בכל פעם שהעליתי את המושג "גסלייטינג" באינסטגרם, נתקלתי בתגובות כל כך חזקות שהייתי חייבת להקדיש לזה פוסט שלם. אני לחלוטין מאמינה שכולנו עברנו בשלב כזה או אחר גסלייטינג בחיינו והיכולת להגדיר את זה באופן רשמי, היכולת להניח על זה אצבע במדויק עוזרת לנו להתמודד עם התופעה. אז גסלייטינג, מה זה בעצם? גסלייטינג ידוע גם כעמעום הדעת בעברית או מניפולציה רגשית סמויה, מדובר בהתעללות רגשית לכל דבר שיכולה לקרות בכל מיני קונטקסטים ומערכות יחסים, אך נפוצה מאוד בקשרים רומנטיים בין גברים לנשים.
איך זה נוצר?
גסלייטינג נולד ממחזה שעלה לאוויר ב-1938 ומאוחר יותר בשנת 1944 זכה לאדפטציה קולנועית. ב- Gaslight תואר בן זוג שדאג באופן סיסטמטי לגרום לאשתו להרגיש משוגעת. המושג נחקר במאמרים כבר בשנות השמונים, אבל הפך לאחד המונחים הכי מבוקשים בשנת 2018, בצמוד לעליית תנועת ה- Metoo ולא בכדי, כי מדובר באחד מאבני היסוד בהתעללות במערכות יחסים.
גסלייטינג זו מניפולציה רגשית שמשבשת את תחושת המציאות שלנו. מי שמפעיל את המניפולציה, באופן מודע או לא, עושה זאת על ידי סילוף עובדות, הכחשת דברים שנאמרו, הטלת אחריות על הצד הנפגע וביטול רגשותיו או רגשותיה. מטרת הגסלייטינג היא לגרום לאדם שעובר את המניפולציה הזו לחשוב שהבעיה היא בו, שהוא כנראה לא תפס בצורה נכונה את המציאות גם כשברור אובייקטית שזה לא נכון- ואילו הצד השני הוא זה שמנסה להתחמק מהאשמה ואפילו לגלגל אותה הלאה. גסלייטינג הוא מעל לכל מאבק כוחות בין שני אנשים, בניסיון להציב את הצד השני בעמדה מוחלשת.
כשהאדם שמפעיל עלינו את המניפולציה גורם לנו לפקפק בתחושת המציאות שלנו, בשיקול הדעת שלנו ולעתים אפילו בשפיות שלנו – זה יוצר תלות, כי אם האדם שמולנו מוכיח שהתפיסה שלנו של המציאות לא נכונה, אז כנראה שעלינו להסתמך על מה שיש לו לומר. זה בעצם גוזל מאיתנו את תחושת האחריות לגבי היכולת שלנו לתפוס את המציאות ומשאיר אותנו בהכרח מוחלשות וסקפטיות.
את הביטוי הכי עוצמתי לגסלייטינג אפשר למצוא במערכות יחסים רומנטיות, אך חשוב לזכור שגסלייטינג יכול להתקיים מיני סוגי קשרים, גם בקשרי עבודה, חברויות אפלוטוניות ולעתים אפילו בין ויכוחים רנדומליים בין זרים. זה קורה כשהצד המאשים אינו יודע (או לא רוצה) לקחת אחריות על מעשיו ובמקום להתמודד עם הטענות של הצד השני שמתגונן בפניו – הוא מנסה לגלגל כאמור את האחריות בחזרה אליו. זו התנהגות שעוסקים בה א.נשים רעילים ואחת הדרכים הטובות ביותר להגן על עצמנו מפני צורת המניפולציה הרגשית הזו, היא להיות מודעות אליה.
איך אני מתמודדת עם גסלייטינג?
כאישה, כבעלת עסק, כאשת תוכן – מצאתי את עצמי הרבה פעמים מתמודדת עם גסלייטינג, הרבה פעמים על ידי זרים מוחלטים – חלק ניכר מהזמן על ידי נשים זרות. ניכר שהנשים הללו לא רוצות ברעתי אלא עוסקות בגסלייטינג כי זה מנגנון ההתמודדות שלהן ובכל זאת, אני לא מאפשרת שמנגנון ההתמודדות הזה ישליך גם עליי. אני מזהה שנעשה לי גסלייטינג על ידי ביטויים כמו "את מגזימה", "את עושה מזה עניין", "זה ממש לא סיפור", "חבל שככה את מגיבה". כשפוגעים בי ואני מתגוננת, אך משיבים לי בתמורה "חבל שככה את מגיבה", זו האינדיקציה הכי ברורה לכך שעושים לי גסלייטינג: מנסים לעוות את תפיסת המציאות שלי, את האופן שבו אני מגיבה למצבים ואפילו את התחושות שלי, בכך שגורמים לי לחשוב שהגבתי בצורה לא פרופורציונלית לאופן שבו פגעו בי.
