בסדרה בנטפליקס The Watcher, משפחה שעברה לגור בנכס מרשים מקבלת לפתע מכתבים מאיימים מאדם מסתורי שמעורב רגשית בבית. לא אספר לכן ספויילרים, אם כי זו

את אפרת וינרב אני כבר מכירה זמן מה, כעוקבת שלי, זה נכון אבל בעיקר בתור אדריכלית ומעצבת פנים שיודעת לעשות קסם עם חללים קטנים. היא

חשבתי שהחיים של טל מדינה נראים מושלם, מודה. נפלתי לאחרונת הקלישאות באינסטגרם וחשבתי לתומי, שהחיים שלה קלילים, פוטוגניים וכיפיים. סה"כ מה רע? בית מהמם, בן

התלבטתי האם לכתוב את שמה המלא של בת-שי או להשאיר אותו כך, אבל אני תמיד נזכרת בשורה שלה שאומרת "בת-שי, רק בת-שי, כמו שר" שהיא

לא נעים לי להודות מתי תכננתי שהפוסט הזה יעלה ועוד יותר לא נעים לי לשלוף את התירוץ הרגיל של החיים קרו: עבודה בקצב, מחלות גן

אני לא מצליחה לחשוב על מותג שמזוהה איתי יותר מאשר מועדון הכותנה, אחרי הכל: הוצאנו קולקציית מצעים ביחד. הפכתי לראשונה ללקוחה של מועדון הכותנה בשיא

את סתיו לא הכרתי, לא מהאינסטגרם. היא עוקבת שקטה וגם כשפרסמתי שאני מחפשת מועמדות חדשות למדור ביקור הבית – היא לא פנתה אליי. גיליתי הצצות

לא היה לי מושג את מי אני עומדת לפגוש כשנחתתי ברחובות: התכתבתי עם חנה בקצרה במייל, חשבון האינסטגרם שלה היה פרטי, מעולם לא שוחחנו מעבר

כשהתחלתי לעבוד על קולקציית המצעים בשיתוף עם מועדון הכותנה בפברואר השנה, ממש דמיינתי איך אהיה כבר אמא, עם תינוק קטן בן כמה חודשים ואגיע במקביל

אל נועה רוזין הגעתי במטרה מובהקת: לנסות להבין מה זה תוכן טוב. האם תוכן טוב הוא כזה שיש לו גבולות גזרה? האם זה קונספט סובייקטיבי

לומר שנירית טובה במולטי-טאסק יהיה אנדרסטייטמנט. אתן בוודאי מכירות אותה כבר כמנהלת הקהילה נוטפת השיק וההמלצות המדויקות "החברה שיודעת", אך אני זכיתי להכיר כל מיני

אמשיך לטעון, בעיקר בפני עצמי, שנועה מונרוב היא האמילי בפריז המקורית. נכון, היא לא גרה בפריז, גם לא באופן זמני אלא בצפון הישן. נכון, היא

ציפיתי להגיע לביתה של עדי מהרגע שבו הזמינה אותי. על אף שלא הכרנו קודם במציאות, כפי שקורה עם רוב הנשים שאצלן אני מתארחת לאחרונה –

כבר בתחילת הקורונה כשפרסמתי את הפטריאון שלי לראשונה, מישהי כתבה לי שאני ההוכחה שלא החזק שורד, אלא הגמיש שורד. המשפט הזה הדהד לי בראש וליווה

את ג'נט הכרתי בקבוצות הפייסבוק בתור מלכת הארואידים וספציפית – הקלאדיומים. אם אתן עוקבות אחרי כבר זמן מה, אתן בוודאי יודעות שארואידים הם צמחים טרופיים

אין לי הסבר מדויק לתופעה, אבל החיבור שלי ליעל רסנר היה מיידי. לכן כשהיא הציעה שאבוא להתארח אצלה, ובכן כן, זה היה נשמע הגיוני. לא

את אור אילון גיליתי כמו את כל הדברים הנפלאים בחיי – באינסטגרם. השפה הגרפית שלה משכה אותי אך יותר מכל המסרים שלה, שאותם היא מבטאת

את מאיה לא הכרתי באופן אישי אלא באמצעות האינסטגרם וגם שם, לא היה הרבה שיכולתי ללמוד עליה כי הפרופיל שלה פרטי. עם זאת, בכל פעם

לא הייתה לי שום היכרות מוקדמת עם טל גלעדי, הקול גירל החדשה שלנו. זה לא מנע ממני לנחות אצלה בחדר, להתיישב על המיטה ולשאול "אז

את לנה הכרתי באמצעות קבוצות הצמחים שאני חברה בהן בפייסבוק (למשל זו), כי זה הטיפוס שהפכתי להיות ואני לא מתביישת בכך: אני אוהבת לגדל עציצים

הסיבה שאילונה מתארחת כאן בפוסט, היא כי אני לקוחה של אילונה והיא לקוחה שלי. מה זה אומר? בכל פעם שאני משיקה משהו חדש: מפגשים, פטריאון,

לא נעים לי להודות כמה שנים אני פאן גירל של שלי גרוס, אז אנחנו נמשיך הלאה. נעמיד פנים שאני לגמרי אדישה לזה, זה לא מדגדג

יהלי היא אחת המאיירות האהובות עליי בארץ ובעולם, לכן זה לא ממש מפתיע שהייתי אמורה להתארח אצלה בבית והיא אצלי במדור "קול גירל". בכנות, יותר

כשורד ניגשה אליי באחד הימים בבית הקפה ואמרה לי "אני מגיעה למפגש הבא שלך", ידעתי מיד במי מהרשומות מדובר גם מבלי להכיר אותה באופן רשמי.

את יעל יעקבי, מנהלת קבוצת הפייסבוק הגדולה בישראל "מכורי איפור אנונימיים" אני מכירה כבר מעל לעשור. בראשית ימי הבלוגינג שלי, היא הייתה בין הדמויות הראשונות

אין הרבה בחורות שאני יכולה לומר שטסתי איתן לחו"ל אבל שירן כדר מילר (AKA שירנקה) היא אחת מהן: לפני קצת יותר משנה טסנו לברצלונה כדי

את מירב אני מכירה דרך בן זוגה נועם, שאימץ מאיתנו לפני שנים את אדי הפודל, כלב האומנה שלנו. על אף שלא הכרתי ביניהם בעצמי, אני

אמא כנראה לא הזהירה אותי מספיק בילדות שכדאי לא לדבר עם זרים ובוודאי שלא ליזום ביקורים אצלם בבית כי ניבי היא הקול גירל הראשונה שלא