לא נעים לי להודות מתי תכננתי שהפוסט הזה יעלה ועוד יותר לא נעים לי לשלוף את התירוץ הרגיל של החיים קרו: עבודה בקצב, מחלות גן ושאר עניינים. רק אומר שמלחמה הספיקה לפרוץ תוך כדי בין רוסיה לאוקראינה, והיא גם האירה זרקור שונה בדיעבד על השיחה שהייתה לי עם נסטיה ליסנסקי כשביקרתי אותה בדירה שלה לפני כמה חודשים טובים.
אני משתדלת מאוד לשמור את המדור הזה כתמהיל בין אנשים שאתן מכירות יותר, מה שנקרא Internet famous לבין כאלה שלא ואני מודה ביני לבין עצמי, שכנראה אפילו אני מגיעה לצילום דמויות מפורסמות יותר עם תחושה שאני מכירה אותן יותר מכפי שאני באמת. את נסטיה ספציפית אני אכן מכירה כבר כמה שנים טובות בהיותה יוצרת תוכן ואושיית אופנה ותיקה ברשת: יצא לנו לדבר לא מעט ואפילו טסנו יחד לקידום מותג איפור לפני כמה שנים. ובכל זאת, הביקור בדירה שלה גרם לי להבין שלמרות הפרסונה הפומבית שלה – יש בה לא מעט חלקים נסתרים, החלטה מודעת שלה שאני מאוד מכבדת.
כך למשל, לא היה לי מושג שיש לה כלב (אומנה שהגיעה אליה בקורונה ונשארה שם), עובדה שהייתי מצפה לפגוש בצורה כלשהי באינסטגרם שלה ובכל זאת היא לא נוכחת ברשת בכלל. על אהבתה של נסטיה לעיצוב פנים ידעתי לעומת זאת, לאור העובדה שעברנו דירות בערך באותו זמן אבל לא ידעתי עד כמה: כל הבית מלא באגרטלים, פרחים, נרות שדולקים כל הזמן, מפיצי ריח – כל אלה הם מאסט עבור אישה אחת שגרה בדירה של בנים לדבריה.
כמובן שיש גם היבטים אישיים בחייה שהיא לא חושפת ברשתות החברתיות: עם שלושה בנים בגילאים שונים לא חסרים עניינים שעומדים על הפרק, כל אחד והעולם שלו, הרגשות שלו והמורכבות של הגיל שלו – ונסטיה עוסקת בכך לא מעט, הרחק מעדשת האינסטגרם. כאמהות לתינוקות ופעוטות, הרבה פעמים אנחנו משלבות אותם בתוכן שלנו מבלי להקדיש לכך מחשבה נוספת, אבל זה פחות עובד כשהבכור הוא טינאייג'ר עם חיים משלו למשל.
את נסטיה פגשתי לצילומי הפוסט בתקופה בחייה שבה עברה משבר מקצועי והיא דיברה על זה כפתיחות האופיינית לה. זה בדיוק העניין איתה – יש לה גבולות ברורים לגבי מה לא יכול לעלות לאינסטגרם ומה כן, אבל בכל הנוגע למה שעולה: היא מאוד משוחררת וחסרת צנזורה. שאלתי אותה בנימוס האם זה אוף דה רקורד, והיא אמרה שממש אין לה בעיה לדבר על זה. אחרי שנים בתעשייה היא סיפרה שהשעמום והמיאוס שהיא מרגישה נוכחים – שעמום שבא לידי ביטוי הן בתוכן שהיא צורכת והן בתוכן שהיא יוצרת, הכל הרגיש לה אותו דבר והיא ידעה שזה סימן לשינוי.
