היי, קוראים לי לובה. יכול להיות שהגעתן לכאן בעקבות הפוסטים על התהליך המופלא שעברתי ועל האופן שבו ריפאתי לעצמי את האקנה. יכול להיות שאתן חושבות שהיום יש לי עור מושלם, כי בגדול יוצא לי לכתוב מדי פעם על כך שאני מבסוטה מהעור שלי והמצב אליו הגעתי לאחר עבודה קשה ומחקר אודות רכיבים שונים וצרכי העור שלי.

אין לי אמנם אף פצעון על העור כרגע (יאאי) אבל בואו נעשה רשימת מכולת של מה שיש לי: יש לי נמשים ונקודות חן, יש לי כתמי שמש בכמה אזורים בלחיים, יש לי צלקות ברקות כתוצאה מהאקנה שחטפתי עוד בגיל הנעורים, יש לי נקבוביות בגודל שאפשר כיום להשכיר כדירת 2.5 חדרים בתל אביב, אני לא מוציאה שחורים אצל קומסטיקאית כי אני מוכנה להישבע שזה כואב יותר מלעשות קעקוע, יש לי פיגמנטציה מפצעונים ישנים, יש לי כהויות מתחת לעיניים וזה לחלוטין גנטי – ובאופן כללי יש לי עור כל כך בהיר ושקוף, עד שהוא משמש כמפה לכל דבר שהפנים שלי עברו בשנים האחרונות וזוכר הכל.

אם ממש ניכנס גם לתווי הפנים, אז יש לי שפתיים מאוד דקות וחסרות כמעט כל פיגמנט ואף גדול מהממוצע. אני לא כותבת את כל זה כדי להלקות את עצמי או כדי לרדת עליי, אלא להיפך – אני מבסוטה מהחיים וחושבת שאני יפה.
חלקכן בוודאי מביטות בתמונה הזו ואולי אפילו תוהות לעצמכן למה לעזאזל אני כותבת על טיפוח ולמה שתקחו עצה אחת ממני אם כך העור שלי נראה ואחרות עשויות לקנא במצב העור ולקוות להגיע למצב הזה לפחות. שתי האופציות מקובלות מבחינתי כי כל אחת עוברת את התהליך שלה עם העור שלה, עם הפנים שלה, עם הגוף שלה. אני בעיקר רוצה להציג זווית קצת שונה ולשאול אתכן – למה אנחנו חייבות עור מושלם?
עור מושלם כיעד בלתי אפשרי
היה לי חשוב להחלים מהאקנה, זה נכון. אקנה מבחינתי זה מצב רפואי של העור ובדיוק כמו שהייתי רוצה לרפא כל מצב רפואי אחר (למרות שבאופן פרופורציונלי כמובן שיש הרבה דברים אחרים חמורים יותר) – כך גם רציתי לטפל בו. למרות שאני מודעת היטב לכך שמצב העור שלי רחוק היום מלהיות מושלם, אני לא רואה בעתיד, לפחות לא הקרוב, טיפול פולשני יותר שאעשה לו כדי להפוך אותו לאחיד יותר. לצורך העניין אני גם לא רואה בעתיד שלי בוטוקס, ניתוח אף או פילרים בשפתיים, למרות שמובן לי שזה יקרב אותי לאידיאל היופי.
אני לא מנסה לזרוק בוץ על אלו שכן רוצות או כבר עוברות תהליכים קוסמטיים, כי אני לגמרי חושבת שכל אחת רשאית לעשות מה שנראה לה ראוי בפנים שלה (או בגוף שלה) וזה לא מקומי להתערב. אני רק רוצה להציג נקודה למחשבה: מי קבע שאנחנו צריכות להיות מושלמות? אז נכון, יש לזה תשובה קונקרטית. בעולם המערבי יש ציפייה ברורה לכך שהעור יהיה חלק ונטול קמטים, האף יהיה סולד, השפתיים יהיו בשרניות. זה אידיאל שלא אני וגם לא אתן המצאתן, אבל בפרקטיקה של היום יום ושל אנשים סבירים והגיוניים כמונו, אני שואלת – למה זה הכרחי?
מי קבע שהאף צריך להיות זעיר ולא אף עם אישיות? מי קבע שאני צריכה שפתיים של אנג’לינה ג’ולי? מי קבע שצריך להיות לנו עור של דוגמנית? עם יד על הלב, אומר לכן שגם אם לא הייתי מתנגדת לכל אלו ובואו נודה באמת – לא הייתי מתנגדת, אני חיה בשלום עם עצמי כמו שאני ולא רואה צורך לשנות, להקטין, לעבות או להחליק כדי לקלוע לאידיאל הזה.
השחרור מכבלי הציפיות
לא תמיד הייתי כזו: במשך שנים חלמתי על ניתוח אף, במשך שנים שנאתי את השפתיים הקטנות שלי וחשבתי שהן גורמות לי להיראות רעה. כשהחלמתי מהאקנה, הציפייה הטבעית שלי הייתה למצוא את המוצר הזה שיעשה מהפך בעור שלי ויהפוך אותו לחלק לחלוטין. תמיד בחנתי את עצמי במראה ורציתי לשפר, לחדד, לייפות עד שבסוף הפסקתי עם זה.
בכנות, זה נובע בעיקר מכך שאין לי כוח. אני אוהבת להתעסק עם עצמי, אבל לא ברמה של תחזוקה סיזיפית שתגרום לי לחזור למנתח פלסטי כל כמה חודשים. זה לא השאיר לי ברירה אחרת אלא להשלים עם עצמי ולהשלים עם עצמי בכיף, כי מה האלטרנטיבה? לשנוא את המראה שלי? לא תודה, זה לא ממש מסתדר עם גישת החיים שלי. כשבא לי להרגיש יפה במיוחד אני מתאפרת ומדגישה את ההיבטים שאני אוהבת בעצמי אבל גם לא מתאמצת להסתיר את מה שלא: לא תמצאו אותי עם קונסילר שפכטל כדי להסתיר כהויות וגם מייקאפ בכיסוי גבוה יתקרב אליי לעתים רחוקות, כי אני חוזרת לאותה שאלה שאני באמת ובתמים לא מבינה – למה אני צריכה להיות מושלמת?
כשאני רוצה להרגיש טוב עם עצמי אני מתלבשת יפה: יוצרת לוק שבמכלול ייראה טוב גם אם יש לי באותו יום חצ’קון וגם אם הכהויות מתחת לעיניים בולטות במיוחד. אני גם מזכירה לעצמי שלהיות יפה זו לא אחת החובות שלי בעולם, פשוט כך. כשאני רוצה להרגיש טוב עם עצמי אני כותבת על דברים יפים כמו ביוטי וטיפוח, גם בידיעה שאני לא נראית כמו דוגמנית, כי אין שום חובה שכך איראה. כשאני רוצה להרגיש יפה אני מזכירה לעצמי שאני בחורה חריפה, אינטליגנטית, משעשעת וחרוצה – ואלה תכונות יפות יותר מאף כפתור.
אז הנה תזכורת לימים שבהם גם אתן שוכחות את זה: אתן יפות כפי שאתן, לא כי זה סלוגן, לא כי זו קלישאה, כי זו האמת. שום מוצר טיפוח חדש בשוק ושום פטנט מיידי להרזיה לא ישנו את זה ולא באמת יישפרו את זה. ברגע שתפסיקו לחשוב שרזון או עור חלק לחלוטין הם בהכרח האידיאל ומשהו לשאוף אליו – כך תסכימו יותר עם המשפט שאיתו פתחתי את הפסקה.