אני מכירה בכך שכל הרגשות שלי לגיטימיים, כלומר אם נפגעתי זה לא כי "בחרתי להיפגע" אלא כי זכותי לרגשות שלי. אני מכירה בכך שיש הרבה א.נשים שלא לימדו אותם לנתב את הביקורת ואת הכעס שלהם למקומות בריאים – ולא יודעים להתמודד עם כעס שחוזר אליהם בחזרה. אנשים לא נולדו כאמני גסלייטינג כמו שנולדים עם תכונות אופי מסוימות, אלא זו צורת התנהגות חברתית שמאמצים עם הזמן.
אם אתן שואלות את עצמכן באופן קבוע במהלך הקשר שלכן עם אדם מסוים האם אתן רגישות מדי? האם הגזמתן? האם השתגען? סימן שהאדם הזה עושה לכן גסלייטינג, הוא רעיל לכן ויש לעשות כמיטב יכולתכן להתרחק (ובמצבים מסוימים גם לבקש עזרה חיצונית). זוכרות את הפוסט על הצבת גבולות? כשאני מגלה סימני גסלייטינג בחברויות זה סימן עבורי להציב גבול ולחתוך. באינטרקציה עם אנשים זרים, כשאני מרגישה שעושים לי גסלייטינג אני לא מוכנה להמשיך הלאה בשיחה.
דרכים נוספות לעשות גסלייטינג
לגרום לנו לחשוב שאנחנו פראנואידיות, לגרום לנו לחשוב שאנחנו סתם חסרות ביטחון. לבטל את כל הנאמר והנעשה כסתם בדיחה, לגרום לנו לחשוב שיש לנו בעיה בזיכרון ואנחנו לא זוכרות את האירועים בצורה נכונה. לגרום לנו לחשוב שאנחנו אובר דרמטיות ועושות עניין מכלום. ברגע שבו בוחרים להתרכז באופן שבו אנחנו מגיבות לסיטואציה שבה נפגענו, במקום להתייחס לסיבה המוצדקת והאובייקטיבית שבגללה נפגענו – זה סימן לגסלייטינג.
מה ההבדל בין גסלייטינג לויכוח?
חשוב להדגיש שלא כל ויכוח, לא משנה באיזה הקשר, הוא גסלייטינג. גסלייטינג קורה כשמנסים לבטל את התחושות שלנו או כשמנסים לגרום לנו להרגיש שהתחושות שלנו מעידות על חוסר תפקודיות וחוסר הבנה של המציאות. יש דרכים מתורבתות לנהל דיון ואפילו להתווכח, כל עוד דנים בנושא בגוף הנושא ולא בתגובות שלנו כלפיו. לא כל אדם רגיש הוא בהכרח אדם שנתון יותר לגסלייטינג, למעשה, אין כל קשר בין מידת הרגישות שלנו לבין היכולת של הצד השני להפעיל עלינו מניפולציות כי זה שלו או שלה ולא שלנו.
ברגע שמודעים לקיומו של המושג אפשר גם לזהות, למרות שזה לעתים מורכב, את הרגע המדויק שבו מנסים לבטל את התחושות שלנו ואז אפשר להבחין בין גסלייטינג לבין דיון רגיל או אפילו ויכוח רגיל שמתנהל בצורה תרבותית והוגנת. גם ויכוח שעל פניו מתנהל בצורה רגועה ולא אלימה, יכול לעסוק בעמעום הדעת, כי כדי להפעיל מניפולציה רגשית כזו לא חייבים לצעוק ולא חייבים להשתולל.
נתקלתן במצבים שבהן עשו לכן גסלייטינג? מוזמנות לשתף בתגובות.