בתור מי שעברה משבר דומה כמה חודשים לפני כן הזדהיתי איתה מאוד כמובן, אבל זה כנראה בדיוק מה שמאפשר לנו לשרוד כל כך הרבה שנים בתעשייה: לזהות את הנקודה הזו ולהמציא את עצמנו מתוכה מחדש. כי אם חושבים על זה, נסטיה היא המשפיענית הראשונה בישראל: הרבה מאוד יוצרות תוכן שצמחו בצורה מטאורית צצו בשנים האחרונות וקל לשכוח מי הייתה שם קודם – אבל זו ללא ספק הייתה נסטיה. מצד שני, שתינו מכירות בכך שאי אפשר להסתמך רק בכך שהיית ראשונה, בסופו של דבר התעשייה דינמית וצריך להשתנות יחד איתה.
יתרון נוסף שיש לנסטיה בתעשייה: מעבר לכך שהסגנון שלה באופנה מובהק, ועל כך עוד נדבר בהמשך – האסתטיקה והאישיות שלה לא באים לידי ביטוי רק באופנה. אני מאוד אוהבת יוצרות תוכן שלא מהלכות על ביצים ולא חוששות להביע את דעתן – בין אם היא פופולרית או לא, בידיעה שיש קהל שיתחבר לזה ויש שלא. לכן הרבה יותר מאסתטיקה, מה שמושך בתוכן של נסטיה זה הביטחון בעצמה, באינטליגנציה שלה, בהומור שלה, המקום שבו היא מאפשרת לעצמה להביע את דעתה.
כל זה בהחלט התחדד עם פרוץ המלחמה באוקראינה. מעבר לקשר האישי שלה, היה ברור שנסטיה עושה הכל כדי לעורר מודעות ולנצל את הפלטפורמה שלה לעשות טוב והנה, זו דוגמה קלאסית איך החיים משתנים בצורה כזו שרגע אחד את שואלת את עצמך מה הטעם בכל זה וברגע הבא את נרתמת כל כולך למטרה שחשובה לך. תרומות, שיח על הנושא, הפגנות – היה ברור שנסטיה כולה בפנים, לא טריוויאלי בכלל בכל הקשור לאינסטגרם, פלטפורמה שלעתים דורשת בריחה מהמציאות בכל מחיר.
אז חוץ מרוח עשייה חברתית, הומור וביטחון עצמי, מה, לא נדבר על סטייל? ברור שנדבר. אז העניין הוא כזה: אני מגדירה את עצמי כבעלת סגנון אישי, יחד עם זאת, את הסגנון האישי שלי אפשר לשחזר בקלות על כל מיני סוגי אנשים. אני אוהבת מאוד את החולצות המכופתרות והמכנסיים המחויטים שלי ובאותה נשימה אני מכירה בכך שהם ייראו טוב על כל מיני נשים.
נסטיה לעומת זאת? לא ולא. אמרתי לה כמה פעמים במהלך הצילומים "וואו זה פריט מדהים לעולם לא הייתי מוכנה ללבוש אותו" ובעיניי זו מחמאה אולטימטיבית: היא יודעת להחזיק פריטים כמו אף אדם אחר שאני מכירה ויש פריטים שאני נהנית לראות עליה ועליה בלבד, אבל לעולם לא היו מתקרבים לארון שלי. באופן כללי ביקור בארון של נסטיה זה כמו ביקור בתערוכת אופנה: פיסים על גבי פיסים של מותגי על, חלקם וינטג' אמיתיים, חלקם ברוח הרטרו. הבית שלה נראה כמו הפרשנות הישירה לארון שלה וסגנון הרטרו מורגש אצלה בשניהם.
גם בבית שלה כאמור יש סגנון מאוד מובהק: דירה אפלולית אך צבעונית, עם הרבה אלמנטים מהסבנטיז. נסטיה עצמה מעידה שאין הרבה אור טבעי בבית כי הם לא אנשים של אור ומרבים לארח בערב. אני עדיין מחכה להזמנה שלי לערב קלאסי בבית משפחת ליסנסקי.
מוזמנות לעקוב אחר האינסטגרם של נסטיה ממש כאן.