בכמה תחומים במקביל. החוט המקשר בין כל תחומי העיסוק של נירית הוא האהבה לעסקים ולעיצוב.
הופתעתי לגלות שלבית החדש, אחד הפרויקטים הכי מרגשים שלה לאחרונה, עברה יחד עם בני משפחתה: בן זוגה אלון ושתי הבנות עומרי וניב, רק במהלך תקופת הקורונה. מדובר בבית שמרגיש חמים, נעים ובעיקר כזה שגרו בו היטב כבר זמן מה. למעשה, רק הגינה ובית העץ של הילדות שעדיין לא הושלמו הם היחידים שהסגירו את העובדה שמדובר בדיירים טריים בבית שלא גרים בו שנים.
מצורפות תמונות של הבית לפני השיפוץ, ללא ספק נכס מרשים ביופיו גם במקור. אהבתי את העובדה שנירית בחרה לשמר הרבה מאפיינים מקוריים בבית עצמו, כמו השימוש באלמנטים הטבעיים של האבן והעץ, ואפילו השימוש בשפריץ בקירות – מה שכנראה הכי מזכיר לכולנו דירות ישנות מאוד, אבל נירית הצליחה להחיות מחדש ואפילו לגרום לזה להיראות שיק.
אני אוהבת בתים שמרגישים כמו דירות נופש, הבית של נירית בהחלט מרגיש כמו בית קיט במרקש. העיצוב מאוד מחובר להוויה הים תיכונית, עם מטבח פונקציונלי ופרקטי להפליא ושימוש חכם של כל פינות הבית למשל באמצעות חדר המשחקים השקוף ופינת העבודה שממנה נירית מעדכנת את המגזין שלה.
גם לשיתופי פעולה מסחריים נירית ניגשת באיטיות, תופרת בדיוק למימדים שלה הזדמנויות שיישקפו את ה"אני מאמין שלה". במובן הזה היא גם מייצגת את הדור החדש של המשפיענים: אלה שלא מהססים לדבר על אג'נדות, שלא בוחרים להיות מסחריים בכל מחיר. שניגשים לפן המסחרי עם מבט מפוכח והבנה מאוד ברורה לגבי האופן שבו שיתופי הפעולה אמורים לשרת את המותג האישי ולא להיפך.