לפוסט הזה יש 8 תגובות
וואו נושא כל כך חשוב! תודה על הזרקור שאת מפנה אליו. כמו כולן, גם לי יש סיפור כזה דווקא לא במערכת יחסים רומנטית:
עניתי למודעת דרושים שנכתב בה שמחפשים מישהי במקצוע בדרגת "מתחילה". בשיחת טלפון הראשונית עם המראיינת הרגשתי שלמרות הכתוב במודעה, יש ציפייה לידע וניסיון שלא תואמים למתחילה, וכבר פה התחיל הערעור הראשון ומחשבות בסגנון "אבל אולי זו רק אני שלא הבנתי" . לכן כשזומנתי לראיון פרונטלי החלטתי לעשות מחקר, יצרתי קשר עם אדם מוביל בתחום שמגייס בעצמו עובדים ושאלתי אותו איך אפשר לנהל שיחת תיאום ציפיות ומה הוא כמעסיק דורש מעובדת מתחילה. כך יצרתי לעצמי בסיס של ידע והרגשתי מקצועית, בטוחה ומוכנה לשיחה עם המראיינת.
להפתעתי למרות ההכנה, בראיון הפרונטלי עם המגייסת כשהעלתי שאלות רלוונטיות לצורך תיאום ציפיות היא ענתה לי "מה זה כל השאלות האלו??" וגרמה לי להרגיש כמו ילדה קטנה שאין לה מושג, והבעיה הגדולה היא שבאמת האמנתי לתחושות האלו.
מאז שנחשפתי לנושא הזה אצלך ואצל בר אומנסקי אני מצליחה קצת יותר לשים את האצבע ולזהות מתי זה קורה, להגיד "זה לא בא ממני ואני מסרבת ליפול בפח הזה"
תודה לך על הכלים והכוחות שאת נותנת
עד לפני שבוע לא נתקלתי במונח הזה, ופתאום נתקלתי בו בכמה מקומות שונים, וכל כך חשוב להכיר אותו. איפה הוא היה עד היום? מדוע פתאום הוא צץ? אני מתביישת להודות שכן נחשפתי לתופעה הזו. הלוואי ולא הייתי מתביישת בזה, אבל זה ככה…
אני מאוד מזדהה עם הדברים שכתבת אחרי שעברתי דבר דומה בעבודה על ידי הבוס שלי. אני סטודנטית שעוד שנייה מסיימת את התואר כך שאין לי הרבה ניסיון בתחום. והוא גרם לתחושת חוסר ביטחון ענקית עד למצב שפקפקתי בעצמי, פקפקתי בזה שאני מצטיינת בלימודים ופקפקתי בזה שאני לא צריכה לעסוק במקצוע שבחרתי ללמוד. המילים שלו חדרו אלי כמו סכינים ואיתן הגיעה גם תחושת אשמה נוראית שלא הייתי מאחלת לאף .אחת/אחד לעבור
אני מרגישה את כל הזמן מהמשפחה שלי. אני לא יכולה להתנתק מהם ועברתי 3 שנים בהם הם ביטלו את אחת ההחלטות הכי חשובות שלי – בחירת בן זוג. אני מרגישה כאילו אני לא יכולה להתמודד עם זה. נפלו לי כל כך הרבה אסימונים בזמן הקריאה כאן ורציתי להגיד לך על זה תודה. אני עוד מוצאת את הקול שלי לאט לאט ויש לי לא מעט ללמוד בתחום הצבת הגבולות, אבל הבלוג שלך מעודד אותי לעשות את זה.
אני עזבתי מקום עבודה עם כל המשמעויות הנלוות בגלל שעברתי שם מניפולציה קשה והרסנית ע״י ממונה עלי. זאת היתה ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי.
כתבה נפלאה! בול בזמן!
התחלתי לאמן לתהליכי התפתחות אישית בחינם עד שאקבל את התעודה.. ונוצר לי עומס אדיר של עבודה ולכן החלטתי לעצור. גם המטופלת שלי גזלה יותר מידי אנרגיות ולא הייתה שותפה טובה לתהליך. הרגשתי שזה גומר אותי יותר מאשר עושה טוב בעולם. החלטתי להודיע לה שכרגע זה פחות מתאים.
