ציפיתי להגיע לביתה של עדי מהרגע שבו הזמינה אותי. על אף שלא הכרנו קודם במציאות, כפי שקורה עם רוב הנשים שאצלן אני מתארחת לאחרונה –

כבר בתחילת הקורונה כשפרסמתי את הפטריאון שלי לראשונה, מישהי כתבה לי שאני ההוכחה שלא החזק שורד, אלא הגמיש שורד. המשפט הזה הדהד לי בראש וליווה

את ג'נט הכרתי בקבוצות הפייסבוק בתור מלכת הארואידים וספציפית – הקלאדיומים. אם אתן עוקבות אחרי כבר זמן מה, אתן בוודאי יודעות שארואידים הם צמחים טרופיים

אין לי הסבר מדויק לתופעה, אבל החיבור שלי ליעל רסנר היה מיידי. לכן כשהיא הציעה שאבוא להתארח אצלה, ובכן כן, זה היה נשמע הגיוני. לא

את אור אילון גיליתי כמו את כל הדברים הנפלאים בחיי – באינסטגרם. השפה הגרפית שלה משכה אותי אך יותר מכל המסרים שלה, שאותם היא מבטאת

את מאיה לא הכרתי באופן אישי אלא באמצעות האינסטגרם וגם שם, לא היה הרבה שיכולתי ללמוד עליה כי הפרופיל שלה פרטי. עם זאת, בכל פעם

לא הייתה לי שום היכרות מוקדמת עם טל גלעדי, הקול גירל החדשה שלנו. זה לא מנע ממני לנחות אצלה בחדר, להתיישב על המיטה ולשאול "אז

את לנה הכרתי באמצעות קבוצות הצמחים שאני חברה בהן בפייסבוק (למשל זו), כי זה הטיפוס שהפכתי להיות ואני לא מתביישת בכך: אני אוהבת לגדל עציצים

הסיבה שאילונה מתארחת כאן בפוסט, היא כי אני לקוחה של אילונה והיא לקוחה שלי. מה זה אומר? בכל פעם שאני משיקה משהו חדש: מפגשים, פטריאון,

לא נעים לי להודות כמה שנים אני פאן גירל של שלי גרוס, אז אנחנו נמשיך הלאה. נעמיד פנים שאני לגמרי אדישה לזה, זה לא מדגדג

יהלי היא אחת המאיירות האהובות עליי בארץ ובעולם, לכן זה לא ממש מפתיע שהייתי אמורה להתארח אצלה בבית והיא אצלי במדור "קול גירל". בכנות, יותר

כשורד ניגשה אליי באחד הימים בבית הקפה ואמרה לי "אני מגיעה למפגש הבא שלך", ידעתי מיד במי מהרשומות מדובר גם מבלי להכיר אותה באופן רשמי.

את יעל יעקבי, מנהלת קבוצת הפייסבוק הגדולה בישראל "מכורי איפור אנונימיים" אני מכירה כבר מעל לעשור. בראשית ימי הבלוגינג שלי, היא הייתה בין הדמויות הראשונות

אין הרבה בחורות שאני יכולה לומר שטסתי איתן לחו"ל אבל שירן כדר מילר (AKA שירנקה) היא אחת מהן: לפני קצת יותר משנה טסנו לברצלונה כדי

את מירב אני מכירה דרך בן זוגה נועם, שאימץ מאיתנו לפני שנים את אדי הפודל, כלב האומנה שלנו. על אף שלא הכרתי ביניהם בעצמי, אני

אמא כנראה לא הזהירה אותי מספיק בילדות שכדאי לא לדבר עם זרים ובוודאי שלא ליזום ביקורים אצלם בבית כי ניבי היא הקול גירל הראשונה שלא

מכל הקול גירלז שביקרתי עד כה, עם לירון יש לי את מערכת היחסים המעניינת ביותר: מצד אחד, אני צופה בערוץ היוטיוב שלה כבר הרבה זמן,

פגשתי את יהודית גרינשפן בנקודת הזמן שבה עלו בי הרבה תהית לגבי החיים האישיים והמקצועיים שלי והיכן הגבול עובר ביניהם. שאלתי את עצמי בין היתר,

העוקבות של המגזין בוודאי כבר מזהות את שמה של אלינור, שכן היא כבר התארחה כאן בעבר כדי לדון בענייני בשמי נישה. הפעם אנחנו זוכות להיכרות

אני תמיד מספרת שמדור ה"קול גירלז" הוא פיצוי עצמי על כך שמעולם לא עשיתי תואר. מכירות את אלו שאומרים "למדתי באוניברסיטת החיים"? אז אני מרגישה

היא עובדת סוציאלית לשעבר (!) ורקדנית על עמוד בהווה (!), עם חיבה עזה לסטייל אלטרנטיבי. מדור הקול גירלז נוחת הפעם בהרצליה כדי לבקר את שרון

אני חושבת שזו לגמרי לא מקריות שגם אני וגם יעל רגב, הגרות בשתי ערים שונות, בכל זאת נמצאות ברדיוס הקרוב לשוויצריה הקטנה. כי הרי מי

אלינור היא ללא ספק הבחורה הכי ריחנית שאני מכירה, נקודה. בכל פעם שהיא נכנסת לדירה שלי, שובל של ניחוחות שלא מריחים ביום יום על אנשים