היא התחילה לצעוק עלי ולהגיד שאני לא סגורה על עצמי ועוד כל מיני ברכות…
חשוב לי הרמוניה וקארמה אבל לא מסוגלת יותר להיתקל באישה הזו. יש לה כל כך הרבה אנרגיות לא חיוביות וזה פשוט עשה לי רע להיות לידה. אני מטפלת מתחילה. חשוב לי לקבל פידבק חיובי. להרים את הביטחון ואם היא הגיבה ככה זה רק מראה איזה בנאדם היא אחרי שהקדשתי לה חודשיים מזמני. בין שעה וחצי לארבע שעות מינימום בכל פגישה!! בחינם. אז הייתי מודעת לגיסלייטינג. הבנתי שהיא אדם רעיל. הדרך היחידה לנצח במשחק עם אדם רעיל היא לא לשחק בכלל. פשוט הבנתי. ואז כשהיא צעקה עלי צעקתי עליה חזרה. הסברתי לה שזה לא תקין שהיא לא מאפשרת לי אפילו 4 דקות מזמנה להקשיב לסיבה. לא אמרה תודה אפילו. אז התחלתי לדבר במשפטים קצרים ועובדתיים עם נקודה בסוף משפט וטון של מצביא. להיות מאוד ברורה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. ושם החלטתי שגם אם אני פישלתי ב20 אחוז לא קרה כלום. מושלמת אני לא. אבל היא פישלה ב180 אחוז ולשחק עם אדם כזה זה פשוט לא. היום החלטתי להיות חזקה ולא להזדקק לתשובות ממנה או לסגירת מעגל באופן הולם. מה לעשות, לא כולם ראויים לזה.
גם אני נאלצתי לעזור מקום עבודה שבו אחד העובדים הגברים השתמש בטכניקה הזאת כאחת מהשיטות בהן התעלל באופן קבוע בי ובנשים נוספות שאיתו עבדתי. זה היה בן אדם רעיל ואגרסיבי מאוד והוא גרם לי לחשוב שאני לאט לאט מאבדת את השפיות עם הערות מזלזלות שנאמרו בסדר אגב על בסיס קבוע, בכך שהעביר עלי ביקורות וגרם לי לפקפק ביכולות שלי למרות שיש לי ניסיון שעולה על שלו בתחום ואפילו עד כדי כך שהיה משנה פרטים בעבודות שהגשתי ואחר כך מתחקר אותי עליהם (למשל היה מוחק תיקיות מהשרת בעבודה ואז שואל אותי למה לא הגשתי דברים, שזאת ממש ההגדרה המילונית לגסלייטינג).
מעולם לא נתקלתי בבן אדם כל כך מניפולטיבי ומלא בחשיבות עצמית ובאגו גברי מנופח כמוהו ורק אחרי שעשיתי עבודת מחקר אישית בעניין הבנתי שהוא כנראה גם סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית וזה הולך יד ביד.
לצערי היתה לו פרוטקציה בעבודה (קשר משפחתי עם הבוס) ולכן כשהתלוננתי פעם אחת יותר מדי להנהלה וכוח אדם זה חזר אלי כמו בומרנג והם לא השאירו לי אופציה אחרת מאשר לעזוב. לא מזמן נודע לי שאחרי העזיבה הפתאומית והדרמטית שלי כוח אדם פצח בחקירה ששם יותר ממחצית מהצוות (החצי הנשי) טענו שהן לא מסוגלות לעבוד איתו והוא הודח מתפקידו כראש צוות.
Too little too late.
השמרו לכן לנפשותיכן.
מעולם לא נתקלתי במושג/מונח הזה, אז תודה על ההיכרות עימו?
בעקבות קריאת הכתבה שלך התחלתי לסרוק את חיי לאחור כדי לנסות לשחזר סיטואציות שבהן חוויתי שמישהו. היא עשו עלי/לי גסטלייטינג.
והיו לא מעט שכאלה סביב התנהגויות של בני משפחה.
המכנה המשותף לכל המקרים הוא התחושה בתגובה לצימצום-עיוות – ביטול הזה: תחושת התקוממות מצידי, תחושת אי צדק ושנעשה לי סוג של עוול כי בעצם לא רואים אותי, לא באמת מקשיבים לדיעה שלי המסויימת. וככל שהשנים עברו הידיעה שלי השתכללה והתמקצעה יותר ויותר…
עם הזמן למדתי לשחרר קשרים כאלה, זה לא היה קל בכלל. במיוחד כשמדובר בבני משפחה. אבל בחרתי להתחבר לעצמי, לחיים שלי, לדרך שלי וזה היה "המחיר" ששילמתי על הבחירה בעצמי ולהאמין בעצמי.
אז תודה לובה שהעלית את המושג למודעות שלי!